כבאי חלה במחלת ריאות אחרי עשרות שנות חשיפה לעשן שריפות: למרות התנגדות הביטוח הלאומי, בית הדין הכיר בו כנפגע עבודה
פסיקה אמיתית מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הראתה איך בית הדין מכריע כשיש חוות דעת רפואיות סותרות על קשר סיבתי בין העבודה למחלה, והזכירה את הכלל שלפיו ספק בין חוות דעת שוות משקל צריך לפעול לטובת המבוטח.
עובדות מהירות
- כבאי כבן 70, שהועסק לסירוגין בתחנת כיבוי אש בראשון לציון מאז 1978, השתתף במהלך השנים בכיבוי שריפות מסוגים רבים, מדליקות יער ושדות ועד שריפות רכב ומוצרי פלסטיק, ונחשף על בסיס יומיומי לעשן ולתוצרי בעירה מזיקים.
- ב-2018 לקה בריאותיו והחל לסבול משיעול יבש, כאבים בחזה וקשיי נשימה, לרבות אסטמה. הוא הגיש תביעה להכרה בפגיעתו כנפגע עבודה באוקטובר 2021, ובמסגרתה מונו שלושה מומחים רפואיים מטעם בית הדין.
- מומחה אחד שלל קשר בין תנאי העבודה לפרוץ המחלה, בעוד שני מומחים נוספים קבעו שבהיעדר עישון, והידיעה שחשיפה לחומרי שריפה עלולה לגרום לפגיעה ריאתית, ניתן לקבוע קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לליקוי הנשימתי. הביטוח הלאומי טען שיש להעדיף את חוות הדעת השוללת, וכינה את שתי האחרות ספקולטיביות.
- השופטת דפנה חסון זכריה קבעה שדווקא חוות הדעת הראשונה אינה מתיישבת עם החומר הרפואי, בעוד שתי האחרות עקביות ומחזקות זו את זו. היא ציינה שכאשר עומדות בפני בית הדין שתי חוות דעת שוות משקל, אחת הקובעת קשר סיבתי והשנייה שוללת אותו, ראוי להעדיף את חוות הדעת התומכת בגרסת התובע, משום שספק צריך לפעול לטובת המבוטח, ושהדברים נכונים שבעתיים כשמדובר בשתי חוות דעת מכירות מול אחת שוללת.
- המומחים שתמכו בקשר הסיבתי גם התייחסו במפורש לאבחנות אחרות של הכבאי, כמו ריפלוקס, ושללו אותן כהסבר למחלתו, מה שחיזק את משקל חוות דעתם. בית הדין קיבל את התביעה, הכיר במחלת הריאות של הכבאי כפגיעה בעבודה, וחייב את הביטוח הלאומי לשלם לו 7,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
כבאי ותיק שחלה במחלת ריאות אחרי עשרות שנות עבודה בכיבוי שריפות נתקל בהתנגדות הביטוח הלאומי להכיר בכך כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדרש להכריע בין שלוש חוות דעת רפואיות סותרות בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו למחלתו.
מה קרה
הכבאי, כבן 70, הועסק לסירוגין בתחנת כיבוי אש בראשון לציון מאז 1978, והשתתף במהלך השנים בכיבוי שריפות מסוגים רבים, מדליקות יער ושדות ועד שריפות רכב ומוצרי פלסטיק, תוך חשיפה יומיומית לעשן ולתוצרי בעירה מזיקים. ב-2018 לקה בריאותיו והחל לסבול משיעול יבש, כאבים בחזה וקשיי נשימה, לרבות אסטמה, והגיש תביעה להכרה כנפגע עבודה באוקטובר 2021.
שלוש חוות דעת, שתיים מול אחת
מתוך שלושה מומחים רפואיים שמונו מטעם בית הדין, מומחה אחד שלל קשר בין תנאי העבודה לפרוץ המחלה, ואילו שני מומחים נוספים קבעו שבהיעדר עישון, ולנוכח הידיעה שחשיפה לחומרי שריפה עלולה לגרום לפגיעה ריאתית, ניתן לקבוע קשר סיבתי. הביטוח הלאומי טען שיש להעדיף את חוות הדעת השוללת, וכינה את השתיים האחרות ספקולטיביות וחסרות משקל משפטי.
מה קבעה השופטת
השופטת דפנה חסון זכריה קבעה שדווקא חוות הדעת הראשונה אינה מתיישבת עם החומר הרפואי שבתיק, בעוד שתי האחרות עקביות ומחזקות זו את זו. היא הזכירה את הכלל הפסיקתי שלפיו כאשר עומדות בפני בית הדין שתי חוות דעת שוות משקל, האחת קובעת קשר סיבתי והשנייה שוללת אותו, ראוי להעדיף את חוות הדעת התומכת בגרסת התובע, משום שספק צריך לפעול לטובת המבוטח, ושהדברים נכונים שבעתיים כשמדובר בשתי חוות דעת מכירות מול אחת שוללת בלבד.
ההחלטה
המומחים שתמכו בקשר הסיבתי התייחסו גם במפורש לאבחנות אחרות של הכבאי, כמו ריפלוקס, ושללו אותן כהסבר למחלתו, מה שחיזק את משקל חוות דעתם. בית הדין קיבל את התביעה, הכיר במחלת הריאות כפגיעה בעבודה, וחייב את הביטוח הלאומי לשלם לכבאי 7,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
מה המשמעות עבורכם
המקרה מראה שגם כשהביטוח הלאומי נסמך על חוות דעת רפואית שוללת, בית הדין בוחן את כל חוות הדעת לגופן, ושכשיש חוות דעת תומכות עקביות ומבוססות מול חוות דעת בודדת שוללת, הכלל של ספק לטובת המבוטח יכול להכריע את הכף. אם נדחיתם בטענה של היעדר קשר סיבתי בין העבודה למחלתכם, כדאי לבדוק אם יש בסיס רפואי להגשת ערעור. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
הביטוח הלאומי דחה את תביעתי כי מומחה רפואי אחד קבע שאין קשר בין העבודה למחלה שלי, זה סוף הדרך?
לא בהכרח. ההחלטה שתוארה כאן מראה שכשיש כמה חוות דעת מומחים סותרות, בית הדין בוחן את כולן לגופן, ויכול להעדיף את חוות הדעת שתומכת בגרסתכם אם היא עקבית יותר ומבוססת טוב יותר על החומר הרפואי שבתיק.
שמעתי שיש כלל לפיו ספק פועל לטובת המבוטח בתביעות נגד הביטוח הלאומי, מתי זה חל?
כפי שעלה בהחלטה שתוארה כאן, הכלל חל כשעומדות מול בית הדין חוות דעת רפואיות שוות משקל בשאלת קשר סיבתי בין העבודה למחלה, חלקן תומכות בקשר כזה וחלקן שוללות אותו. במצב כזה, ראוי להעדיף את החוות התומכת בגרסת המבוטח.
עבדתי שנים רבות בתנאים שחושפים אותי לחומרים מזיקים, ורק עכשיו התפתחה אצלי מחלה, יש לזה משמעות?
כן, זה יכול להיות משמעותי. בהחלטה שתוארה כאן יוחסה חשיבות לחשיפה היומיומית לאורך עשרות שנות עבודה, וחוות הדעת שתמכו בקשר הסיבתי התבססו בין היתר על הידיעה הרפואית שחשיפה כזו עלולה לגרום לנזק מצטבר, גם אם המחלה התפרצה שנים רבות לאחר תחילת העבודה.
יש לי גם מחלות או מצבים רפואיים אחרים, האם זה אומר שהביטוח הלאומי יוכל לטעון שהם הסיבה ולא העבודה?
זו טענה אפשרית, אבל ההחלטה שתוארה כאן מראה שחוות דעת מקצועית טובה צריכה להתייחס במפורש לאבחנות החלופיות האלה ולהסביר מדוע הן נשללות כהסבר למחלה. חוות דעת שעושה זאת באופן משכנע מקבלת משקל רב יותר בבית הדין.
הביטוח הלאומי דחה את תביעתי להכרה במחלה כפגיעה בעבודה, ואני לא יודע איך להמשיך מכאן, מה כדאי לעשות?
כדאי לבדוק את הבסיס המדויק לדחייה, לאסוף תיעוד רפואי מפורט על תנאי העבודה והחשיפה לאורך השנים, ולהיוועץ בעורך דין המתמחה בביטוח לאומי לפני שמחליטים על הגשת ערעור. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888