ראש צוות בבנייה עבד שנים עם כאבי גב וברך וביקש הכרה כנפגע עבודה: בית הדין דחה, כי העבודה הייתה "מגוונת מדי"
פסיקה אמיתית מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחתה את תביעתו של ראש צוות בענף הבנייה להכרה בפגיעות גב וברך כנפגעי עבודה בדרך של מיקרוטראומה, כיוון שעבודתו כללה מגוון רחב של פעולות ולא תנועה חוזרת אחת מוגדרת.
עובדות מהירות
- חיים פרץ, יליד 1958, עבד שנים רבות כראש צוות בעבודות בנייה ושיפוצים בחברה שבבעלות אחיו. עבודתו כללה חפירה, יציקת בטון, הרמת משקלים כבדים, פירוק והרכבת דלתות פלדה, ריצוף, התקנת תקרות אקוסטיות ועלייה וירידה מסולמות ופיגומים.
- בדצמבר 2023 הגיש פרץ לביטוח הלאומי תביעה להכרה כנפגע עבודה בגב ובברך שמאל, בטענה לפגיעה מסוג מיקרוטראומה, כלומר הצטברות של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות לאורך זמן. הביטוח הלאומי דחה את התביעה בינואר 2024, ופרץ פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
- בפסק דין שנתנו השופטת רעות שמר בגס ונציגי הציבור גד גפני וימית פלד, נדחתה תביעתו. בחקירתו הנגדית העיד פרץ עצמו שאין לו ימי עבודה שגרתיים וכי העבודה משתנה כל הזמן. גם עדיו, חבריו לעבודה, תיארו מגוון רחב של פעולות: ריצוף, עבודות גבס, פירוק תקרות, בניית קירות בלוקים, עבודות אספלט והתקנת דלתות.
- בית הדין קבע שהכרה בפגיעה כמיקרוטראומה מחייבת הוכחה של תנועה חוזרת ונשנית, זהה או דומה, הפועלת על איבר מוגדר בגוף לאורך זמן משמעותי, ושעבודתו המגוונת של פרץ לא כללה תנועה אחת כזו שגרמה לנזק מצטבר. בית הדין ציין גם שבהרמת משאות כבדים נעזר פרץ בעובדים נוספים, ושרק חלק קטן מעבודתו בוצע על הברכיים. התביעה נדחתה, ובית הדין לא פסק הוצאות משפט לצד כלשהו, מכיוון שההליך הוא מתחום הביטוח הסוציאלי.
ראש צוות בענף הבנייה והשיפוצים, שעבד שנים רבות בעבודה פיזית קשה, ביקש מהביטוח הלאומי הכרה בפגיעות בגב ובברך כנפגעי עבודה בדרך של מיקרוטראומה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעתו, בקביעה שעבודתו המגוונת לא כללה תנועה חוזרת אחת שגרמה לנזק מצטבר.
מה קרה
חיים פרץ עבד שנים רבות כראש צוות בעבודות בנייה ושיפוצים בחברה שבבעלות אחיו: חפירה, יציקת בטון, הרמת משקלים כבדים, פירוק והרכבת דלתות, ריצוף, התקנת תקרות אקוסטיות ועלייה וירידה מסולמות ופיגומים. בדצמבר 2023 הגיש לביטוח הלאומי תביעה להכרה כנפגע עבודה בגב ובברך שמאל בשל מיקרוטראומה, ולאחר שהתביעה נדחתה בינואר 2024 פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
הגיוון בעבודה, ולא הקושי שבה, הכריע
בחקירתו הנגדית העיד פרץ עצמו כי אין לו ימי עבודה שגרתיים וכי סוג העבודה משתנה כל הזמן. עדיו, עמיתיו לעבודה, תיארו מגוון רחב של פעולות: ריצוף, עבודות גבס, פירוק תקרות, בניית קירות בלוקים, עבודות אספלט והתקנת דלתות. השופטת רעות שמר בגס ונציגי הציבור גד גפני וימית פלד קבעו שהכרה במיקרוטראומה מחייבת הוכחה של תנועה חוזרת ונשנית, זהה או דומה, הפועלת על איבר מוגדר, ושמגוון הפעולות בעבודתו של פרץ מנע זיהוי של תנועה כזו.
הרמת משאות ועבודה על הברכיים
בית הדין התייחס גם לטענה לגבי הרמת משאות כבדים, אך קבע שפרץ נעזר בעובדים נוספים ולא ביצע עבודת סבלות יומיומית בעצמו. בנוגע לפגיעה בברך, צוין שרק חלק קטן מעבודתו בוצע על הברכיים, מה שהחליש גם את הטענה הזו.
התוצאה
בית הדין דחה את התביעה במלואה, בקביעה שהגיוון בפעולות ובתנועות מונע את ההכרה בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה, אף שהודה שמדובר בעבודה פיזית קשה שכללה הרמת משא, התכופפויות ועבודה על סולמות וברכיים. מכיוון שההליך הוא מתחום הביטוח הסוציאלי, לא נפסקו הוצאות משפט לצד כלשהו.
מה המשמעות עבורכם
אם אתם עובדים בעבודה פיזית קשה ומבקשים הכרה כנפגעי עבודה בדרך של מיקרוטראומה, המקרה הזה מראה שלא מספיק להראות שהעבודה הייתה קשה או מתמשכת. חשוב לנסות לזהות ולתעד תנועה ספציפית אחת שחוזרת על עצמה בתדירות גבוהה ופוגעת באיבר מוגדר בגוף, ולא להסתפק בתיאור כללי של מאמץ פיזי מתמשך. אם יש לכם אירוע חד פעמי מסוים שגרם לפגיעה, שווה לבדוק גם מסלול תביעה רגיל של תאונת עבודה. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי.
שאלות נפוצות
עבדתי שנים בעבודה פיזית קשה וסובל מכאבים בגב או בברכיים. זה אומר שאוכר אוטומטית כנפגע עבודה?
לא. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, עבודה פיזית קשה ומאומצת, כשלעצמה, אינה מספיקה. הביטוח הלאומי ובתי הדין בודקים אם מדובר בתנועה חוזרת ונשנית, זהה או דומה, שפעלה על איבר מוגדר בגוף לאורך זמן, להבדיל ממגוון רחב של פעולות שונות.
מה ההבדל בין "מיקרוטראומה" לבין תאונת עבודה רגילה?
תאונת עבודה רגילה היא אירוע חד פעמי שניתן לאתר בזמן ובמקום מסוימים. מיקרוטראומה, לעומת זאת, היא הלכה שפותחה בפסיקה ומכירה בהצטברות של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות כתוצאה מתנועה אחת שחוזרת על עצמה לאורך תקופה, ולא מגיוון של פעולות שונות.
איך אפשר לחזק תביעת מיקרוטראומה, לאור הפסיקה שתוארה כאן?
כדאי לנסות לזהות ולתעד תנועה ספציפית אחת שחוזרת על עצמה בתדירות גבוהה ופוגעת באיבר מוגדר, ולא להסתפק בתיאור כללי של "עבודה קשה". תיעוד יומי של סוג התנועות, תדירותן והאיבר הנפגע, וכן חוות דעת של רופא תעסוקתי, יכולים לעזור להראות שמתקיימת הדרישה המשפטית.
עבדתי בתפקידים מגוונים, כמו גם עבודה פיזית וגם פיקוח. זה פוגע בסיכויי התביעה שלי?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, ריבוי תפקידים ומגוון פעולות גדול יכולים להקשות על הוכחת תנועה חוזרת אחת שגרמה לנזק, מכיוון שהם מרחיקים את התמונה מהדרישה המשפטית לזהות תנועה ספציפית חוזרת ונשנית.
אם תביעת מיקרוטראומה נדחתה, יש עוד מסלול לבדוק זכאות לגבי אותה פגיעה?
כדאי לבדוק אם קיים אירוע חד פעמי מסוים שניתן לייחס אליו את הפגיעה, שיכול להקים עילה לתביעת תאונת עבודה רגילה, להבדיל ממיקרוטראומה. אם אינכם בטוחים, מומלץ להיוועץ עם מי שמכיר את ההבחנה בין המסלולים, לפני שמגישים תביעה מחדש.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888