ForYou בשבילך

ועדות ובירוקרטיהעודכן: 26.08.2026

העברת מבוגר עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בין מסגרות רווחה: איך גישור בנציבות פותר מחלוקת עם ההורים

העברה בין מסגרות יום למבוגר עם מוגבלות שכלית-התפתחותית יכולה לגרום למשבר. איך הליך גישור בנציב תלונות הציבור סייע במקרה אמיתי.

עובדות מהירות

  • בן משפחה בן 29 עם מוגבלות שכלית-התפתחותית שובץ שבע שנים במסגרת יום מתאימה, לפני שהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית ביקשה להעביר אותו למסגרת אחרת באזור מגוריו.
  • ההורים הסכימו להעברה בתנאי מפורש שאם המסגרת החדשה לא תתאים לבנם, הוא יוחזר למסגרת הקודמת, אך לטענתם חלה הידרדרות במצבו הנפשי לאחר המעבר.
  • משרד הרווחה והרשות המקומית לא נענו לבקשת ההורים להחזיר את הבן למסגרת הקודמת, בין היתר בשל קשיים תפעוליים כמו החלפת צוות ועלות הסעה שונה.
  • נציב תלונות הציבור הציע לצדדים הליך גישור, ובעקבותיו נבנתה לבן תוכנית טיפולית מדורגת שכללה ביקורי צוות בבית ההורים ושיתוף פעולה שוטף, עד לשילובו מחדש במסגרת החדשה.
  • ב-2021, 51 אחוז מהתלונות שהוגשו בנושא מוסדות רווחה ומסגרות רווחה יומיות נמצאו מוצדקות או באו על תיקונן.

העברה של אדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ממסגרת יום מוכרת למסגרת חדשה היא צעד רגיש, גם כשההורים מסכימים לו מראש. דוח שנתי 48 (2021) של נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מתאר מקרה שבו ההסכמה ההתחלתית הפכה למשבר, וכיצד הליך גישור בנציבות סייע לפתור אותו בלי להגיע להתדיינות משפטית.

המקרה: מעבר שהיה אמור להיות זמני

בנם של המתלוננים הוא בן 29 עם מוגבלות שכלית-התפתחותית. במשך שבע שנים הוא היה משובץ במסגרת יום שהתאימה לצרכיו. כשנה לפני הפנייה לנציבות, ביקשה המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית להעביר אותו למסגרת אחרת באזור. ההורים הסכימו להעברה, אך בתנאי מפורש: אם המסגרת החדשה לא תתאים לבנם, הוא יוחזר למסגרת הקודמת.

לדברי ההורים, בעקבות המעבר חלה הידרדרות במצבו הנפשי של בנם. הם ביקשו ממשרד הרווחה ומהרשות המקומית להחזיר אותו למסגרת הקודמת, אך הבקשה נדחתה. הרשות טענה מנגד שאין סיבה מקצועית שמצדיקה את ההחזרה, ושקיים קושי מעשי בכך, בין היתר בשל התחלפות הצוות במסגרת הקודמת ופער בעלות ההסעה בין שתי המסגרות.

למה נבחר הליך גישור

מכיוון שמדובר במערכת יחסים מתמשכת בין המשפחה לרשויות, ובתלונה שבה מעורבות כמה גורמים, הציעה הנציבות לצדדים לקיים הליך גישור במקום להכריע בעצמה מי צודק. לאחר קבלת הסכמת הצדדים התקיימה פגישה בהשתתפות ההורים, מנהל מחלקת הרווחה ברשות המקומית, הממונה המחוזית והמפקח המחוזי במשרד הרווחה, וגם אנשי צוות מהמסגרת החדשה.

מה הושג בגישור

בפגישה שיתפו ההורים בתחושותיהם הקשות, וגם הבן עצמו השתתף באופן פעיל למרות גילו הצעיר, והביע מוטיבציה להגיע ללימודים. הצדדים הסכימו כי הצוות במסגרת החדשה יגבש בתוך כשבועיים, בשיתוף גורמי הפיקוח המקצועי, תוכנית טיפולית שמטרתה להחזיר את הבן בהדרגה למסגרת. התוכנית כללה ביקורי צוות בבית ההורים, הכרת צרכיו של הבן, וקשר שוטף בין הצוות למשפחה גם לאחר סיום ההליך. בהמשך דיווחו הגורמים המקצועיים כי נבנתה לבן תוכנית מתאימה, הוא שולב בחזרה במסגרת בצורה מיטבית, ושמח ומשתף פעולה עם הצוות.

מה אפשר ללמוד מהמקרה

טוב לדעת

נמצאים במחלוקת עם הרשות על מסגרת יום לבן משפחה עם מוגבלות שכלית-התפתחותית? חייגו אלינו ל-For You בטלפון 03-382-5888 ונבדוק יחד את האפשרויות, כולל פנייה לנציב תלונות הציבור.

שאלות נפוצות

הרשות רוצה להעביר את בן המשפחה שלי למסגרת יום אחרת, אפשר להתנגד?

אפשר להביע התנגדות ולדרוש שיקולים מקצועיים בכתב. אם בכל זאת מסכימים להעברה, מומלץ להתנות זאת בכתב בזכות לחזור למסגרת הקודמת אם החדשה לא תתאים.

ביקשנו להחזיר את בן המשפחה למסגרת הקודמת ונדחינו, מה אפשר לעשות?

אפשר לפנות לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ולבקש הליך גישור בין המשפחה לגורמים המקצועיים, בייחוד כשיש מערכת יחסים מתמשכת מול הרשות ומעורבים בה כמה נילונים.

מה קורה בהליך גישור מול הרשויות?

מתקיימת פגישה, לרוב מקוונת, בהשתתפות המשפחה ונציגי הרשות והמשרד הרלוונטי, שבה כל צד מציג את עמדתו. המטרה היא לגבש יחד תוכנית מוסכמת, כולל לוחות זמנים ומנגנוני מעקב, במקום להשאיר את המחלוקת פתוחה.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888