התערבתם והצלתם מישהו מסכנת חיים מיידית ונפגעתם או נספיתם? סעיף 290א מכיר בכם כמתנדבים
סעיף 290א: מי שנפגע או נספה תוך הושטת עזרה ספונטנית לאדם בסכנת חיים מיידית מוכר כמתנדב, גם בלי שיוך מוקדם לגוף כלשהו. מה זה נותן למשפחה.
עובדות מהירות
- לפי סעיף 287(5) לחוק הביטוח הלאומי, גם מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, בלי שום שיוך מוקדם לגוף מפנה, נחשב "מתנדב" לצורך החוק, ובלבד שהמוסד הכיר בפעולתו בדיעבד לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
- סעיף 290א(א)(1) קובע: בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי, זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי פרק זה.
- לפי סעיף 290א(ד), "בן משפחה" לעניין הזכאות הזאת הוא הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שהשר רשאי לקבוע בתקנות.
- סעיף 290א(א)(2) מסמיך את השר לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות גם למתנדב עצמו שנפגע, ולא נספה, עקב הושטת עזרה כאמור.
- לפי סעיף 290א(ב), בתקנות שיתקין השר רשאי הוא לקבוע כי תשלומים מכוח הסעיף לא ייחשבו הכנסה לעניינים מסוימים, וכי הוראות סעיפים 320 ו-321 (בדבר גמלאות כפל וניכוי מקצבה) לא יחולו עליהם, כולן או חלקן.
רוב האנשים חושבים על "מתנדב" בביטוח הלאומי כמי שמשויך לארגון: מד"א, כבאות והצלה, משמר אזרחי או גוף דומה. אבל החוק הולך רחוק יותר. מי שעצר באופן ספונטני ברחוב, בלי שום שיוך מוקדם, כדי להציל אדם זר שנמצא בסכנת חיים מיידית, יכול להיחשב מתנדב לכל דבר ועניין, ואם נפגע או נספה בפעולה הזאת, לו ולמשפחתו יש זכויות ספציפיות מול המוסד לביטוח לאומי.
מי נחשב "מתנדב" גם בלי שיוך לארגון
סעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "מתנדב" במספר דרכים, רובן דורשות הפניה מראש מגוף מוכר. אבל פסקה (5) של הסעיף חורגת מהכלל הזה: היא כוללת גם מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, בלי שום הפניה מוקדמת, ובלבד שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בפעולתו בדיעבד לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. במילים אחרות: לא צריך להיות רשום בשום מקום מראש כדי שהפעולה שלכם תוכר. ההכרה ניתנת אחרי המעשה, לפי הנסיבות.
מתנדב שנפגע במסגרת פעולת ההתנדבות, כולל בדרך אליה או ממנה, זכאי מכוח סעיף 289 לגמלאות כמו נפגע עבודה, לפי פרק ה' לחוק, בשינויים המחויבים.
ההרחבה המיוחדת: מענקים למשפחה של מי שנספה בהצלת חיי הזולת
סעיף 290א מוסיף שכבת הגנה נפרדת, ספציפית למקרה הקשה ביותר. לפי סעיף 290א(א)(1), בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, עקב אירוע פתאומי, זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר. חשוב להדגיש: הזכאות הזאת קיימת אפילו אם בן המשפחה אינו זכאי לגמלאות הרגילות האחרות לפי אותו פרק בחוק.
לפי סעיף 290א(ד), "בן משפחה" לעניין הזכאות הזאת הוא הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שהשר רשאי להוסיף בתקנות. כלומר, ההגדרה אינה בהכרח מוגבלת רק להורי המתנדב, אלא עשויה להתרחב לפי התקנות שיפורסמו.
ומה אם רק נפגעתי ולא נספיתי
סעיף 290א(א)(2) מוסיף מסלול נפרד: השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות גם למתנדב עצמו שנפגע, ולא נספה, עקב הושטת עזרה כאמור. זהו מסלול נוסף מעבר לזכאות הרגילה לגמלאות נפגעי עבודה שכבר חלה על כל מתנדב שנפגע לפי סעיף 289, ומכוון ספציפית למקרה של הצלת חיי הזולת.
איך זה משפיע על קצבאות אחרות
סעיף 290א(ב) מאפשר לשר לקבוע בתקנות שתשלומים מכוח הסעיף הזה לא ייחשבו הכנסה לעניינים מסוימים, וכי כללי כפל הגמלאות וניכוי מקצבה, לפי סעיפים 320 ו-321 לחוק, לא יחולו עליהם, כולם או חלקם. המשמעות המעשית: המחוקק ביקש שהתמיכה הזאת לא תתקזז אוטומטית מול קצבאות אחרות שהמשפחה כבר מקבלת, אם כי הפרטים המדויקים נקבעים בתקנות שכדאי לבדוק מול המוסד.
מה כדאי לעשות אם אתם או בן משפחה נמצאים במצב כזה
- אם אתם או בן משפחה נפגעתם, או חלילה נספיתם, תוך כדי הושטת עזרה ספונטנית לאדם זר במצב סכנת חיים מיידית, כדאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולברר את האפשרות להכרה כמתנדב לפי סעיף 287(5).
- יש לתעד את נסיבות האירוע ככל האפשר: עדים, דיווח למשטרה או למד"א, וכל אישור שיכול לבסס שהמעשה נעשה כדי להציל אדם אחר שהיה בסכנה מיידית.
- גם אם לא הייתה זכאות לגמלאות רגילות של הפרק, כדאי לבדוק במיוחד את הזכאות הייעודית של בני המשפחה לפי סעיף 290א, שכן היא אינה תלויה בזכאות הכללית.
שורה תחתונה
המחוקק בחר להכיר במעשה אנושי ספונטני, של אדם שמסכן את עצמו כדי לעזור לזר בסכנת חיים, כפעולת התנדבות לכל דבר, ולתת למשפחתו רשת ביטחון נפרדת שלא תלויה בזכאויות הרגילות. מעטים מכירים את הזכות הזאת, בדיוק בגלל שהמצב שבו היא רלוונטית הוא נדיר וקשה. חשוב שמשפחות שעוברות אירוע כזה ידעו שהיא קיימת.
שאלות נפוצות
עצרתי ברחוב וחילצתי אדם זר ממצב מסוכן, בלי שום קשר לארגון או גוף רשמי. זה בכלל נחשב "התנדבות" מבחינת הביטוח הלאומי?
כן. סעיף 287(5) לחוק מגדיר כמתנדב גם מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, בלי הפניה מוקדמת מגוף כלשהו, ובלבד שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בפעולה בדיעבד לפי הכללים שנקבעו. לא צריך שיוך מוקדם לארגון כדי להיכנס להגדרה.
מה בדיוק מקבלת המשפחה אם המתנדב נספה תוך כדי הצלת אדם אחר?
לפי סעיף 290א, בן המשפחה (הורה, וכן קרובים נוספים שהשר יקבע בתקנות) זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, וזאת גם אם אין זכאות לגמלאות הרגילות של הפרק. הסכומים והתנאים המדויקים נקבעים בתקנות, ולכן כדאי לברר אותם מול המוסד לביטוח לאומי.
ומה אם רק נפצעתי בזמן שעזרתי, ולא נספיתי?
סעיף 290א(א)(2) מסמיך את השר לקבוע כללים נפרדים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות גם למתנדב שנפגע ולא נספה. מדובר במסלול נוסף על הזכאות הרגילה לגמלאות נפגעי עבודה שכבר חלה על מתנדב שנפגע, לפי סעיף 289.
התשלומים האלה פוגעים בקצבאות אחרות שאני מקבל?
החוק מאפשר לשר לקבוע בתקנות שהתשלומים לפי סעיף 290א לא ייחשבו הכנסה, ושהכללים הרגילים על כפל גמלאות וניכוי מקצבה (סעיפים 320 ו-321) לא יחולו עליהם. כדאי לבדוק מול המוסד את הנוסח המעודכן של התקנות בעניין זה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888