קשישה בת 91 עברה לבית אבות סיעודי: בית המשפט קבע שזו נטישה של הדירה השכורה
דיירת מוגנת שעברה לבית חולים סיעודי נקבעה כמי שנטשה את דירתה השכורה בשכירות מוגנת, אחרי שבית המשפט בחן את נסיבות המעבר ואת הסיכוי הממשי לשובה הביתה.
עובדות מהירות
- זוג קשישים שכר דירה בירושלים בשכירות מוגנת החל משנת 1953. בעלי הדירה (יורשי המשכירים המקוריים) תבעו את פינוי הדירה אחרי ששני הדיירים עזבו אותה.
- האישה עברה בשנת 2012 להתגורר בבית חולים סיעודי (משגב לדך), ונשארה שם; בעלה המשיך לגור בדירה עד למותו באותה שנה, ומאז לא התגורר בדירה איש.
- בעלי הדירה טענו שהמעבר לבית האבות הסיעודי, בשילוב אי תשלום דמי שכירות ואי מגורים בפועל, מהווה נטישה של המושכר, המקימה עילת פינוי.
- בית משפט השלום בירושלים (השופט מרדכי בורשטין) קבע שמעבר לבית אבות אינו מהווה באופן אוטומטי נטישה, הכול תלוי בנסיבות: נטל ההוכחה מוטל על בעל הבית להראות שהדייר נטש את הנכס לחלוטין, בלי כוונה לשוב אליו.
- בתצהיר האפוטרופוס של הדיירת נכתב שמבחינה רפואית אין מניעה שתתגורר בדירה עם מטפלת, אך שהמחלקה הסיעודית היא הפתרון הרצוי לה מבחינת מצבה וגילה. בית המשפט ראה בכך תמיכה למסקנה שלא הוכחה כוונה אמיתית לשוב לדירה.
- בניתוח הראיות ציין בית המשפט שגם על אף הסיכון שבתביעת הפינוי, הדיירת לא שבה לדירה במשך כשלוש שנים, ושלא הוגשה חוות דעת רפואית שתומכת ביכולתה לחזור ולהתגורר בה.
זוג קשישים התגורר עשרות שנים בדירה בירושלים בשכירות מוגנת. כשהאישה עברה לבית חולים סיעודי, ובעלה נפטר זמן קצר אחר כך, בעלי הדירה תבעו פינוי בטענת נטישה. בית המשפט בחן בפירוט רב אם זו אכן נטישה, או רק מעבר זמני עקב מצב בריאותי.
הרקע
הזוג שכר את הדירה משנת 1953. בשנת 2012 עברה האישה להתגורר בבית חולים סיעודי, ובעלה המשיך לגור בדירה עד לפטירתו באותה שנה. מאז לא התגורר בדירה איש, ובעלי הדירה הגישו תביעת פינוי בטענת נטישה ואי תשלום דמי שכירות.
הכלל: לא כל מעבר לבית אבות הוא נטישה
בית משפט השלום בירושלים, בפני השופט מרדכי בורשטין, קבע שמעבר לבית אבות אינו מהווה באופן אוטומטי נטישה. נטל ההוכחה מוטל על בעל הבית, שצריך להראות שהדייר נטש את הנכס לחלוטין, בלי כוונה לשוב אליו.
למה בכל זאת נקבעה נטישה במקרה הזה
בית המשפט בחן את תצהיר האפוטרופוס של הדיירת, שבו נכתב שמבחינה רפואית אין מניעה שתתגורר בדירה עם מטפלת, אך שהמחלקה הסיעודית היא הפתרון הרצוי לה. בית המשפט ראה בכך תמיכה למסקנה שאין כוונה אמיתית לשוב, בייחוד לנוכח שלוש שנות היעדרות והיעדר חוות דעת רפואית שתומכת בחזרה לדירה.
מה המשמעות עבורכם
אם בן משפחה מבוגר שלכם דייר מוגן ועובר לבית אבות, כדאי לדעת שהמעבר כשלעצמו אינו שולל אוטומטית את הזכאות, אבל האופן שבו מתועדת הכוונה לשוב, או ההיעדרה, יכול להכריע. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
בן משפחה שלי דייר מוגן עבר לבית אבות סיעודי. האם אנחנו מאבדים אוטומטית את הדירה השכורה?
לא אוטומטית. פסיקה אמיתית קבעה שמעבר לבית אבות סיעודי אינו מהווה באופן מיידי נטישה של הדירה, הכול תלוי בנסיבות. בעל הבית צריך להוכיח שהייתה כוונה שלא לשוב לדירה, ולא רק שהדייר נעדר ממנה.
אילו גורמים בית המשפט בוחן כדי לקבוע אם הייתה נטישה?
בין היתר: משך ההיעדרות מהדירה, האם הוגשה חוות דעת רפואית התומכת באפשרות שיבה, האם יש מעשים או אמירות שמעידים על כוונה ממשית לחזור, והאם הדייר חזר לדירה בשלב כלשהו, אפילו לנוכח הסיכון שבתביעת פינוי.
אם האפוטרופוס של בן המשפחה חתם על תצהיר שמתאר את בית האבות כפתרון המועדף, האם זה פוגע בטענת הזכאות להישאר דייר מוגן?
בפסיקה שהוזכרה, בית המשפט ראה בתצהיר כזה תמיכה במסקנה שאין כוונה אמיתית לשוב לדירה. לכן כדאי לשים לב לניסוח תצהירים ומסמכים בתיק, ואם יש כוונה אמיתית לשוב לדירה בעתיד, חשוב שהדבר יבוא לידי ביטוי בראיות ובהתנהלות בפועל, לא רק בהצהרה כללית.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888