עקרון ההכלה והרציפות בתקנות נגישות בניין ציבורי קיים: מה זה אומר בפועל
שני העקרונות שבבסיס כל תקנות הנגישות לבניין ציבורי קיים: אותה דרך לכולם, ורצף נגישות בלי הפסקות.
עובדות מהירות
- לפי סעיף 211 בטופס 33-1 (תקנה 1(א), עקרון ההכלה): דרך ההגעה של אדם עם מוגבלות לבניין ובתוכו היא הדרך שכלל הציבור עושה בה שימוש.
- לפי סעיף 212 בטופס 33-1 (תקנה 1(ב), עקרון הרציפות): קיימת רציפות של נגישות מכל מקום שממנו מגיעים לבניין, לרבות ממקומות הגובלים במגרש כגון תחנת הסעה, מדרכה, שביל ציבורי או מקום להורדת ולהעלאת נוסעים, לתוך הבניין ולכל שירות ציבורי הניתן בו.
- שני העקרונות מהווים יחד את תקנה 1 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011, והם מופיעים בטופס 33-1 תחת הכותרת "שמירה על רצף והכלה".
מדריכים קודמים סקרו כבר עשרות דרישות מספריות ומדויקות מתוך תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011: רוחב דלת, שיפוע רמפה, גובה אסלה. אבל בסופו של טופס הבדיקה הרשמי 33-1 מופיעים שני עקרונות כלליים, שהם למעשה הבסיס לכל שאר הדרישות. הם מכונים בטופס "שמירה על רצף והכלה", ומופיעים בסעיפים 211-212, מכוח תקנה 1 לתקנות עצמן.
עקרון ההכלה: אותה דרך לכולם
סעיף 211 בטופס, שמבוסס על תקנה 1(א), מנוסח בפשטות: "דרך ההגעה של אדם עם מוגבלות לבניין ובתוכו, היא הדרך שכלל הציבור עושה בה שימוש". המשמעות המעשית היא שאסור להסתפק בפתרון של כניסת שירות נפרדת, מסלול עוקף מיוחד או דלת אחורית לאנשים עם מוגבלות, כשכלל הציבור נכנס דרך הכניסה הראשית והמכובדת של הבניין. הפתרון הנגיש צריך להיות חלק מאותה דרך משותפת, לא תחליף נפרד לה.
עקרון הרציפות: בלי הפסקות בשרשרת
סעיף 212, שמבוסס על תקנה 1(ב), קובע שקיימת רציפות של נגישות מכל מקום שממנו מגיעים לבניין (לרבות ממקומות הגובלים במגרש שבו הבניין, כגון תחנת הסעה או מדרכה, או שטחי חוץ וחניות), לתוך הבניין, ולכל שירות ציבורי הניתן בו, ממקומות כגון תחנת הסעה, מדרכה, שביל ציבורי או מקום להורדת ולהעלאת נוסעים, ועד כניסה נגישה לבניין. במילים אחרות: לא מספיק שכל מקטע בנפרד יהיה נגיש (רק החניה, או רק הדלת, או רק המסדרון) - השרשרת כולה, מנקודת ההגעה הראשונה ועד לשירות שמבקשים לקבל, חייבת להיות רצופה ובלי הפסקה.
למה שני העקרונות האלה חשובים
כל הדרישות הפרטניות שכבר סקרנו במדריכים אחרים, ממידות החניה ועד לגובה לחיצני המעלית, הן בעצם יישום של שני העקרונות האלה: כל אחת מהן נועדה לשמור על כך שהדרך תהיה משותפת (הכלה) ורצופה (רציפות). כשבודקים נגישות של בניין קיים, ומזהים שדרישה כלשהי לא מתקיימת, אפשר להיעזר בעקרונות האלה כדי להבין למה הדרישה קיימת מלכתחילה, ולזהות פערים שאולי לא מכוסים במפורש בסעיף ספציפי אחר בטופס.
לאן פונים
אם נראה שבבניין ציבורי מסוים יש כניסה נפרדת לאנשים עם מוגבלות במקום דרך משותפת, או שיש "חור" ברצף הנגישות בין נקודת ההגעה לשירות עצמו, אפשר לפנות לגורם האחראי על הבניין או למרכז המידע לנגישות. לשאלות כלליות על זכויות אפשר גם להתקשר לקו החינם 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה זה "עקרון ההכלה" בנגישות בניין ציבורי?
לפי סעיף 211 בטופס 33-1 (תקנה 1(א)), הכוונה היא שאדם עם מוגבלות צריך להגיע לבניין ולתוכו באותה דרך שבה משתמש כלל הציבור, ולא בכניסת שירות נפרדת או במסלול עוקף מיוחד.
מה זה "עקרון הרציפות"?
לפי סעיף 212 (תקנה 1(ב)), הנגישות צריכה להיות רצופה מכל נקודת הגעה לבניין, כגון תחנת הסעה, מדרכה, שביל ציבורי או מקום הורדת נוסעים, ועד לכניסה הנגישה ולשירות הציבורי עצמו, בלי הפסקות בשרשרת הנגישות.
איך משתמשים בעקרונות האלה בפועל?
הם מהווים את מסגרת הפרשנות לכל שאר סעיפי טבלת הבדיקה והביצוע בטופס 33-1, כמו חניה, כניסה, דרך נגישה, מעליות ובית שימוש: כל אחד מהם נועד לשמור על אותה דרך משותפת ועל אותה רציפות.
האם עקרון ההכלה אוסר על כניסת שירות נפרדת לאנשים עם מוגבלות?
כן, זו בדיוק המשמעות המעשית של הסעיף: דרך ההגעה של אדם עם מוגבלות לבניין ובתוכו צריכה להיות הדרך שכלל הציבור עושה בה שימוש.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888