טריבונל מקצועי במקום בית משפט? ההמלצות לשינוי תהליך מינוי האפוטרופוס בישראל
המלצות מחקר לשינוי תהליך מינוי האפוטרופוס: הכשרת עובדות סוציאליות, הרחבת תקנים, וחלופה של טריבונל מקצועי במקום בית משפט.
עובדות מהירות
- בין המלצות המחקר ברמת השיח המקצועי: לקדם בבתי ספר לעבודה סוציאלית ובבית הספר המקצועי של משרד הרווחה והביטחון החברתי דיון רפלקסיבי על האיזון העדין שבין הגנה להגנת יתר, ועל עקרונות תיקון 18 ואמנת האו"ם (עמודים 92 עד 93 במסמך).
- ברמת המדיניות, המחקר ממליץ לפתח נוהלי עבודה שקופים לעובדות סוציאליות לסדרי דין, שינחו אילו גורמים להביא בחשבון בכתיבת התסקיר, ומדגיש שיישום שינויים כאלה מחייב גם הרחבת תקנים, שכן בניית אמון ובירור מעמיק של רצון האדם דורשים השקעת זמן שאינה אפשרית כיום לנוכח העומס על העובדות הסוציאליות (עמודים 93 עד 94 במסמך).
- חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, תשפ"ב-2022, שתקנותיו היו בשלבי ניסוח אחרונים בזמן כתיבת המאמר, מתואר בו כ"צומת דרכים היסטורי" שיכול לנתב מחדש את מערכת הרווחה ולבסס אותה על מודלים של חיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה (עמוד 94 במסמך).
- צוות בין-משרדי שמונה לקדם את יישום תיקון 18 המליץ ברוב דעות על הקמת טריבונל מקצועי במקום ההליך הנוכחי בבית המשפט, וכחלופה מרכזית נוספת הציע הקמת יחידה מקדמית בתוך בית המשפט לענייני משפחה, כאשר בשני המקרים יש לחייב מפגש עם האדם והקשבה לרצונותיו (עמודים 94 עד 95 במסמך).
- לפי המאמר, כיום המינוי נעשה באמצעות החלטת שופטים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין השרעי, לרוב בלי שמתקיים דיון פרונטלי ובלי שהשופטים פוגשים את האדם עם המוגבלות ומקשיבים לרצונותיו (עמוד 94 במסמך).
לאחר שמיפה את הפערים בין החזון של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לבין המציאות בשטח, מסכם מחקר שהתפרסם בכתב העת ביטחון סוציאלי בכמה המלצות מעשיות, הן ברמת ההכשרה המקצועית והן ברמת המדיניות והמבנה המשפטי עצמו.
שיח מקצועי רפלקסיבי
ברמת ההכשרה, ממליצות החוקרות לקדם דיון מקצועי רפלקסיבי בבתי ספר לעבודה סוציאלית, בבית הספר המקצועי של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ובהכשרות שוטפות. השיח צריך לכלול, בין השאר, דיון באיזון העדין שבין הגנה לבין הגנת יתר, בתפיסת האוטונומיה ההתייחסותית לעומת התפיסה האינדיבידואלית, ובעקרונות תיקון 18 ואמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, כולל הבעייתיות שבהתבססות על אבחנה בלבד וחשיבותו של בירור רצון האדם, בייחוד כאשר מדובר במי שמתקשר באופן לא מילולי.
נהלים שקופים, ותקנים שיאפשרו ליישם אותם
ברמת המדיניות, המחקר קורא לפתח נוהלי עבודה מסודרים לעובדות סוציאליות לסדרי דין, שיעגנו כללים שקופים לגבי הגורמים שיש להביא, או שלא להביא, בחשבון בכתיבת התסקיר, ולגבי האופן שבו יש לברר את רצון האדם. אבל המחברות מדגישות שנהלים בלבד לא מספיקים: יישום מלא מחייב גם הרחבת תקנים, מכיוון שבניית יחסי אמון עם האדם ובירור מעמיק ואמיתי של רצונו דורשים השקעת זמן שלא תמיד אפשרית כיום, לנוכח העומס הכבד המוטל על העובדות הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים.
חוק שירותי רווחה כ"צומת דרכים היסטורי"
המחקר מתייחס גם לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, תשפ"ב-2022, שתקנותיו היו בשלבי ניסוח אחרונים בעת כתיבת המאמר, ומתאר אותו כ"צומת דרכים היסטורי" שיכול לנתב מחדש את מערכת הרווחה ולבסס אותה על מודלים של חיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה, במקום הישענות על מענים מוסדיים. עם זאת, המאמר מציין שדוח מבקר המדינה ודוח ועדה ציבורית בנושא מסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות שפרסם משרד הרווחה מראים שהדרך לשם עוד ארוכה.
טריבונל מקצועי במקום הליך בית משפט
ההמלצה המרחיקה לכת ביותר נוגעת לתהליך המינוי עצמו. כיום, המינוי נעשה באמצעות החלטת שופטים בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין השרעי, לרוב בלי שמתקיים דיון פרונטלי ובלי שהשופטים פוגשים את האדם עם המוגבלות ומקשיבים לרצונותיו. בעת הדיונים על תיקון 18 עלתה אפשרות לעגן בחוק חובה ברורה יותר לשמוע את האדם, אך בסופו של דבר, בעיקר משיקולי תקציב, הוחלט להשאיר את הנוסח הקיים על כנו. צוות בין-משרדי שמונה לקדם את יישום התיקון הכיר בחולשות אלו, ולאחר שבחן כמה חלופות, המליץ ברוב דעות על הקמת טריבונל מקצועי שיחליף את ההליך הנוכחי, וכחלופה מרכזית נוספת הציע הקמת יחידה מקדמית בתוך בית המשפט לענייני משפחה. בשני המקרים, ההצעה כוללת חובה למפגש עם האדם והקשבה לרצונותיו, ולא רק הסתמכות על מסמכים שכתבו עליו אנשי מקצוע אחרים.
שאלות נפוצות
אילו שינויים ממליץ המחקר ברמת ההכשרה של עובדות סוציאליות?
המחקר ממליץ לקדם שיח מקצועי רפלקסיבי בבתי ספר לעבודה סוציאלית ובבית הספר המקצועי של משרד הרווחה והביטחון החברתי, שיעסוק באיזון בין הגנה להגנת יתר, בתפיסת אוטונומיה התייחסותית, ובעקרונות תיקון 18 ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות (עמודים 92 עד 93 במסמך).
מה הציע הצוות הבין-משרדי לשינוי תהליך מינוי האפוטרופוס עצמו?
הצוות הבין-משרדי שמונה לקדם את יישום תיקון 18 המליץ ברוב דעות על הקמת טריבונל מקצועי במקום ההליך הנוכחי בבית משפט, וכחלופה נוספת הציע הקמת יחידה מקדמית בתוך בית המשפט לענייני משפחה, כאשר בשני המקרים נדרש מפגש עם האדם והקשבה לרצונו (עמודים 94 עד 95 במסמך).
איזה תפקיד יכול חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות מ-2022 למלא?
המאמר מתאר את חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, תשפ"ב-2022, שתקנותיו היו בשלבי ניסוח אחרונים בזמן כתיבתו, כ"צומת דרכים היסטורי" שעשוי לנתב מחדש את מערכת הרווחה ולבסס אותה על מודלים של חיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה, במקום על מסגרות מוסדיות (עמוד 94 במסמך).
קישורים רשמיים
- המאמר המלא: תפיסות ושיקולים של עובדות סוציאליות בתהליכי מינוי של אפוטרופסות וקבלת החלטות נתמכת, ביטחון סוציאלי 124
- דוח הצוות הבין-משרדי לתחום האפוטרופסות וחלופות לתמיכה והגנה על בגירים, פברואר 2019
- סיכום המלצות הצוות הבין-משרדי בעברית קלה
- דוח הוועדה לבחינת דרכי ניהול והפעלה של מסגרות דיור חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי 2023
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888