ירידה בשמיעה מרעש בעבודה: איך רופא המוסד בודק את הקשר הסיבתי
תדריך הביטוח הלאומי לרופאי נפגעי עבודה קובע רעש מזיק מ-85 דציבל, שתי בדיקות שמיעה לפחות, וקריטריונים רפואיים לזיהוי נזק שמיעה מרעש.
עובדות מהירות
- לפי התדריך לרופא בנפגעי עבודה של הביטוח הלאומי, רעש מזיק מוגדר כרעש בעוצמה של לפחות 85 דציבלים (עמוד 103 בתדריך), ובהיעדר חשיפה לרעש בעוצמה כזו בעבודה תידחה התביעה בשל אי עמידה בתנאי סף (עמוד 106 בתדריך).
- ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש מאופיינת בפגיעה עצבית ולא הולכתית בשתי האוזניים, בנזק שמופיע תחילה בתדירויות הגבוהות (3 עד 4 קילוהרץ) ומופיע בדרך כלל בתוך כחמש שנים מהחשיפה לרעש (עמוד 104 בתדריך).
- לפי כללי הארגון האמריקאי לרפואה תעסוקתית וסביבתית המובאים בתדריך, נזק שמיעה מרעש אינו עולה על 40 דציבלים בתדרים הנמוכים או 75 דציבלים בתדרים הגבוהים, והוא מגיע לערכו המרבי בדרך כלל סביב 4,000 הרץ, בתוך 10 עד 15 שנות חשיפה קבועה (עמוד 106 בתדריך).
- התדריך מנחה שאין להסתמך בשום אופן על בדיקת שמיעה אחת בלבד כדי לקבל או לדחות תביעה, ויש לדרוש לפחות שתי בדיקות שמיעה, ובנוסף בדיקת שמיעה עדכנית שמבוצעת עם הגשת התביעה במכון אודיולוגי מוכר (עמוד 105 בתדריך).
- לפי התדריך, עם הפסקת החשיפה לרעש נפסקת גם השפעתו על השמיעה, כך שכל ירידה נוספת בשמיעה שמופיעה לאחר הפסקת החשיפה לרעש בעבודה נובעת מגורם אחר, למשל הגיל, ואינה קשורה עוד לחשיפה בעבודה (עמודים 104 ו-106 בתדריך).
ליקויי שמיעה מרעש הם אחת מתביעות מחלות המקצוע הנפוצות בביטוח הלאומי, אבל לא כל ירידה בשמיעה אצל מי שעבד בסביבה רועשת מוכרת אוטומטית כפגיעה בעבודה. התדריך לרופא בנפגעי עבודה של הלשכה הרפואית מפרט קריטריונים רפואיים מדויקים שרופא המוסד חייב לבדוק לפני שהוא קובע קשר סיבתי בין העבודה לירידה בשמיעה.
מהו רעש מזיק
לפי התדריך, רעש מזיק מוגדר כרעש בעוצמה של לפחות 85 דציבלים. אם לא הייתה חשיפה לרעש בעוצמה כזו במקום העבודה, התביעה תידחה כבר משלב תנאי הסף, בלי צורך להיכנס לבדיקות רפואיות נוספות. מעבר לעוצמת הרעש, בודקים גם את משך החשיפה לרעש ואת תכונות הנפגע עצמו.
איך נראית ירידה בשמיעה שנגרמה מרעש
ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש מאופיינת בכמה סימנים אופייניים: היא ניכרת בשתי האוזניים, ההפרעה היא עצבית ולא הולכתית, והנזק מופיע תחילה בתדירויות הגבוהות, סביב 3 עד 4 קילוהרץ, ועם המשך החשיפה יכול להיפגע גם התחום של תדירויות הדיבור. הנזק מופיע בדרך כלל בתוך כחמש שנים מתחילת החשיפה, ולפי כללי הארגון האמריקאי לרפואה תעסוקתית וסביבתית שמובאים בתדריך, הוא מגיע לערכו המרבי בדרך כלל סביב 4,000 הרץ, לאחר 10 עד 15 שנות חשיפה קבועה, ואינו עולה בדרך כלל על 40 דציבלים בתדרים הנמוכים או 75 דציבלים בתדרים הגבוהים.
למה בדיקה אחת לא מספיקה
אחת ההנחיות המעשיות החשובות בתדריך היא שאין להתבסס בשום אופן על בדיקת שמיעה אחת בלבד כדי לקבל או לדחות תביעה. יש לדרוש לפחות שתי בדיקות שמיעה, ועם הגשת התביעה יש להפנות את התובע לבדיקת שמיעה עדכנית במכון אודיולוגי מוכר, הכוללת סף צלילים טהורים בתדירויות שונות, סף שמיעה למילים ובדיקת דיסקרימינציה.
מתי הקשר הסיבתי נחלש
התדריך מבהיר שעם הפסקת החשיפה לרעש בעבודה, נפסקת גם השפעתה על השמיעה. משמעות הדבר היא שאם השמיעה ממשיכה להידרדר גם אחרי שהעובד הפסיק להיות חשוף לרעש מזיק, יש לייחס את ההידרדרות הזו לגורם אחר, כמו הגיל, ולא לחשיפה בעבודה. גם כרטיסים רפואיים המצביעים על מחלות אחרות שמשפיעות על השמיעה, כמו אוטוסקלרוזיס, סוכרת או יתר לחץ דם, נבדקים כחלק מהערכת הקשר הסיבתי.
שאלות נפוצות
אני חשוף לרעש בעבודה אבל בדיקת שמיעה אחת יצאה תקינה, זה אומר שאין לי סיכוי?
לא בהכרח. לפי התדריך אסור לרופא המוסד להסתמך על בדיקת שמיעה אחת בלבד כדי לדחות תביעה. יש לדרוש לפחות שתי בדיקות שמיעה, ובנוסף בדיקת שמיעה עדכנית שמבוצעת עם הגשת התביעה, לפני קבלת החלטה.
מה ההבדל בין ירידה בשמיעה מרעש לבין ירידה בשמיעה מגיל?
התדריך מבחין בין השתיים: ירידה בשמיעה מרעש, בעוצמה של 85 דציבלים ומעלה, פוגעת קודם בתדירויות הגבוהות ומתייצבת בדרך כלל תוך 10 עד 15 שנה מהחשיפה. פרסביאקוזיס, הירידה בשמיעה עקב הגיל, דומה באופייה אך פחות דרמטית, וממשיכה להתקדם גם בלי קשר לחשיפה לרעש.
אילו בדיקות אודיולוגיות התדריך דורש בפועל?
לפי התדריך יש לבצע סף צלילים טהורים בהולכת אוויר ובהולכת עצם, בתדירויות שבין 250 ל-8,000 הרץ, וכן סף שמיעה למילים ובדיקת דיסקרימינציה. אם קיים ליקוי הולכתי נדרשת גם בדיקת טימפנומטריה או רפלקס אקוסטי, ובמקרים של ספק גם בדיקות OAE או BERA.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888