90% מהדיירים במסגרות דיור למוגבלות לא זזו ממקומם ב-6 שנים, מצא מבקר המדינה
יעד המעבר של 1,600 אנשים עם מוגבלות ממעונות והוסטלים לדירות כמעט לא הושג: פחות מ-1% מהדיירים עברו למסגרת קהילתית יותר.
עובדות מהירות
- כחלק ממדיניותו לתעדוף מגורים בקהילה, קבע משרד הרווחה כבר בשנת 2016 יעד כמותי למעבר של כ-1,600 אנשים עם מוגבלות ממעונות ומהוסטלים לדירות, בלי לקבוע פרק זמן להשגת היעד (דוח מבקר המדינה, "טיפול משרד הרווחה בבוגרים עם מוגבלות", יולי 2024, עמ' 45).
- בבדיקת נתוני משרד הרווחה לשנים 2016 עד 2022 עלה כי רוב רובם של הדיירים, 90%, נשארו במסגרת הדיור שבה גרו לכל אורך התקופה, בלי כל שינוי (שם, עמ' 45).
- מתוך 10% הדיירים שכן עברו בין מסגרות, 86% מהם (כ-5,700 איש) עברו למסגרת מאותו סוג, 5% (כ-350 איש) עברו למסגרת מוסדית יותר, ורק 9% (כ-600 איש) עברו למסגרת קהילתית יותר, לדוגמה ממעון להוסטל או לדירה (שם, עמ' 45).
- בפועל, פחות מאחוז אחד (1%) מכלל האנשים עם מוגבלות במסגרות הדיור עברו למסגרת קהילתית יותר שהיא דירה או הוסטל, כ-600 איש בלבד, פחות בכ-1,000 איש מהיעד של 1,600 שקבע משרד הרווחה עצמו (שם, עמ' 45-46).
- במשרד הרווחה יש שתי הגדרות שונות ל'מגורים בקהילה', ולכן גם לשיעור המתגוררים בה: לפי הגדרת מינהל איכות, פיקוח ובקרה, רק 4% מהאנשים עם מוגבלות במסגרות הדיור נחשבים מתגוררים בקהילה בשנת 2022, ואילו לפי הגדרת מינהל מוגבלויות באותו משרד עצמו מדובר בכ-51%, פער גדול של 47 נקודות אחוז (שם, עמ' 44).
עוד בשנת 2016, כחלק ממדיניותו להעדיף מגורים בקהילה על פני מגורים במסגרות מוסדיות, קבע משרד הרווחה יעד כמותי: מעבר של כ-1,600 אנשים עם מוגבלות ממעונות ומהוסטלים לדירות. המשרד לא קבע פרק זמן להשגת היעד. שש שנים אחר כך, ב-2022, ולקראת יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ואימוץ המלצות ועדת דותן על אל-מיסוד, בדק מבקר המדינה עד כמה היעד הזה מומש בפועל.
הממצא: כמעט ולא. בבדיקת נתוני משרד הרווחה לשנים 2016 עד 2022 עלה כי רוב רובם של הדיירים, 90%, נשארו במסגרת הדיור שבה גרו לכל אורך התקופה, בלי כל שינוי. מתוך 10% הדיירים שכן עברו בין מסגרות דיור, רובם הגדול, 86% מהם (כ-5,700 איש), עברו למסגרת מאותו סוג בדיוק, ולא לקהילה יותר או פחות. 5% נוספים (כ-350 איש) אף עברו למסגרת מוסדית יותר, כלומר בכיוון ההפוך למדיניות המוצהרת. רק 9% מהעוברים, כ-600 איש, עברו למסגרת קהילתית יותר, לדוגמה ממעון להוסטל או לדירה.
כשמחשבים את זה ביחס לכלל האוכלוסייה במסגרות הדיור, לא רק ביחס למי שעבר, המספר מצטמצם עוד יותר: פחות מאחוז אחד בלבד מכלל האנשים עם מוגבלות במסגרות הדיור של משרד הרווחה עברו למסגרת קהילתית יותר, כ-600 איש. זה פחות בכ-1,000 איש מהיעד של 1,600 שהמשרד עצמו קבע כבר ב-2016.
מבקר המדינה מצביע גם על בעיה עמוקה יותר, שמקשה להבין את התמונה במלואה: במשרד הרווחה יש שתי הגדרות שונות ל"מגורים בקהילה". לפי הגדרת מינהל איכות, פיקוח ובקרה, רק מגורים של אדם בביתו או בבית משפחתו נחשבים מגורים בקהילה, ולפי הגדרה זו רק 4% מהאנשים עם מוגבלות במסגרות הדיור נחשבים מתגוררים בקהילה בשנת 2022, כלומר כ-96% נחשבים מתגוררים בדיור חוץ ביתי. אולם לפי הגדרת מינהל מוגבלויות באותו משרד עצמו, גם מגורים בדירה שמפעיל המשרד נחשבים "מגורים בקהילה", ולפי הגדרה זו כ-51% נחשבים מתגוררים בקהילה, כך שרק כמחצית נחשבים מתגוררים בדיור חוץ ביתי, מעון או הוסטל. הפער בין שתי ההגדרות, 47 נקודות אחוז, הוא לדברי מבקר המדינה ביטוי להיעדר מדיניות ברורה ומוסכמת של המשרד לגבי המושג המרכזי הזה, אף שהוא מושג מפתח ביישום מדיניותו לאורך השנים.
משרד הרווחה זיהה בעצמו סדרה של קשיים בהעברת דיירים ממעונות למסגרות קהילתיות יותר: חשש של דיירים ותיקים משינוי, התנגדות משפחות, הצורך במעורבות משפחתית גוברת דווקא כשהאדם עם המוגבלות מגיע לגיל מבוגר, עלויות גבוהות, וקשיים בהסדרה החוזית מול המפעילים. מבקר המדינה המליץ כי המשרד יישם את מדיניותו ואת המלצות ועדת דותן, ויקבע יעדים רב שנתיים ברורים למעבר, תוך התחשבות ביעד המקורי של 1,600 איש שכבר נקבע ולא מומש.
שאלות נפוצות
כמה אנשים עם מוגבלות עברו בפועל ממעון או הוסטל לדירה בקהילה?
לפי מבקר המדינה, בשנים 2016 עד 2022 עברו כ-600 אנשים עם מוגבלות למסגרת קהילתית יותר, פחות מאחוז אחד מכלל האנשים במסגרות הדיור, וכ-1,000 איש פחות מהיעד של 1,600 שקבע משרד הרווחה עצמו כבר בשנת 2016.
למה יש שני נתונים שונים לגבי שיעור האנשים המתגוררים בדיור חוץ ביתי?
משום שבמשרד הרווחה יש שתי הגדרות שונות ל"מגורים בקהילה": לפי הגדרת מינהל איכות, פיקוח ובקרה, רק 4% נחשבים מתגוררים בקהילה (כלומר כמעט כולם, 96%, נחשבים בדיור חוץ ביתי), ואילו לפי הגדרת מינהל מוגבלויות כ-51% נחשבים מתגוררים בקהילה. מבקר המדינה ציין את הפער הזה, 47 נקודות אחוז, כביטוי להיעדר מדיניות מוגדרת וברורה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888