הענקה מטעמי צדק: ארבעת המקרים שקבועים בחוק ומאיפה מגיע הכסף למימון שלה
סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי מונה ארבעה מקרים ספציפיים שבהם המוסד רשאי לתת הענקה מטעמי צדק, וקובע גם את מקור המימון: הפרשה קבועה של אחד לאלף מתקבולי המוסד.
עובדות מהירות
- סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי מסמיך את המוסד לתת הענקה מטעמי צדק רק כשהתביעה לגמלה נדחתה בגלל אחד מארבעה מקרים שהחוק מפרט במפורש.
- המקרה הראשון הוא אי-הזדקקות לאשפוז לפי סעיף 42, השני פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיפים 50 או 366, השלישי אי-מילוי חובת רישום לפי סעיף 77, והרביעי אי-השלמת תקופת אכשרה לפי סעיפים 246 או 253.
- ההענקות לפי סעיף 387 אינן ממומנות מתקציב הגמלאות הרגיל, אלא מחשבון נפרד שנוצר מהפרשה שנתית קבועה של אחד לאלף (1‰) מכלל תקבולי המוסד וממקורות נוספים שהמוסד והממשלה הסכימו עליהם.
- השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה הזה.
- לפני שהשר מתקין תקנות לפי סעיף 387, על המוסד להגיש לו הערכה שנתית של שיעורי ההפרשה הדרושים למימון ההענקות, לקראת ה-1 באפריל בכל שנה.
"הענקה מטעמי צדק" נשמעת כמו מושג עמום, אבל בחוק הביטוח הלאומי היא מוגדרת בצורה מדויקת וצרה. סעיף 387 לחוק לא נותן למוסד סמכות כללית לרחם על כל מי שנדחתה תביעתו, אלא מונה במפורש ארבעה מקרים בלבד שבהם אפשר בכלל לשקול הענקה מהסוג הזה. חשוב להכיר את הרשימה הזו, כי היא שונה מהמסלולים המוכרים יותר של הענקה מטעמי צדק לעצמאים שלא שילמו דמי ביטוח.
מה קובע סעיף 387
סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי קובע שהמוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין, על פי מבחנים, כללים ושיעורים שנקבעו ואושרו על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. התנאי המרכזי: התביעה של אותו אדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח לא זיכתה אותו בגלל אחת מארבע סיבות ספציפיות שהחוק מפרט.
ארבעת המקרים המדויקים
הרשימה הסגורה בחוק כוללת: אי-הזדקקות לאשפוז לפי סעיף 42, שרלוונטי בהקשר של דמי לידה; פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיפים 50 או 366; אי-מילוי חובת רישום לפי סעיף 77; ואי-השלמת תקופת אכשרה לפי סעיפים 246 או 253, שנוגעים לתנאי הזכאות לקצבת אזרח ותיק ולקצבת שאירים. אלה ארבעת המקרים היחידים שסעיף 387 עצמו מסמיך בגינם הענקה, ולא כל דחייה של תביעה.
איך זה ממומן
נקודה פחות מוכרת: ההענקות לפי סעיף 387 לא משולמות מתקציב הגמלאות הרגיל של המוסד. סעיף 388 לחוק קובע שהן ימומנו מחשבון נפרד, שנוצר על ידי הפרשה שנתית קבועה של אחד לאלף (1‰) מתקבולי המוסד, בתוספת מקורות מימון אחרים שהמוסד והממשלה הסכימו עליהם. סעיף 389 מוסיף שהשר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה הזה. וסעיף 390 קובע שלפני שהשר מתקין תקנות לפי סעיף 387, על המוסד להגיש לו הערכה שנתית של שיעורי ההפרשה הדרושים, לקראת ה-1 באפריל בכל שנה.
מה זה אומר בפועל
המשמעות המעשית היא שההענקה מטעמי צדק לפי סעיף 387 היא מנגנון תקציבי מובחן ומוגבל, לא כלי גמיש שהמוסד יכול להפעיל בכל מקרה קשה. גם מי שנמצא באחד מארבעת המצבים לא מקבל את ההענקה אוטומטית, אלא לפי בדיקה של המקרה הפרטני מול המבחנים והכללים שאושרו. מי שתביעתו נדחתה מסיבה שאינה אחת מארבעת המקרים האלה, לא ייכנס למסלול הזה כלל, ועדיף לבדוק מסלולי ערעור אחרים.
שורה תחתונה
הענקה מטעמי צדק לפי סעיף 387 היא מנגנון חוקי צר וממומן בנפרד, שמכסה ארבעה מקרים בלבד: אי-הזדקקות לאשפוז, פיגור בתשלום דמי ביטוח, אי-מילוי חובת רישום, ואי-השלמת תקופת אכשרה. כדאי לבדוק מול המוסד לביטוח לאומי אם המקרה הספציפי נכנס לאחת הקטגוריות האלה, ואם כן, לברר את המבחנים והתנאים המדויקים שנקבעו לגביה.
שאלות נפוצות
מה זה בעצם הענקה מטעמי צדק, לפי החוק?
זו סמכות מיוחדת שנתונה למוסד לביטוח לאומי לתת גמלה בכסף או בעין, לפי שיקול דעת ולפי מבחנים וכללים שאושרו על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, גם כשהתביעה הפורמלית לגמלה נדחתה. הסמכות הזו מוגבלת בחוק לארבעה מקרים ספציפיים בלבד ולא חלה על כל דחייה.
אילו ארבעה מקרים בדיוק מכסה סעיף 387?
אי-הזדקקות לאשפוז לפי סעיף 42, פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיפים 50 או 366, אי-מילוי חובת רישום לפי סעיף 77, ואי-השלמת תקופת אכשרה לפי סעיפים 246 או 253. אלה המקרים היחידים שהחוק מסמיך בגינם לתת הענקה מטעמי צדק לפי סעיף זה.
מאיפה מגיע הכסף לתשלום ההענקות האלה?
מחשבון נפרד לגמרי מתקציב הגמלאות הרגיל. החוק קובע הפרשה שנתית קבועה של אחד לאלף מכלל תקבולי המוסד, בתוספת מקורות מימון נוספים שהמוסד והממשלה הסכימו עליהם. השר רשאי לשנות את שיעור ההפרשה בצו, בכפוף לאישור ועדת העבודה והרווחה.
האם המוסד חייב לתת את ההענקה במקרים האלה?
לא. החוק מנסח את הסמכות כרשות ולא כחובה: המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת את ההענקה על פי מבחנים, כללים ושיעורים שנקבעו ואושרו. כלומר גם מי שמצבו נכנס לאחת מארבע הקטגוריות לא מקבל את ההענקה אוטומטית, אלא לפי בדיקה של המקרה הפרטני.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888