רק 70.7% מהעובדים עבדו שנה מלאה ב-2024: מה קרה בשוק העבודה אחרי המלחמה
שיעור העובדים שעבדו 12 חודשים רצופים ב-2024 חזר לרמתו מלפני מלחמת חרבות ברזל. נתונים מסקר הביטוח הלאומי על משך העבודה בפועל.
עובדות מהירות
- שיעור כלל העובדים שעבדו שנה קלנדרית מלאה, כלומר 12 חודשים, ב-2024 היה 70.7 אחוזים, לעומת 69.4 אחוזים ב-2023 ו-70.4 אחוזים ב-2022, לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ברבעון האחרון של 2023 (עמוד 17 בסקר).
- שיעור העובדים שעבדו רק 9 עד 11 חודשים בשנה עלה ב-1.2 נקודות אחוז בין 2022 ל-2023, ולעומת זאת ירד ב-1.7 נקודות אחוז בין 2023 ל-2024 (עמוד 17 בסקר).
- בחלוקה לפי מין, שיעור הגברים שעבדו שנה קלנדרית מלאה ב-2024 היה 72.9 אחוזים, לעומת 68.4 אחוזים בלבד בקרב נשים (עמוד 18 בסקר).
- ממוצע חודשי העבודה בשנה ב-2024 עמד על 10.5 חודשים לכלל העובדים, 10.5 חודשים לגברים ו-10.4 חודשים לנשים (עמוד 18 בסקר).
- לפי לוח ב' בסקר, התפלגות משך העבודה של כלל העובדים ב-2024 היתה כך: 4.2 אחוזים עבדו 1 עד 2 חודשים, 6.4 אחוזים עבדו 3 עד 5 חודשים, 8.1 אחוזים עבדו 6 עד 8 חודשים, 10.6 אחוזים עבדו 9 עד 11 חודשים, ו-70.7 אחוזים עבדו את כל 12 החודשים (עמוד 18 בסקר).
לצד הנתונים על גובה השכר, סקר הביטוח הלאומי על הכנסות מעבודה בשנים 2023 ו-2024 בוחן גם שאלה אחרת: כמה חודשים בפועל עובדים ישראלים בשנה נתונה. השאלה הזו מקבלת משמעות מיוחדת לאור העובדה שברבעון האחרון של 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל, שנמשכה לכל אורך שנת 2024, והשפיעה רבות על שוק העבודה בישראל.
ירידה ואז חזרה לרמה שלפני המלחמה
הנתונים מראים שהמלחמה אכן השפיעה, אך באופן זמני. שיעור כלל העובדים שעבדו שנה קלנדרית מלאה, כלומר כל 12 חודשי השנה, עמד על 70.4 אחוזים ב-2022, לפני המלחמה. ב-2023, השנה שבה פרצה המלחמה, השיעור ירד ל-69.4 אחוזים, ירידה של נקודת אחוז אחת. אבל ב-2024, השנה הראשונה שנמשכה במלואה תחת המלחמה, השיעור לא רק התאושש אלא אף עלה מעט מעבר לרמת 2022, ל-70.7 אחוזים. באופן דומה, שיעור העובדים שעבדו רק 9 עד 11 חודשים בשנה, ולא שנה מלאה, עלה ב-1.2 נקודות אחוז בין 2022 ל-2023, וירד ב-1.7 נקודות אחוז בין 2023 ל-2024.
הבדל בין גברים לנשים
הסקר בדק גם את משך העבודה בחלוקה לפי מין. ב-2024, 72.9 אחוזים מהגברים עבדו שנה קלנדרית מלאה, לעומת 68.4 אחוזים בלבד מהנשים. עם זאת, כשבודקים את ממוצע חודשי העבודה בפועל, הפער כמעט נעלם: 10.5 חודשים בממוצע לגברים ו-10.4 חודשים לנשים, מתוך ממוצע כללי של 10.5 חודשים לכלל העובדים.
איך מתפלגים חודשי העבודה בפועל
לפי לוח ב' בסקר, כך התפלגו כלל העובדים במשק לפי מספר חודשי העבודה בשנת 2024: 4.2 אחוזים עבדו רק חודש או חודשיים, 6.4 אחוזים עבדו 3 עד 5 חודשים, 8.1 אחוזים עבדו 6 עד 8 חודשים, 10.6 אחוזים עבדו 9 עד 11 חודשים, והרוב המכריע, 70.7 אחוזים, עבדו את כל 12 חודשי השנה.
למה זה חשוב לדעת
מספר חודשי העבודה בפועל משפיע ישירות על חישובי זכאות בגמלאות רבות, כמו דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה וגמלאות נוספות שתלויות בתקופת אכשרה או בתקופת עבודה מינימלית. מי שעבד רק חלק מהשנה, בין אם בגלל המלחמה ובין אם מסיבה אחרת, ולא בטוח איך זה משפיע על הזכאות שלו לגמלה, מוזמן לפנות לקו החינם של For You בטלפון 03-382-5888 ולברר את זה יחד איתנו.
שאלות נפוצות
האם מלחמת חרבות ברזל השפיעה על מספר חודשי העבודה של הישראלים?
כן, אבל באופן זמני. שיעור העובדים שעבדו שנה קלנדרית מלאה ירד מ-70.4 אחוזים ב-2022 ל-69.4 אחוזים ב-2023, השנה שבה פרצה המלחמה ברבעון האחרון. ב-2024 השיעור חזר לעלות ל-70.7 אחוזים, כלומר לרמה שהיתה אף מעט גבוהה יותר מזו שלפני המלחמה (עמוד 17 בסקר).
יש הבדל בין גברים לנשים במספר חודשי העבודה?
כן. ב-2024, 72.9 אחוזים מהגברים עבדו שנה קלנדרית מלאה, לעומת 68.4 אחוזים בלבד מהנשים. עם זאת, ממוצע חודשי העבודה בפועל היה קרוב מאוד בין המינים, 10.5 חודשים לגברים ו-10.4 חודשים לנשים (עמוד 18 בסקר).
כמה חודשים בממוצע עבד ישראלי אחד בשנה ב-2024?
10.5 חודשים בממוצע לכלל העובדים. רוב העובדים, 70.7 אחוזים, עבדו את כל 12 חודשי השנה, בעוד ששאר העובדים התפזרו בין תקופות עבודה קצרות יותר, מחודש עד 11 חודשים (עמוד 18 בסקר).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888