השלמת שכר בחודש הפגיעה: פסיקת "בא-גד" שיכולה להעלות את דמי הפגיעה
פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מחייב לבדוק הכנסה רעיונית גם בחודש הפגיעה עצמו, גם כשבשלושת החודשים שקדמו לו שולם שכר מלא.
עובדות מהירות
- ב-28.5.2023 פרסם אגף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי חוזר מספר 135-2023, שמיישם את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין עבל 39314-06-20 (הידוע כפסק דין "בא-גד").
- עד לפסיקה, בסיס השכר לחישוב דמי פגיעה, נכות מעבודה ודמי תאונה חושב לפי הגבוה מבין שתי אפשרויות (שלושת החודשים שקדמו לחודש הפגיעה, או החודשיים שקדמו לחודש הפגיעה בתוספת חודש הפגיעה עד יום הפגיעה), ובדיקת השלמת שכר לחודש הפגיעה נעשתה רק אם לא שולם שכר מלא באותו חודש.
- לפי הפסיקה, גם כאשר שולם שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה, יש לבדוק גם "הכנסה רעיונית" עבור חודש הפגיעה עצמו, מהיום שלמחרת הפגיעה ועד לסוף אותו חודש.
- השינוי חל על חישוב הבסיס ל"עובד במשכורת", ל"עובד יומי יציב" ול"עצמאי" (ולא על "עובד יומי בלתי יציב"), וההנחיות חלות על כל תביעה שהוגשה החל מיום קבלת פסק הדין, 26.8.2021.
- בדוגמה שמופיעה בחוזר: עובד שנפגע ב-10.1.2022 קיבל תחילה בסיס לתשלום של 30,350 ש"ח לפי שלושת החודשים המלאים שקדמו לפגיעה. לאחר בדיקת ההכנסה הרעיונית לחודש הפגיעה (רכיבים קבועים ושאינם משתנים בסך 10,000 ש"ח, בתוספת 2,000 ש"ח רכיבים משתנים עד יום הפגיעה) עלה הבסיס החלופי ל-33,300 ש"ח, שהוא הגבוה מבין השניים, ולכן שימש בפועל לחישוב הגמלה.
מי שנפגע בעבודה ומקבל דמי פגיעה, נכות מעבודה או דמי תאונה, מקבל תשלום שמחושב לפי "בסיס שכר" מסוים. עד לאחרונה, ברוב המקרים שבהם שולם למבוטח שכר מלא בחודשים שקדמו לפגיעה, לא נבדקה כלל האפשרות של השלמת שכר לחודש הפגיעה עצמו. פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה שינתה את זה, ומיושמת כעת בחוזר נפגעי עבודה 135-2023 מיום 28.5.2023.
איך חושב הבסיס עד כה
בסיס השכר לתשלום נבחר לפי הגבוה מבין שתי חלופות: שלושת החודשים המלאים שקדמו לחודש הפגיעה, או החודשיים שקדמו לחודש הפגיעה בתוספת חודש הפגיעה עצמו עד יום הפגיעה (כולל). עד כה, בדיקת "השלמת שכר" לחודש הפגיעה נעשתה רק כאשר לא שולם למבוטח שכר מלא באותו חודש. אם בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה שולם שכר מלא, חישוב הבסיס לפי חודש הפגיעה עצמו פשוט נעצר ביום הפגיעה, בלי לבדוק מה היה קורה בהמשך החודש.
מה קבעה הפסיקה
בעקבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (עבל 39314-06-20), נקבע שגם כאשר שולם למבוטח שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה, יש לבדוק בנוסף "הכנסה רעיונית" לחודש הפגיעה עצמו, מהיום שלמחרת הפגיעה ועד לסוף אותו חודש. ההכנסה הרעיונית מחושבת לפי הרכיבים הקבועים והשכר שהיה משתלם לעובד אלמלא הפגיעה, ולא רק לפי מה שהוא הרוויח בפועל עד יום הפגיעה. השינוי חל על מי שמעמדו "עובד במשכורת", "עובד יומי יציב" או "עצמאי", ולא חל על "עובד יומי בלתי יציב".
דוגמה מהחוזר
עובד במשכורת נפגע ב-10.1.2022. לפי שלושת החודשים המלאים שקדמו לפגיעה (10-12/2021), שבהם קיבל שכר מלא של 9,050, 10,100 ו-11,200 ש"ח, יצא בסיס לתשלום של 30,350 ש"ח. במקביל נבדקה החלופה השנייה: החודשיים שקדמו לפגיעה (11-12/2021) בתוספת חודש הפגיעה. מבדיקת ההכנסה הרעיונית מול המעסיק התברר שהרכיבים הקבועים ואינם משתנים בשכרו של העובד עמדו על 10,000 ש"ח לחודש, ושעד יום הפגיעה הוא הרוויח בנוסף 2,000 ש"ח מרכיבים משתנים (כמו שעות נוספות ופרמיה). לכן חודש הפגיעה חושב כ-12,000 ש"ח, ובסך הכול יצא בסיס חלופי של 33,300 ש"ח. מכיוון שבסיס זה גבוה מהבסיס הראשון (30,350 ש"ח), הוא זה ששימש בפועל לחישוב הגמלה.
ממתי זה חל
ההנחיות חלות על כל תביעה שהוגשה החל מיום קבלת פסק הדין, 26.8.2021. מכיוון שיכול להיות פער בין מועד הגשת התביעה לדמי פגיעה למועד הגשת התביעה לנכות מעבודה, החוזר מבהיר: אם תביעת דמי הפגיעה הוגשה לפני 26.8.2021 אך תביעת הנכות מעבודה הוגשה אחרי המועד הזה, על פקיד התביעות לתקן את בסיס החישוב בדמי הפגיעה ולשלם הפרשים בהתאם. מי שנפגע בעבודה וספק אצלו אם הבסיס לתשלום שקיבל חושב נכון, יכול לבקש מהביטוח הלאומי לבדוק מחדש את חישוב הבסיס לאור פסיקת "בא-גד".
שאלות נפוצות
מה זו "הכנסה רעיונית" בחישוב דמי פגיעה?
זהו סכום שמחושב לעובד עבור חודש הפגיעה עצמו, מהיום שלמחרת הפגיעה ועד לסוף החודש, לפי הרכיבים הקבועים והשכר שהיה אמור להשתלם לעובד אלמלא הפגיעה, גם אם בפועל הוא לא עבד בתקופה הזו בגלל הפגיעה.
נפגעתי בעבודה, ובשלושת החודשים שקדמו לפגיעה קיבלתי שכר מלא. האם עדיין כדאי לבדוק את הבסיס?
כן. לפי הפסיקה, גם במקרה כזה יש לבדוק אם בדיקת ההכנסה הרעיונית לחודש הפגיעה עצמו מעלה את בסיס התשלום, מכיוון שהביטוח הלאומי אמור לשלם תמיד לפי הבסיס הגבוה מבין החלופות האפשריות.
על אילו עובדים חל השינוי הזה?
על מי שמעמדו "עובד במשכורת", "עובד יומי יציב" או "עצמאי". השינוי אינו חל על "עובד יומי בלתי יציב".
מתי בדיוק חלות ההנחיות האלה?
על כל תביעה שהוגשה החל מיום קבלת פסק הדין, 26.8.2021. אם תביעת דמי הפגיעה הוגשה לפני המועד הזה אך תביעת הנכות מעבודה הוגשה אחריו, על פקיד התביעות לתקן את בסיס החישוב בדמי הפגיעה ולשלם הפרשים בהתאם.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888