האם בת 88 חזרה מאשפוז ובתה לא נתנה לה להיכנס הביתה: בית המשפט קבע שמחצית הדירה שייכת לה, למרות הרישום בטאבו על שם הבת
פסיקה אמיתית מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מראה שרישום פורמלי של דירה על שם ילד, גם לצורך קבלת הטבה, לא בהכרח קובע מי בעל הזכויות האמיתי בה, כשיש ראיות שסותרות את הרישום.
עובדות מהירות
- אם בת 88 מתל אביב טענה שלאחר שחזרה מאשפוז בבית חולים, בתה חסמה בפניה את הדרך לחזור לדירתה, בטענה שהדירה רשומה על שמה בטאבו.
- הדירה נרכשה בפועל על ידי ההורים לפני כ-30 שנה, אך נרשמה על שם הבת כדי לקבל זכויות והטבות כעולים חדשים ללא דירה. ההורים, ולאחר מכן האם לבדה, המשיכו להתגורר בדירה ברציפות עד לאשפוז.
- הבת הגישה בקשה למינוי אפוטרופוס חיצוני לאמה, בטענה למצב קוגניטיבי ירוד, אך הבקשה נדחתה על ידי רשויות הרווחה לאחר תסקיר שקבע שהאם כשירה ומסוגלת לקבל החלטות הנוגעות לענייניה.
- האם ושאר ילדיה הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו מחצית מזכויות הבעלות בדירה שייכות לאם ומחציתן ליורשיה. הם תמכו את התביעה בהקלטות סתר שבהן הבת מודה בעצמה שהדירה אינה שלה ומבטיחה לחלקה בין הילדים.
- בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קבע שעדותה של הבת הייתה בלתי אמינה באופן קיצוני, ונתן פסק דין הצהרתי לפיו הזכויות בדירה שייכות במחציתן לאם ובמחציתן לכלל ילדיה, כולל הבת עצמה.
דירה שההורים רכשו מכספם לפני כ-30 שנה, אך רשמו על שם בתם כדי לקבל הטבת עולים חדשים, הפכה לזירת קרב משפחתי אחרי שהאם, כיום בת 88, חזרה מאשפוז ולא הורשתה, לטענתה, לחזור ולהתגורר בה. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו נדרש להכריע מה גובר: הרישום הפורמלי בטאבו, או ראיות שמראות שהדירה מעולם לא הייתה שייכת לבת באמת.
מה קרה
ההורים התגוררו בדירה יחד עם סבתה של האם מאז רכישתה, ואילו הבת שעל שמה נרשמה הדירה כלל לא התגוררה בה. אחרי שהאב נפטר והאם אושפזה בבית החולים, סירבה הבת, לטענת האם, להחזיר לה את הדירה, בטענה שהיא שייכת לה בלבד ושברצונה להשכירה למי שתבחר. האם, לעומת זאת, עברה להתגורר אצל אחד מילדיה האחרים ולא חזרה לדירה שבה התגוררה שנים רבות.
הבקשה לאפוטרופסות שנדחתה
כחלק מהסכסוך, הגישה הבת בקשה למינוי אפוטרופוס חיצוני לאמה, בטענה שמצבה הקוגניטיבי ירוד וכושר השיפוט שלה לקוי. הבקשה נדחתה על ידי רשויות הרווחה, לאחר תסקיר שקבע שהאם כשירה ויכולה לקבל החלטות הקשורות בענייניה בעצמה.
ההקלטות שהכריעו את התיק
האם ושאר ילדיה, שיוצגו על ידי עורך דין אברהם קורחוב, הציגו הקלטות שבהן הבת עצמה מודה שהדירה אינה שלה באמת אלא של הוריה, ומבטיחה שתחלק אותה בין הילדים. בהקלטה אחת אמרה הבת לאמה דברים קשים, בהם איום שאם האם תחלה היא לא תגיע לבית החולים. במהלך המשפט הידרדר מצבה הקוגניטיבי של האם והיא לא יכלה לסיים את עדותה במלואה, כך שההקלטות שימשו ראיה מרכזית שסייעה לאחים להוכיח את טענתם, יחד עם אי-ידיעתה של הבת פרטים בסיסיים על רכישת הדירה.
מה קבעה השופטת
השופטת ענת הלר כריש מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קבעה שעדותה של הבת הייתה בלתי אמינה באופן מובהק וקיצוני. היא ציינה שההורים אמנם הונו את המדינה כשקיבלו הטבות כעולים ללא דירה, אך הבת הייתה שותפה להתנהלות זו, ולכן דחיית התביעה מטעם זה הייתה מביאה לזכייתה בנכס שאינו שייך לה ולתוצאה לא צודקת. בית המשפט נתן פסק דין הצהרתי לפיו מחצית מזכויות הבעלות בדירה שייכות לאם ומחציתן ליורשיה, כלומר גם לבת שעימה הסתכסכה כל המשפחה.
מה המשמעות עבורכם
המקרה הזה ממחיש שרישום פורמלי של נכס על שם קרוב משפחה, גם אם נעשה במקור מטעמים מנהליים או לצורך קבלת הטבה, אינו בהכרח סוף פסוק. אם קיימות ראיות, כמו הקלטות, עדויות על מימון הרכישה, או מגורים רציפים בנכס, שמראות מי באמת התכוון להחזיק בו, אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה לפסק דין הצהרתי שמכריע בשאלת הבעלות האמיתית, במיוחד כשמדובר בהורה קשיש שנותר, להלכה, ללא קורת גג. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
רשמנו דירה על שם ילד כדי לקבל הטבה, ועכשיו הוא טוען שהיא שלו בלבד, מה אפשר לעשות?
אפשר להגיש תביעה לפסק דין הצהרתי שמבקש לקבוע מי בעל הזכויות האמיתי בנכס, חרף הרישום הפורמלי בטאבו. במקרה הזה בית המשפט קבע שהרישום לבדו אינו קובע את הכול, כשיש ראיות אחרות שמראות מי התכוון להחזיק בנכס בפועל.
איך אפשר להוכיח שדירה שרשומה על שם מישהו אחר שייכת בפועל להורים?
הקלטות שבהן הצד הרשום מודה בעל פה שהדירה אינה שלו, עדות על מי מימן את הרכישה, ומגורים רציפים של ההורים בנכס לאורך שנים, יכולים לשמש ראיות מרכזיות, כפי שקרה במקרה הזה.
בת או בן משפחה מנסים למנות לי אפוטרופוס בטענה שאיני כשיר או כשירה, מה קורה בבדיקה הזו?
רשויות הרווחה עורכות תסקיר ובודקות את כשירותו של האדם לקבל החלטות בעצמו. במקרה הזה התסקיר קבע שהאם כשירה, והבקשה למינוי אפוטרופוס נדחתה, מה שחיזק גם את גרסתה בתביעה הנפרדת על הדירה.
קרוב משפחה חוסם לי את הדרך לחזור הביתה אחרי אשפוז, מה הזכויות שלי?
במקרה הזה בית המשפט קבע שהזכות בדירה שייכת במחציתה לאם, חרף הרישום הפורמלי על שם הבת. כדאי לתעד כל ניסיון מניעת כניסה לבית, ולפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי.
אתם או קרוב משפחה קשיש נתקלים בסכסוך על בעלות בדירה שנרשמה בעבר על שם ילד אחר?
כדאי לאתר כל מסמך, קבלה או עדות שיכולים להראות מי רכש בפועל את הנכס ומי התגורר בו, ולשקול פנייה לייעוץ משפטי. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888