כדאי לצאת לעבודה או להישאר על קצבת נכות כללית? מה מלמד המחקר
מחקר ביטוח לאומי אמד את פוטנציאל ההשתכרות של נכים כלליים מול הכנסתם מקצבה, ובדק לאילו קבוצות משתלם יותר לצאת לעבודה.
עובדות מהירות
- בין השנים 1997 ל-2007 גדל מספר התובעים החדשים של קצבת נכות בישראל מכ-35,000 ל-כ-53,000, גידול של 51% (עמוד 1 במסמך).
- מספר מקבלי קצבת נכות כללית עלה מכ-112,000 ב-1997 לכ-188,000 ב-2007, גידול ממוצע של 5.3% בשנה (עמוד 1 במסמך).
- השכר הממוצע של מקבלי קצבת שירותים מיוחדים (שר"ם) שעבדו היה גדול פי ארבעה בקירוב מהשכר הממוצע של נכים כלליים עובדים: 6,273 ש"ח לעומת 1,590 ש"ח, נכון לדצמבר 2007 (עמוד 10 במסמך).
- יחס ההחלפה הממוצע בין שכר מקבלי שר"ם לבין ההכנסה הכוללת (משכר ומקצבה) של נכה כללי עובד היה 0.60, ומול הקצבה הממוצעת של נכה כללי שאינו עובד היה יחס ההחלפה 0.39 (עמוד 11 במסמך).
- בעלי השכלה על תיכונית השתכרו כפעם וחצי יותר מבעלי השכלה נמוכה, ונשואים עם ילדים השתכרו ב-20% יותר מהממוצע (עמוד 11 במסמך).
אחת השאלות שמלוות אנשים עם מוגבלות המקבלים קצבת נכות כללית היא האם ומתי כדאי לצאת לעבודה, בלי לאבד את הביטחון הכלכלי שהקצבה נותנת. מחקר של מינהל המחקר והתכנון בביטוח לאומי, שפורסם ב-2009, ניסה לענות על השאלה הזאת בכלים כמותיים: כמה באמת יכולים נכים כלליים להשתכר מעבודה, בהשוואה למה שהם מקבלים מהקצבה.
הרקע: עלייה מתמשכת במספר מקבלי הקצבה
בין השנים 1997 ל-2007 גדל מספר התובעים החדשים של קצבת נכות בישראל מכ-35,000 ל-כ-53,000 בשנה, גידול של 51%, כאשר רוב הגידול חל בין השנים 2003 ל-2004 (עמוד 1 במסמך). במקביל, מספר מקבלי הקצבה בפועל עלה מכ-112,000 ב-1997 לכ-188,000 ב-2007, גידול ממוצע של 5.3% בשנה (עמוד 1 במסמך). לצד זה, שיעור הנכים הכלליים שתביעתם לקצבה נדחתה עלה מכמחצית ב-1997 לכ-2/3 ב-2007, כלומר יותר תביעות נדחות היום מבעבר (עמוד 1 במסמך).
איך אומדים "כמה אפשר להשתכר"
מכיוון שהזכאות לקצבת נכות כללית וגובהה נגזרים מרמת ההכנסה מעבודה, אי אפשר פשוט לבדוק כמה משתכרים נכים כלליים עובדים, כי רבים מהם מגבילים את עצמם כדי לא לאבד את הקצבה. לכן החוקרים בחרו קבוצת השוואה: מקבלי קצבת שירותים מיוחדים (שר"ם), אנשים עם מוגבלות קשה בתפקוד היומיומי שאינם מוגבלים בגובה הכנסתם מעבודה. מהשוואת השכר של קבוצה זו לשכר ולקצבה של נכים כלליים, אפשר לקבל אומדן לפוטנציאל ההשתכרות (עמוד 8 במסמך).
פערי השכר שנמצאו
הממצא הבולט ביותר: השכר הממוצע של מקבלי שר"ם שעבדו היה גדול פי ארבעה בקירוב מהשכר הממוצע של נכים כלליים עובדים, 6,273 ש"ח לעומת 1,590 ש"ח נכון לדצמבר 2007 (עמוד 10 במסמך). כשמשווים את שכר מקבלי השר"ם להכנסה הכוללת (שכר וקצבה יחד) של נכה כללי עובד, יחס ההחלפה הממוצע היה 0.60. מול הקצבה הממוצעת של נכה כללי שאינו עובד, יחס ההחלפה היה נמוך יותר, 0.39 (עמוד 11 במסמך). במילים אחרות, הפער בפוטנציאל ההשתכרות גדול יותר עבור מי שכיום לא עובד כלל.
מי בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר
המחקר מצא כי גורמים מסוימים קשורים לפוטנציאל השתכרות גבוה יותר: בעלי השכלה על תיכונית השתכרו כפעם וחצי יותר מבעלי השכלה נמוכה; מי שהתגוררו במרכז הארץ ובתל אביב השתכרו יותר ממי שהתגוררו בדרום; ונשואים עם ילדים השתכרו ב-20% יותר מהממוצע הכללי (עמוד 11 במסמך). לעומת זאת, בקרב בעלי ליקוי נפשי ומי שהתגוררו באזור הדרום, הפוטנציאל להשתכר יותר מהקצבה הנוכחית היה נמוך יותר בהשוואה לאחרים (עמוד 12 במסמך).
לסיכום
הממצאים מצביעים על כך שלחלק מהנכים הכלליים יש פוטנציאל השתכרות שגבוה הן מהקצבה שהם מקבלים והן מרמת השכר הנוכחית שלהם, בעוד שלקבוצות אחרות, כמו בעלי ליקוי נפשי או בעלי השכלה נמוכה, הפוטנציאל נמוך יותר. מי שמעוניין לבדוק את זכאותו לקצבת נכות כללית או את האפשרויות העומדות בפניו בשילוב עבודה וקצבה, יכול לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו או להיעזר בעמותת בשבילך לקבלת מידע.
שאלות נפוצות
איך אפשר לדעת כמה נכה כללי היה יכול להשתכר לולא הקצבה?
החוקרים השוו את הנכים הכלליים למקבלי קצבת שירותים מיוחדים (שר"ם), קבוצה בעלת ליקויים דומים שאינה מוגבלת בגובה הכנסתה, ומכך אמדו את פוטנציאל ההשתכרות (עמוד 8 במסמך).
לאילו קבוצות נכים נמצא פוטנציאל השתכרות גבוה יותר?
לבעלי השכלה על תיכונית, למתגוררים באזור המרכז ותל אביב ולבעלי משפחות נמצא פוטנציאל השתכרות גבוה יותר מהאחרים (עמוד 12 במסמך).
מה קרה בשנים האלה לשיעור הדחיות של תביעות לקצבת נכות?
שיעור הנכים הכלליים שתביעתם לקבל קצבת נכות נדחתה עלה מכמחצית ב-1997 לכ-2/3 ב-2007 (עמוד 1 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888