"גישת הסטאטוס": למה אבחנה של מוגבלות שכלית הובילה כמעט אוטומטית למינוי אפוטרופוס
מחקר מוצא שעבור אנשים עם מוגבלות שכלית, עובדות סוציאליות רבות ראו באפוטרופסות צעד "מובן מאליו" בלי לבחון תפקוד בפועל.
עובדות מהירות
- חלק ניכר מהעובדות הסוציאליות שרואיינו נטו לראות באנשים עם מוגבלות שכלית, בעיקר בינונית ומטה אך לא רק, אוכלוסייה שצריך למנות לה אפוטרופוס כצעד הכרחי וכמעט מובן מאליו, כשעבורם קבלת החלטות נתמכת נתפסה כלא רלוונטית כלל (עמוד 87 במסמך).
- גישה זו, המכונה בספרות המקצועית "גישת הסטאטוס" לבחינת כשירות לקבל החלטות, מניחה כי עצם קיומה של אבחנה של מוגבלות שכלית משמעותה היעדר יכולת לקבל החלטות, ולכן יש להגביל את הכשרות המשפטית של האדם (עמוד 87 במסמך).
- גישת הסטאטוס אינה מצויה בהלימה עם עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ואף לא עם תיקון 18 לחוק הישראלי, המחייב לבחון כל מקרה לגופו ולא להתבסס על עצם האבחון (עמוד 87 במסמך).
- בהקשר של אנשים זקנים, מציין המאמר כי לפי הנחיות שניסחו רופאים מובילים בישראל בתחומי הגריאטריה, המשפחה והנוירולוגיה, אבחנה של דמנציה אינה מעידה בהכרח שהמטופל אינו כשיר לחתום על צוואה, ולצורך קביעה כזו יש לבחון באופן פרטני את כשרותו של האדם (עמוד 87 במסמך).
- לעומת זאת, בקרב אוכלוסיות אחרות, ולפעמים גם בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית קלה, נמצא שהסיכוי להמליץ על מינוי אפוטרופוס גדל דווקא כשהמקרה תואר כאדם שיש לו צורך בתמיכה ניכרת בתהליכי קבלת החלטות, כלומר תפקודו נבחן לגופו (עמוד 88 במסמך).
מחקר שהתפרסם בכתב העת ביטחון סוציאלי, ובחן את השיקולים של עובדות סוציאליות בתהליכי מינוי אפוטרופוס, מצא הבדל בולט באופן שבו מתייחסים לאנשים עם מוגבלות שכלית לעומת אוכלוסיות אחרות. ההבדל הזה חושף דפוס חשיבה שהמחקר מכנה "גישת הסטאטוס", ומראה שהוא אינו תואם לא את החוק הישראלי ולא את האמנה הבין-לאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות.
כשהאבחנה עצמה "מחליטה"
מהראיונות עלה שחלק ניכר מהעובדות הסוציאליות נטו לראות באנשים עם מוגבלות שכלית, בעיקר ברמה בינונית ומטה אך לא רק, אוכלוסייה שצריך למנות לה אפוטרופוס כמעט כדבר מובן מאליו. כשנשאלו בראיונות אם יש להן דילמה בנוגע לשימוש באפוטרופסות במקרים כאלה, רבות מהן התייחסו לדילמה בנוגע לזהות האפוטרופוס, בן משפחה או גורם חיצוני, אך לא לעצם הצורך במינוי, שנתפס אצלן כמובן מאליו. עבור אוכלוסייה זו, קבלת החלטות נתמכת כלל לא נתפסה כרלוונטית.
גישת הסטאטוס מול הדין
גישה זו, המכונה בספרות המקצועית "גישת הסטאטוס" לבחינת כשירות לקבל החלטות, מניחה כי עצם קיומה של אבחנה, במקרה הזה מוגבלות שכלית, משמעה היעדר יכולת לקבל החלטות, ולכן מצדיקה הגבלת הכשרות המשפטית של האדם. הבעיה, לפי המאמר, היא שגישה זו אינה תואמת את עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, המדגישה את האוניברסליות של הזכות לכשרות משפטית, ואף לא את תיקון 18 לחוק הישראלי עצמו, שמחייב לבחון כל מקרה לגופו ולא להסתמך על עצם האבחון. גם הנחיות של ארגונים מקצועיים בין-לאומיים בתחום הרפואה והטיפול אינן תואמות גישה כזו.
מה קורה כשבודקים תפקוד בפועל
המאמר מציין דוגמה מעניינת בהקשר של אנשים זקנים: לפי הנחיות שניסחו רופאים מובילים בישראל בתחומי הגריאטריה, המשפחה והנוירולוגיה, אבחנה של דמנציה אינה מעידה בהכרח שהמטופל אינו כשיר לחתום על צוואה, ולצורך קביעה כזו יש לבחון באופן פרטני את כשרותו של אותו אדם ספציפית. גם ממצאי הסקר במחקר תומכים בגישה הפרטנית: כשמדובר באוכלוסיות אחרות, ולפעמים גם באנשים עם מוגבלות שכלית קלה, נמצא שהסיכוי להמליץ על מינוי אפוטרופוס גדל כשהמקרה תואר כאדם שיש לו צורך ממשי בתמיכה בקבלת החלטות, כלומר כשהתפקוד בפועל נבחן, ולא רק האבחנה הפורמלית.
שאלות נפוצות
מהי "גישת הסטאטוס" שהמחקר מבקר?
זוהי גישה שלפיה עצם קיומה של אבחנה, למשל מוגבלות שכלית, נחשבת כשלעצמה הוכחה להיעדר יכולת לקבל החלטות, ומצדיקה הגבלת הכשרות המשפטית של האדם, בלי לבחון בפועל את יכולותיו ואת רמת התפקוד שלו (עמוד 87 במסמך).
למה גישת הסטאטוס בעייתית לפי המחקר?
משום שהיא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ועם תיקון 18 לחוק הישראלי, שמחייבים בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו ולא הסתמכות אוטומטית על אבחנה (עמוד 87 במסמך).
מה אומרות ההנחיות הרפואיות בישראל לגבי דמנציה וכשירות לחתום על צוואה?
לפי הנחיות שניסחו רופאים מובילים בישראל בתחומי הגריאטריה, המשפחה והנוירולוגיה, אבחנה של דמנציה אינה מעידה בהכרח שהמטופל אינו כשיר לחתום על צוואה, ויש לבחון זאת באופן פרטני עבור כל אדם (עמוד 87 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888