ביטוח לאומי ושני בתי דין לעבודה דחו אותו, אבל בית המשפט קיבל את תביעתו נגד המעסיק אחרי שלקה בלב בעבודה
פסיקה אמיתית מבית משפט השלום בחיפה מראה שדחייה של תביעה להכרה בתאונת עבודה בביטוח לאומי ובבתי הדין לעבודה אינה חוסמת תביעת נזיקין נפרדת נגד המעסיק על אותו אירוע רפואי.
עובדות מהירות
- בית משפט השלום בחיפה, בפסק דין של השופטת אפרת קריב, קיבל תביעה נזיקית שהגיש גבר כבן 50 נגד מעסיקתו לשעבר, לאחר שלטענתו עבודתו המאומצת כמחסנאי גרמה לו להתקף לב ולנכות צמיתה.
- האירוע אירע באוגוסט 2014, 11 ימים בלבד לאחר תחילת עבודתו בחברה העוסקת במזון וציוד לחיות מחמד, כשנדרש לפרוק ממשאית כ-250 שקי מזון במשקל כ-20 קילוגרם כל אחד, בתנאי מזג אוויר חמים במיוחד. בשעות אחר הצהריים חש ברע, התקשה לנשום והרגיש לחץ בחזה, ולמחרת אובחן בקופת החולים שעבר התקף לב.
- התובע ניסה להכיר באירוע כתאונת עבודה: תביעתו לביטוח לאומי נדחתה, הערר שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה נדחה גם הוא, וכך גם הערעור שהגיש לבית הדין הארצי לעבודה. רק לאחר מכן הגיש תביעת נזיקין נגד המעסיקה.
- המעסיקה טענה שההליכים בבתי הדין לעבודה מהווים סוף פסוק שחוסם את התובע מלטעון לקשר סיבתי בין האירוע לעבודתו, אך השופטת קריב דחתה את הטענה וקבעה שההליכים בבתי הדין לעבודה בנוגע להכרה בתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי אינם יוצרים השתק עילה או השתק פלוגתא החוסם תביעת נזיקין נפרדת נגד המעסיק.
- לגופו של עניין קבעה השופטת שדרישה מעובד יחיד לפרוק לבדו כ-250 שקים במשקל כולל של כ-5 טונות ביום עבודה אחד מהווה מאמץ מיוחד ורשלנות של המעסיקה, אך הטילה על התובע אשם תורם בשיעור 30 אחוז, בשל הסתרת מצבו הרפואי הבעייתי מהמעסיקה. נפסק לתובע פיצוי של 161,269 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 32,254 שקל והוצאות משפט.
עובד מחסן שסבל מהתקף לב בעבודה ניסה תחילה להכיר באירוע כתאונת עבודה, ונדחה פעמיים בבתי הדין לעבודה. במקום לוותר, הוא הגיש תביעת נזיקין נגד המעסיקה לשעבר, ובית משפט השלום בחיפה קיבל אותה, בפסיקה שמבהירה שלא כל דחייה בבית הדין לעבודה חוסמת מסלול משפטי אחר.
מה קרה
האירוע אירע באוגוסט 2014, 11 ימים בלבד לאחר שהתובע החל לעבוד כמחסנאי בחברה העוסקת במזון וציוד לחיות מחמד. לטענתו, נדרש לפרוק ממשאית כ-250 שקי מזון במשקל כ-20 קילוגרם כל אחד, בתנאי מזג אוויר חמים במיוחד. לקראת שעות אחר הצהריים החל לחוש ברע, התקשה לנשום והרגיש לחץ בחזה, ולמחרת אובחן בקופת החולים שעבר התקף לב שהותיר אותו עם נכות ואובדן כושר עבודה.
הדרך שנדחתה, והדרך שהצליחה
התובע פנה תחילה לביטוח לאומי בבקשה להכיר באירוע כתאונת עבודה, אך תביעתו נדחתה. הוא הגיש ערר לבית הדין האזורי לעבודה, שגם הוא נדחה, וערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שאף הוא לא התקבל. רק לאחר מיצוי ההליכים הללו פנה לבית משפט השלום בתביעת נזיקין נגד המעסיקה.
המעסיקה טענה שההחלטות בבתי הדין לעבודה מהוות סוף פסוק שחוסם את התובע מלטעון שוב לקשר בין האירוע לעבודה. השופטת אפרת קריב דחתה את הטענה, בקובעה שההליכים להכרה בתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי בוחנים שאלות שונות מאלה שבוחנת תביעת רשלנות, ולכן אינם יוצרים השתק עילה או השתק פלוגתא החוסם תביעה נזיקית נפרדת.
הרשלנות והפיצוי
לגופו של עניין קבעה השופטת שדרישה מעובד יחיד לפרוק לבדו כ-250 שקים במשקל כולל של כ-5 טונות ביום עבודה אחד מהווה מאמץ מיוחד, ועל המעסיקה היה למצוא פתרונות חלופיים שיקטינו את הסיכון, כגון עבודה בצוות או אמצעי סיוע. עם זאת, היא הטילה על התובע אשם תורם בשיעור 30 אחוז, בנימוק שהסתיר מהמעסיקה את מצבו הרפואי הבעייתי, ולו ידעה עליו סביר שלא היה נשלח לפריקה ללא סיוע.
בסופו של דבר נפסק לתובע, לאחר ניכוי האשם התורם וגמלאות ביטוח לאומי, פיצוי בסך 161,269 שקל בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות ופנסיה, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 32,254 שקל והוצאות משפט.
מה המשמעות עבורכם
אם תביעתכם להכרה באירוע כתאונת עבודה נדחתה בביטוח לאומי או בבתי הדין לעבודה, כדאי לדעת שזה לא בהכרח סוף הדרך. תביעת נזיקין נפרדת נגד המעסיק נבחנת לפי מבחנים אחרים, ועשויה להצליח גם כשההכרה כתאונת עבודה נכשלה. מצד שני, חשוב לשתף את המעסיק במידע רפואי רלוונטי מראש, כי הסתרתו עלולה להוביל לקביעת אשם תורם שמקטין את הפיצוי. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אם ביטוח לאומי ובתי הדין לעבודה כבר דחו הכרה באירוע כתאונת עבודה, אפשר עדיין לתבוע את המעסיק?
כן, כפי שמראה המקרה הזה. ההליכים להכרה בתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי בוחנים מבחנים שונים מאלה של תביעת רשלנות נגד מעסיק, ולכן דחייה בבתי הדין לעבודה אינה חוסמת באופן אוטומטי תביעה נזיקית נפרדת בבית משפט אזרחי.
מה נחשב רשלנות של מעסיק שהובילה לאירוע רפואי כמו התקף לב?
במקרה הזה נקבע שדרישה מעובד יחיד לבצע מאמץ גופני קיצוני, כמו פריקת כמות עצומה של משאות ביום עבודה אחד בתנאי חום קיצוניים, בלי לספק פתרונות חלופיים כמו עבודה בצוות או אמצעי סיוע מכניים, מהווה רשלנות של המעסיק.
איך זה משפיע על הפיצוי אם הסתרתי מצב רפואי קודם מהמעסיק?
זה עלול להוביל לקביעת אשם תורם שמקטין את סכום הפיצוי, כפי שקרה במקרה הזה. בית המשפט קבע ש-30 אחוז מהאחריות מוטלת על התובע, בנימוק שלו המעסיקה ידעה על מצבו הרפואי, סביר שלא הייתה שולחת אותו לעבודת פריקה ללא סיוע.
נדחתה לכם תביעה להכרה בתאונת עבודה בביטוח לאומי או בבית הדין לעבודה?
חשוב לדעת שזה לא בהכרח סוף הדרך. כדאי להיוועץ בעורך דין לגבי האפשרות להגיש תביעת נזיקין נפרדת נגד המעסיק, ולשמור על כל התיעוד הרפואי ותנאי העבודה בפועל סביב האירוע. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888