חניה נגישה ברחוב ונקודת הורדת נוסעים בגישה לבניין ציבורי קיים: מרחקים ושיפועים
כמה רחוק מותר שתהיה חניית נכים ברחוב מהכניסה הנגישה, ומה הדרישה המחמירה בבניינים של הביטוח הלאומי.
עובדות מהירות
- לפי סעיף 16 בטופס 33-1 (תקנה 2): אם שיפוע הדרך מחניה נגישה ברחוב לכניסה הנגישה לבניין אינו עולה על 5%, המרחק ביניהן לא יעלה על 100 מטרים.
- לפי סעיף 17: אם שיפוע הדרך עולה על 5%, המרחק לא יעלה על 60 מטרים.
- לפי סעיף 17 בהמשך: כשהחניה משרתת מקום ייעודי לאנשים עם מוגבלות, או בניין שניתן בו שירות ציבורי של המוסד לביטוח לאומי או של מחלקה לשירותים חברתיים, השיפוע עצמו לא יעלה על 8% והמרחק לא יעלה על 60 מטרים.
- לפי סעיף 1 בטופס (תקנה 3): במקום להעלאת נוסעים ולהורדתם, אם הוא קיים, נדרשת אפשרות עלייה וירידה למדרכה בשיפוע שאינו עולה על 10%.
מדריכים קודמים כבר עסקו במידות חניית הנכים ובכמות מקומות החניה הנגישים שחייב חניון ציבורי. אבל תקנות הנגישות לבניין ציבורי קיים מתייחסות גם למצב שבו אין חניון צמוד לבניין, אלא רק חניה נגישה ברחוב הסמוך. במקרה כזה נקבע מרחק מרבי בין החניה לכניסה הנגישה, לפי טור ג' שלצד תקנה 2, כמפורט בסעיפים 16-17 בטופס הבדיקה הרשמי 33-1.
שני מרחקים, לפי שיפוע הדרך
סעיף 16 בטופס קובע שכאשר שיפוע הדרך מהחניה הנגישה ברחוב אל הכניסה הנגישה לבניין אינו עולה על 5%, המרחק המרבי ביניהן הוא 100 מטרים. סעיף 17 ממשיך וקובע שכאשר שיפוע הדרך עולה על 5%, המרחק המרבי מתקצר ל-60 מטרים בלבד. ההיגיון ברור: ככל שהדרך תלולה יותר, כך המאמץ הכרוך בה גדול יותר עבור מי שמתנייד בכיסא גלגלים או באמצעי ניידות אחר, ולכן היא צריכה להיות קצרה יותר.
הכלל המחמיר לבניינים מסוימים
אותו סעיף 17 מוסיף כלל נפרד ומחמיר יותר: אם החניה משרתת מקום ייעודי לאנשים עם מוגבלות, או משרתת בניין שבו ניתן שירות ציבורי של המוסד לביטוח לאומי או של מחלקה לשירותים חברתיים, אז השיפוע עצמו לא יעלה על 8% (ולא רק שהמרחק מתקצר כשהשיפוע חורג מ-5%), והמרחק מהכניסה הנגישה לבניין לא יעלה על 60 מטרים. כלומר, בבניינים האלה יש מגבלה כפולה: גם על השיפוע המרבי המותר וגם על המרחק, בלי קשר לשאלה אם השיפוע נמוך או גבוה מ-5%.
נקודת העלאה והורדה של נוסעים
סעיף 1 בטופס, שמבוסס על תקנה 3, עוסק בנושא סמוך: מקום להעלאת נוסעים ולהורדתם (למשל אזור עצירה קצרה של רכב פרטי או מונית). הדרישה כאן היא ש"אם קיים" מקום כזה, תהיה בו אפשרות עלייה וירידה למדרכה בשיפוע שאינו עולה על 10%. הניסוח "אם קיים" מבהיר שהטופס אינו יוצר כאן חובה להקים נקודת הורדה בכל בניין, אלא קובע תנאי נגישות לנקודה כזו במקום שהיא כבר קיימת בפועל.
למה זה חשוב
הכללים האלה משלימים את דרישות מידות החניה וכמות המקומות הנגישים: גם אם החניון עצמו רחוק מהבניין, או שאין חניון ציבורי כלל אלא רק חניה ברחוב, עדיין נקבע מרחק מרבי סביר בין נקודת החניה לבין הכניסה הנגישה, ולבניינים שמספקים שירותי רווחה קריטיים כמו סניפי הביטוח הלאומי, הדרישה מחמירה יותר.
לאן פונים
אם חניית הנכים הקרובה ביותר לבניין ציבורי רחוקה מדי או תלולה מדי ביחס לכללים האלה, אפשר לפנות לרשות המקומית או לגורם האחראי על הבניין. לשאלות כלליות על זכויות נגישות אפשר גם להתקשר לקו החינם 03-382-5888.
שאלות נפוצות
כמה רחוק מותר שתהיה חניית נכים ברחוב מהכניסה הנגישה לבניין?
תלוי בשיפוע הדרך ביניהן: עד שיפוע 5% המרחק המרבי הוא 100 מטר, ומעל 5% המרחק המרבי הוא 60 מטר, לפי סעיפים 16-17 בטופס 33-1 (תקנה 2).
האם יש כלל מחמיר יותר לבניינים של הביטוח הלאומי או לשכות רווחה?
כן. חניה שמשרתת בניין שניתן בו שירות ציבורי של המוסד לביטוח לאומי או של מחלקה לשירותים חברתיים, וכן חניה שמשרתת מקום ייעודי לאנשים עם מוגבלות, חייבת בשיפוע שלא יעלה על 8% ובמרחק שלא יעלה על 60 מטר, לפי סעיף 17.
מה הדרישה לגבי נקודת הורדת נוסעים בכניסה לבניין?
אם קיימת נקודה כזו, צריכה להיות בה אפשרות עלייה וירידה למדרכה בשיפוע שאינו עולה על 10%, לפי סעיף 1 בטופס 33-1 (תקנה 3).
האם הטופס מחייב שבכל בניין ציבורי תהיה נקודת העלאה והורדה של נוסעים?
סעיף 1 בטופס מתייחס לכך רק "אם קיים", כלומר הדרישה בטופס חלה על נקודת הורדה שכבר קיימת בפועל, ולא קובעת כאן חובה גורפת להקים נקודה כזו בכל בניין.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888