ישראל בתחתית: ההוצאה הציבורית על פנסיות נמוכה מכל מדינות ההשוואה, למרות גיל פרישה גבוה
ביקורת בינלאומית בהובלת מבקר המדינה הישראלי השוותה מדדי פנסיה בין ישראל, סלובקיה, צפון מקדוניה וממוצע ה-OECD, ומצאה שישראל מוציאה הכי פחות אחוז מהתמ"ג על פנסיות מכל המדינות שנבדקו.
עובדות מהירות
- לפי טבלת השוואה שפרסם מבקר המדינה בביקורת בינלאומית במסגרת EUROSAI, גיל הפרישה בישראל הוא 67 לגברים ו-62 עד 65 לנשים, גבוה מהממוצע ב-OECD (64.7 לגברים, 63.9 לנשים), מסלובקיה (64 לגברים, 64 לנשים) ומצפון מקדוניה (64 לגברים, 62 עד 64 לנשים), לפי נתוני ה-OECD לשנים 2024 עד 2025 (עמוד 277 בדוח, באנגלית).
- למרות גיל הפרישה הגבוה ותוחלת החיים הארוכה ביותר מבין ארבע הקבוצות שנבדקו (83.2 שנים, לעומת ממוצע OECD של 81.1), ישראל מוציאה רק 5.8 אחוז מהתמ"ג על פנסיות, הנמוך מכל ארבע הקבוצות: פחות מהממוצע ב-OECD (9 אחוז), פחות מסלובקיה (9.5 אחוז) ופחות בהרבה מצפון מקדוניה (12.1 אחוז) (עמוד 277 בדוח).
- שיעור ההפרשה הפנסיונית המחייבת בישראל (אחוז מהשכר שמופרש לחיסכון פנסיוני) עומד על 12.5 אחוז, גם הוא הנמוך מכל ארבע הקבוצות שנבדקו: נמוך מהממוצע ב-OECD ומצפון מקדוניה (18.8 אחוז בכל אחת) ונמוך משמעותית מסלובקיה (24 אחוז) (עמוד 277 בדוח).
- משך קבלת הפנסיה בפועל בישראל (17.3 שנים לגברים, 21.4 לנשים) נמוך מהממוצע ב-OECD (18.7 לגברים, 22.8 לנשים), כלומר למרות תוחלת החיים הגבוהה בישראל, גיל הפרישה הגבוה יותר מקזז חלק ניכר מהפער הצפוי במשך קבלת הקצבה (עמוד 277 בדוח).
- שיעור הילודה בישראל (2.9 ילדים לאישה) גבוה פי כמעט שניים מהממוצע ב-OECD, בסלובקיה ובצפון מקדוניה (בין 1.46 ל-1.5), נתון שמבקר המדינה מציין כמקל יחסית על יחס התלות העתידי בין עובדים לגמלאים בהשוואה למדינות האחרות שנבדקו (עמוד 277 בדוח).
כמה המדינה בעצם מוציאה על פנסיות של תושביה, ביחס לגודל הכלכלה כולה. דוח ביקורת בינלאומי, שיזם והוביל משרד מבקר המדינה הישראלי יחד עם שמונה גופי ביקורת ממדינות נוספות, בודק בדיוק את זה, ומעמיד את ישראל מול סלובקיה, צפון מקדוניה וממוצע מדינות ה-OECD.
גיל פרישה גבוה, תוחלת חיים ארוכה
הטבלה הבינלאומית מראה שגיל הפרישה בישראל, 67 לגברים ובין 62 ל-65 לנשים, גבוה מהממוצע בשלוש הקבוצות האחרות. גם תוחלת החיים בישראל, 83.2 שנים, היא הגבוהה מביניהן. ככל שגיל הפרישה גבוה יותר ותוחלת החיים ארוכה יותר, אפשר לצפות שגם ההוצאה הציבורית על פנסיות תהיה גבוהה יחסית.
אבל ההוצאה בפועל נמוכה מכולן
בפועל קורה ההפך. ישראל מוציאה רק 5.8 אחוז מהתמ"ג על פנסיות, הנמוך מכל ארבע הקבוצות שנבדקו: פחות מהממוצע ב-OECD (9 אחוז), פחות מסלובקיה (9.5 אחוז) ופחות משמעותית מצפון מקדוניה (12.1 אחוז). גם שיעור ההפרשה הפנסיונית המחייבת בישראל, 12.5 אחוז מהשכר, הוא הנמוך מבין ארבע הקבוצות.
תוחלת חיים גבוהה, אבל משך קבלת קצבה דומה
נתון נוסף מעניין: משך קבלת הפנסיה בפועל בישראל, 17.3 שנים לגברים ו-21.4 לנשים, דומה או אפילו נמוך מעט מהממוצע ב-OECD (18.7 ו-22.8 בהתאמה), למרות תוחלת החיים הגבוהה יותר בישראל. ההסבר לכך הוא כנראה גיל הפרישה הגבוה יותר, שמקזז חלק מהפער הצפוי. בנוסף, שיעור הילודה בישראל, 2.9 ילדים לאישה, גבוה כמעט פי שניים מכל שאר הקבוצות, מה שמקל על יחס התלות העתידי בין עובדים לגמלאים.
מה זה אומר עבורכם
הנתונים האלה הם השוואה בינלאומית של מבקר המדינה, לא קביעה על הזכויות הספציפיות שלכם. אם אתם מתקרבים לגיל פרישה או כבר מקבלים קצבת זקנה, כדאי לבדוק את מצב החיסכון הפנסיוני האישי שלכם מול קרן הפנסיה או חברת הביטוח, ולברר מול המוסד לביטוח לאומי את מלוא הזכאות שלכם לקצבת זקנה, כולל השלמת הכנסה אם רלוונטי.
שאלות נפוצות
למה ישראל בתחתית הרשימה בהוצאה על פנסיות, אם גיל הפרישה והתוחלת חיים אצלה גבוהים?
לפי הביקורת, ישראל מוציאה רק 5.8 אחוז מהתמ"ג על פנסיות, הנמוך מבין ישראל, סלובקיה, צפון מקדוניה וממוצע ה-OECD, למרות גיל פרישה גבוה מכל שלוש הקבוצות האחרות.
מה המשמעות של שיעור ההפרשה הפנסיונית הנמוך יחסית בישראל?
12.5 אחוז מהשכר מופרש בישראל, לעומת 18.8 אחוז בממוצע ב-OECD ובצפון מקדוניה, ו-24 אחוז בסלובקיה.
האם בישראל יש מנגנון שמעדכן את גיל הפרישה אוטומטית לפי תוחלת החיים?
הדוח אינו מתאר מנגנון כזה עבור ישראל. מבין שלוש המדינות שנבדקו בפרק זה, רק סלובקיה מתוארת כך.
לבירור הזכויות שלכם מול המוסד לביטוח לאומי בנושא קצבת זקנה, השלמת הכנסה או פנסיה, אפשר לפנות לשירות החינמי של For You בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני אישי.
שאלות נפוצות
למה ישראל בתחתית הרשימה בהוצאה על פנסיות, אם גיל הפרישה והתוחלת חיים אצלה גבוהים?
לפי הביקורת הבינלאומית, ישראל מוציאה רק 5.8 אחוז מהתמ"ג על פנסיות, הנמוך מבין ישראל, סלובקיה, צפון מקדוניה וממוצע ה-OECD, גם כשגיל הפרישה בישראל (67 לגברים) גבוה מכל שלוש הקבוצות האחרות. הדוח אינו מנתח ישירות את הסיבות לפער, אך מציג אותו כעובדה מספרית מתוך נתוני ה-OECD (עמוד 277 בדוח).
מה המשמעות של שיעור ההפרשה הפנסיונית הנמוך יחסית בישראל?
12.5 אחוז מהשכר מופרש בישראל לחיסכון פנסיוני מחייב, לעומת 18.8 אחוז בממוצע ב-OECD ובצפון מקדוניה, ו-24 אחוז בסלובקיה. שיעור הפרשה נמוך יותר משפיע על גובה החיסכון הפנסיוני המצטבר לאורך שנות העבודה (עמוד 277 בדוח).
האם בישראל קיים מנגנון שמעדכן את גיל הפרישה אוטומטית לפי תוחלת החיים, כמו בסלובקיה?
הטבלה והדוח אינם מתארים מנגנון כזה עבור ישראל. מבין שלוש המדינות שנבחנו בפרק זה, רק סלובקיה מתוארת כמי שמעדכנת את גיל הפרישה אוטומטית לפי תוחלת החיים (עמוד 277 בדוח).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888