חוק עבודת נוער וחוק החניכות: מה מוסדר ומה לא עבור נוער עם מוגבלות
שני החוקים שמסדירים עבודת נוער בישראל לא כוללים כמעט אף התייחסות מיוחדת לנוער עם מוגבלות. מה כן קבוע בחוק, ולאן לא כדאי לפנות בציפייה למענה.
עובדות מהירות
- חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, קובע כי בני 16 יכולים לעבוד בשעות שאינן שעות לימודים, בני 15 אינם יכולים לעבוד בימי לימודים אלא במקרים חריגים, ובני 14 יכולים לעבוד רק בחופשות רשמיות ובעבודות קלות.
- חוק החניכות, התשי"ג-1953, ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), תשמ"ח-1987, קובעים ששכר חניך יעמוד על 60% משכר המינימום למשרה מלאה ללא תלות בגילו, בעוד ששכר נער עובד רגיל עומד על 70% עד 83% משכר המינימום.
- לפי בדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממאי 2017, לא בחוק עבודת הנוער ולא בחוק החניכות קיימת התייחסות מיוחדת לנוער עם מוגבלות, מלבד התאמות במבחני הסמכה לתלמידים עם לקויות למידה.
- בשנת הלימודים תשע"ו (2015-2016) למדו במסגרת החניכות של משרד העבודה והרווחה 11,636 תלמידים, כ-8% מכלל התלמידים בחינוך המקצועי-הטכנולוגי, ו-55% מהם עברו התנסות תעסוקתית קבועה כחלק מתוכנית הלימודים.
- גורמי מקצוע במטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה ובנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת, באפריל 2017, שאינם מטפלים בפניות הנוגעות ספציפית לתעסוקת בני נוער עם מוגבלות.
הורים לבני נוער עם מוגבלות ששוקלים עבודה או חניכות שואלים לפעמים אם קיימים כללים מיוחדים שחלים על ילדם. התשובה הקצרה, לפי בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממאי 2017, היא שכמעט אין. שני החוקים המרכזיים שמסדירים עבודת נוער בישראל, חוק עבודת הנוער וחוק החניכות, חלים על כל בני הנוער באופן אחיד, כמעט בלי אזכור נפרד לנוער עם מוגבלות.
מה קובע חוק עבודת הנוער
חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, קובע מדרג גילאים: בני 16 יכולים לעבוד בשעות שאינן שעות לימודים, ובתנאי שנמסרה למעסיק הודעה מבית הספר על שעות הלימודים. בני 15 בעיקרון לא יכולים לעבוד בימי לימודים, אלא אם סיימו לימודיהם מוקדם, חל עליהם חוק החניכות, או שנשרו מהלימודים. בני 14 יכולים לעבוד רק בחופשות רשמיות ובעבודות קלות שאינן מסכנות את בריאותם. העסקת ילדים צעירים יותר מותרת רק במקרים חריגים ובאישור משרד העבודה. החוק גם קובע זכויות כמו שעות עבודה מוגבלות ופטור מהפרשות מסוימות, ומחייב הצגת אישור רפואי לעבודה. בכל הסעיפים האלה, אין בחוק אזכור נפרד לנוער עם מוגבלות.
מה קובע חוק החניכות
חוק החניכות, התשי"ג-1953, מסדיר מסלול שבו נער לומד מקצוע דרך עבודה מעשית מודרכת לצד לימודי מקצוע, עד גיל 18 (עם אפשרות המשך אחרי גיל זה עד סיום ההכשרה). שכר חניך נקבע בתקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), תשמ"ח-1987, בשיעור אחיד של 60% משכר המינימום למשרה מלאה, ללא תלות בגיל החניך, בשונה משכר נער עובד רגיל שעומד על 70% עד 83% משכר המינימום. גם כאן, אין בחוק החניכות סעיף שמתייחס במפורש לנוער עם מוגבלות. הבדיקה היחידה שנמצאה היא הנחיה של משרד הכלכלה והתעשייה, מדצמבר 2016, בעניין התאמות בתנאי בחינת ההסמכה למקצוע הנלמד עבור תלמידים עם לקויות למידה.
מי לא מטפל בזה
ממצא חשוב בדוח נוגע לגופים שאפשר היה לצפות שיטפלו בנושא. המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה מקדם שילוב תעסוקתי של אנשים עם מוגבלות באמצעים שונים, אבל לפי מסירתו למרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוא אינו מטפל בפניות הנוגעות לתעסוקת בני נוער. גם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שאמורה לפרסם ולאכוף את חוק השוויון, מסרה שלא קיבלה עד אז פניות בנושא הזה ולא ביצעה פעולות ייעודיות לתעסוקת נוער עם מוגבלות. גם ההסתדרות לא ריכזה פעילות ייעודית בתחום. במילים אחרות, מי שמחפש כתובת מרכזית לשאלות תעסוקה של נוער עם מוגבלות לא ימצא כזו בקלות בגופים שאחראים בדרך כלל על תעסוקת מבוגרים עם מוגבלות.
הפער בנתונים על חניכות
בשנת הלימודים תשע"ו למדו במסגרת החניכות של משרד העבודה והרווחה 11,636 תלמידים, כ-8% מכלל התלמידים בחינוך המקצועי-הטכנולוגי, ו-55% מהם סיימו עם התנסות תעסוקתית קבועה כחלק מתוכנית הלימודים. תלמידי חניכות בכיתות י"א-י"ב לומדים 3 עד 5 ימים בשבוע ובשאר הימים משולבים בעבודה בשכר בהתאם למקצוע הנלמד. אלא שלמשרד העבודה והרווחה לא היו נתונים על מספר התלמידים עם צרכים מיוחדים שלמדו במסגרת החניכות, כך שאי אפשר לדעת כמה מהם היו בני נוער עם מוגבלות מוכרת.
מה זה אומר בפועל
המשמעות המעשית היא שנער עם מוגבלות העומד בתנאי הגיל הרגילים רשאי לעבוד או להיכנס למסלול חניכות בדיוק כמו כל נער אחר, בלי תוכנית או מסלול נפרד. במקביל חלה חובת ההתאמות הסבירות ואיסור ההפליה מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אבל זהו חוק כללי שלא מציע כלים ייעודיים למצב של נוער. מי שמחפש ליווי ממוקד יותר, כדאי שיפנה למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או לצוות בית הספר, ולברר על תוכניות מעבר או תעסוקה נתמכת שיכולות לספק את הליווי שהחוק היבש לא נותן.
שאלות נפוצות
האם מותר להעסיק נער עם מוגבלות בתנאים שונים מנער אחר?
לא. חוק עבודת הנוער וחוק החניכות חלים על כל בני הנוער באותה מידה, ואינם מבחינים בין נער עם מוגבלות לנער בלי מוגבלות מבחינת גיל ההעסקה, שעות העבודה או השכר המזערי. במקביל חל גם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, האוסר הפליה בקבלה לעבודה ומחייב התאמות סבירות, אבל הוא חוק כללי שלא נכתב במיוחד בהקשר של נוער.
מה ההבדל בין נער עובד רגיל לחניך מבחינת השכר?
נער עובד רגיל זכאי לפי תקנות שכר מינימום ל-70% עד 83% משכר המינימום למשרה מלאה, תלוי בגילו. שכר חניך, לעומת זאת, נקבע בתקנות בשיעור אחיד של 60% משכר המינימום, ללא תלות בגיל החניך. חניכות היא מסלול שבו לומדים מקצוע לצד עבודה מעשית מודרכת, ומסתיים בבחינת הסמכה ותעודה.
לאן פונים אם יש שאלה על זכויות תעסוקה של נער עם מוגבלות?
לפי הבדיקה, לא הגוף האחראי על יישום חוק השוויון במשרד הכלכלה ולא נציבות השוויון במשרד המשפטים ראו את עצמם כמי שמטפל ישירות בפניות בנושא תעסוקת נוער עם מוגבלות באותה עת. כדאי לפנות קודם למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או לצוות החינוכי של בית הספר, ולברר דרכם על תוכניות מעבר, חניכות מותאמת או תעסוקה נתמכת.
האם יש נתונים כמה מהחניכים הם בני נוער עם מוגבלות מוכרת?
לא. לפי הדוח, למשרד העבודה והרווחה לא היו נתונים על מספר התלמידים עם צרכים מיוחדים שלמדו במסגרת החניכות או עברו ממסגרת החינוך המיוחד לחניכות. כך שאי אפשר לדעת בוודאות כמה מתוך 11,636 החניכים בתשע"ו היו בני נוער עם מוגבלות מוכרת, וזהו פער מידע שהדוח מציין באופן מפורש.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888