96% במסגרות חוץ ביתיות מול 4% בקהילה: ההשוואה הבין-לאומית שחשף מבקר המדינה על דיור לאנשים עם מוגבלות
בישראל 96% מהמקבלים שירותי דיור ממשרד הרווחה גרים במסגרות חוץ ביתיות, לעומת ממוצע בין-לאומי של 29%. מה מגלה דוח מבקר המדינה.
עובדות מהירות
- בשנים 2020-2022 התגוררו כ-96% מהאנשים עם מוגבלות המקבלים שירותי דיור ממשרד הרווחה במסגרות חוץ ביתיות, ובשנים 2018-2019 השיעור עמד על כ-95%.
- רק כ-4% מהאנשים עם מוגבלות המקבלים שירותי דיור ממשרד הרווחה, כ-500 איש בממוצע, מתגוררים בקהילה, שהיא סביבתם הטבעית.
- בהשוואה בין-לאומית לשנת 2021, שיעור האנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות חוץ ביתיות בישראל (96%) גבוה משמעותית מהממוצע הבין-לאומי (29%): בארה"ב השיעור עומד על כ-3% ובצרפת על כ-8%.
- העלות החודשית הממוצעת לשירותי דיור בקהילה עומדת על כ-1,700 שקל לאדם, לעומת כ-13,000 שקל לאדם בממוצע במסגרות דיור חוץ ביתיות.
- משרד הרווחה לא קבע יעדים מדידים לצמצום שיעור האנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות חוץ ביתיות, זאת למרות שמדיניותו המוצהרת נותנת עדיפות לשילוב בקהילה.
מדיניות משרד הרווחה, ברוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והאמנה הבין-לאומית בדבר זכויותיהם, מכוונת למתן עדיפות לשילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה. אבל דוח מבקר המדינה מיולי 2024 מגלה פער עצום בין ההצהרה למציאות בשטח, ומציב את ישראל בפער חריג ביחס למדינות אחרות.
96% במסגרות חוץ ביתיות
מנתוני משרד הרווחה עולה כי בשנים 2020 עד 2022 התגוררו כ-96%, כ-11,300 איש בממוצע, מהאנשים עם מוגבלות המקבלים שירותי דיור מהמשרד במסגרות חוץ ביתיות, ובשנים 2018 עד 2019 התגוררו כ-95%, כ-8,700 איש בממוצע, במסגרות כאלה. כלומר, למרות העדיפות שמייחס משרד הרווחה במדיניותו המוצהרת למגורים בקהילה, בפועל רק מיעוט קטן, כ-4% שהם כ-500 איש בממוצע, מתגוררים בקהילה שהיא סביבתם הטבעית, ורובם המכריע גר במסגרות שבהן מתגוררים רק אנשים עם מוגבלות.
ישראל מול העולם: פער חריג
כדי להבין את גודל הפער, צוות הביקורת בדק את שיעור האנשים עם מוגבלות המתגוררים בקהילה לעומת במסגרות חוץ ביתיות במדינות נבחרות, לשנת 2021. התוצאה: שיעור האנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות חוץ ביתיות בישראל (96%) גבוה משמעותית מהממוצע הבין-לאומי בהשוואה (29%). לשם המחשה, בארה"ב שיעור זה עומד על 3% בלבד ובצרפת על 8%. במקביל, שיעור האנשים עם מוגבלות המתגוררים בקהילה בישראל (4%) נמוך משמעותית מהמקובל במדינות ההשוואה (71% בממוצע). ישראל נמצאת בקצה הקיצוני ביותר בהשוואה, יחד עם אוסטרליה (99% במסגרות חוץ ביתיות) וארה"ב, אך בכיוון ההפוך.
הפער גם בין קבוצות אוכלוסייה בישראל
הדוח בדק גם את השיעור הממוצע של אנשים עם מוגבלות שהושמו לראשונה במסגרות דיור חוץ ביתיות, לפי אוכלוסייה, לשנת 2022. בקרב החברה החרדית השיעור עומד על 94%, בחברה הכללית 92%, ובממוצע הכולל 87%. בחברה הערבית השיעור נמוך יותר יחסית, 68%, אך עדיין גבוה. הנתונים מלמדים שהנטייה למסגרת חוץ ביתית קיימת בכל קבוצות האוכלוסייה, גם אם בעוצמות שונות.
גם עניין של עלות
מעבר להיבט האיכותי, יש לפער הזה גם היבט כלכלי ברור. לפי נתוני המשרד, העלות החודשית הממוצעת לשירותי דיור בקהילה עומדת על כ-1,700 שקל לאדם, ואילו העלות עבור מסגרות דיור חוץ ביתיות עומדת על כ-13,000 שקל לאדם, פער של כמעט פי שמונה. עם זאת, הדוח מדגיש כי משרד הרווחה לא קבע יעדים מדידים לצמצום שיעור האנשים עם מוגבלות במסגרות החוץ ביתיות, כך שגם מהבחינה התקציבית לא נעשה מהלך שיטתי לקדם את המעבר לקהילה.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם או בן משפחה שוקלים מסגרת דיור, כדאי לדעת שדיור בקהילה, כמו דיור נתמך או ליווי בבית, הוא אפשרות לגיטימית וזולה משמעותית, ולא רק ברירת מחדל תאורטית. הפער שמתאר הדוח נובע במידה רבה מכך שמסגרות חוץ ביתיות הן ברירת המחדל הקיימת בפועל, ולא בהכרח מהתאמה אמיתית לצורכי כל אדם. שווה לברר באופן מפורש מול הוועדה שדנה במקרה שלכם גם את האפשרות של דיור בקהילה, ולא רק את ההוסטל או המעון שמוצע כברירת מחדל.
שורה תחתונה
הדוח חושף פער עמוק בין המדיניות המוצהרת של משרד הרווחה למציאות בשטח, ומראה שישראל רחוקה מאוד מהמקובל בעולם בכל הנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה. אם אתם מתלבטים בין אפשרויות דיור לבן משפחה עם מוגבלות, אפשר להתייעץ עם הצוות של For You בטלפון החינמי 03-382-5888.
שאלות נפוצות
כמה מהאנשים עם מוגבלות בישראל גרים במסגרות חוץ ביתיות לעומת בקהילה?
לפי דוח מבקר המדינה, בשנים 2020-2022 כ-96% מהאנשים עם מוגבלות המקבלים שירותי דיור ממשרד הרווחה התגוררו במסגרות חוץ ביתיות כמו הוסטלים ומעונות, ורק כ-4%, כ-500 איש בממוצע, התגוררו בקהילה.
איך ישראל משתווה למדינות אחרות בנושא דיור לאנשים עם מוגבלות?
בהשוואה בין-לאומית לשנת 2021 שהציג הדוח, שיעור המתגוררים במסגרות חוץ ביתיות בישראל עומד על 96%, לעומת ממוצע בין-לאומי של 29% בלבד. בארה"ב השיעור עומד על כ-3% ובצרפת על כ-8%.
האם דיור בקהילה יקר יותר או זול יותר ממסגרת חוץ ביתית?
לפי נתוני משרד הרווחה שהוצגו בדוח, העלות החודשית הממוצעת לשירותי דיור בקהילה עומדת על כ-1,700 שקל לאדם, לעומת כ-13,000 שקל לאדם במסגרות דיור חוץ ביתיות, כלומר דיור בקהילה זול משמעותית.
האם למשרד הרווחה יש יעד להעביר אנשים ממסגרות חוץ ביתיות לקהילה?
לפי הביקורת, נכון למועד הדוח משרד הרווחה לא קבע יעדים מדידים לצמצום שיעור האנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות חוץ ביתיות, למרות שמדיניותו המוצהרת מעדיפה שילוב בקהילה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888