0.6% מהאוכלוסייה קיבלו טיפול נפשי אחרי 7 באוקטובר, ומשא ומתן על שכר פסיכולוגים עדיין תקוע
מבקר המדינה מצא שרק כ-58 אלף איש קיבלו טיפול נפשי אחרי 7 באוקטובר, ושהסכם השכר לפסיכולוגים בשירות הציבורי עדיין לא נחתם.
עובדות מהירות
- לפי דוח מבקר המדינה על הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, בחצי השנה שלאחר האירועים נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי לכ-58,235 איש, מתוכם כ-45 אלף מבוגרים וכ-14 אלף ילדים, כלומר פחות מאחוז אחד, כ-0.6%, מכלל אוכלוסיית ישראל (עמוד 30 בדוח).
- זאת בעוד שלפי סקר שערך משרד מבקר המדינה באפריל 2024, 38% מהאוכלוסייה דיווחו על תסמיני פוסט טראומה, דיכאון או חרדה, או שילוב שלהם, כך שהיקף הטיפול בפועל רחוק מאוד מהיקף הצורך המדווח (עמוד 30 בדוח).
- באותו סקר מאפריל 2024 נמצא כי 35% מהאוכלוסייה דיווחו על תסמיני פוסט טראומה ברמה בינונית עד חמורה, 32% על תסמיני דיכאון ו-21% על תסמיני חרדה, כאשר אומדן האוכלוסייה הבוגרת שנכללת בשיעורים אלה עשוי לעמוד על כ-3 מיליון איש, ובקרב מי שנכחו באירועי שבעה באוקטובר עצמם השיעור מגיע ל-54% שדיווחו על תסמיני פוסט טראומה ברמה בינונית עד חמורה, ו-17% ברמה חמורה (עמוד 34 בדוח).
- הדוח מוצא כי אף שכבר באוגוסט 2024 נחתם מסמך הבנות עקרוניות עם הממונה על השכר במשרד האוצר בנוגע להסכם שכר לפסיכולוגים בשירות הציבורי, נכון לינואר 2025 ההסכם על שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי עדיין לא נחתם, חרף הצרכים הגדלים בתחום בריאות הנפש (עמוד 34 בדוח).
- לצד עיכוב הסכם השכר, מדינת ישראל הקצתה תוספת של עשרות מיליוני שקלים להגדלת היקף המלגות למתמחים בפסיכולוגיה, במטרה להביא להעסקה של מאות מתמחים חדשים במערכת הציבורית, ובמקביל סוכם עם הממונה על השכר על מתווה מענקים זמני שנועד לעודד פסיכולוגים להצטרף לשירות הציבורי או להישאר בו (עמוד 33 עד 34 בדוח).
כמה אנשים בישראל באמת קיבלו טיפול נפשי בחצי השנה הראשונה אחרי שבעה באוקטובר 2023, לעומת כמה היו זקוקים לו? דוח מבקר המדינה על הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נותן תשובה מספרית לשאלה הזאת, ומצביע גם על אחד הגורמים המרכזיים לפער: משבר כוח אדם שעדיין לא נפתר.
58 אלף איש קיבלו טיפול, מתוך אוכלוסייה של כ-9.6 מיליון
לפי נתוני קופות החולים שעיבד מבקר המדינה, בחצי השנה שלאחר שבעה באוקטובר נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי לכ-58,235 איש שפנו לקבלו, מתוכם כ-45 אלף מבוגרים מגיל 18 ומעלה וכ-14 אלף ילדים. במונחי אחוזים, מדובר בפחות מאחוז אחד, כ-0.6%, מכלל אוכלוסיית ישראל. הדוח מציין שהנתון הזה כולל רק מי שפנה וקיבל בפועל טיפול, ולא את כלל מי שהיה זקוק לו.
הפער מול הצורך המדווח
כדי להעריך את היקף הצורך, ערך משרד מבקר המדינה סקר באפריל 2024, שמצא כי 38% מהאוכלוסייה מדווחים על תסמיני פוסט טראומה, דיכאון או חרדה, או שילוב שלהם. בפילוח מדויק יותר, 35% מהאוכלוסייה דיווחו על תסמיני פוסט טראומה ברמה בינונית עד חמורה, 32% על תסמיני דיכאון ו-21% על תסמיני חרדה, כשהאומדן לגבי האוכלוסייה הבוגרת בישראל עשוי לעמוד על כ-3 מיליון איש. בקרב מי שנכחו באופן אישי באירועי שבעה באוקטובר, השיעורים גבוהים עוד יותר: 54% דיווחו על תסמיני פוסט טראומה ברמה בינונית עד חמורה, ו-17% ברמה חמורה. בין מי שנכחו במקום נפילת טילים או פיגוע, 44% דיווחו על תסמיני פוסט טראומה ברמה בינונית עד חמורה.
הסכם השכר לפסיכולוגים: הבנות עקרוניות שלא הפכו להסכם
אחד ההסברים המרכזיים לפער בין הצורך להיצע נוגע לכוח אדם. הדוח מוצא כי כבר באוגוסט 2024 נחתם מסמך הבנות עקרוניות בין משרד הבריאות לממונה על השכר במשרד האוצר בנוגע להסכם שכר קבוע לפסיכולוגים בשירות הציבורי, מתוך הבנה שיש לערוך שינוי מהותי בשכרם כדי לעודד אותם להצטרף לשירות הציבורי או להישאר בו. אלא שנכון לינואר 2025, מועד כתיבת הדוח, ההסכם הסופי על שכר הפסיכולוגים עדיין לא נחתם, חרף הצרכים הגדלים בתחום וזמני ההמתנה הארוכים לטיפול.
מה כן נעשה בינתיים
לצד העיכוב בהסכם השכר עצמו, המדינה הקצתה תוספת של עשרות מיליוני שקלים להגדלת היקף המלגות למתמחים בפסיכולוגיה, במטרה להביא להעסקה של מאות מתמחים חדשים במערכת הציבורית. במקביל סוכם עם הממונה על השכר במשרד האוצר על מתווה מענקים זמני, שנועד לעודד פסיכולוגים קיימים להצטרף לשירות הציבורי, להישאר בו ואף להרחיב את היקף משרתם, עד להשלמת הסכם השכר הקבוע.
אם אתם או קרוב משפחה זקוקים לטיפול נפשי ונתקלים בתור ארוך, כדאי לדעת שיש דרכים לקצר את ההמתנה במקרים דחופים. בעמותת For You אפשר לקבל הכוונה חינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
כמה אנשים בפועל קיבלו טיפול נפשי בחצי השנה שאחרי שבעה באוקטובר?
לפי מבקר המדינה, קופות החולים ומרכזי החוסן נתנו טיפול נפשי לכ-58,235 איש בחצי השנה שלאחר האירועים, כ-45 אלף מבוגרים וכ-14 אלף ילדים. מדובר בפחות מאחוז אחד, כ-0.6%, מכלל אוכלוסיית ישראל, נתון נמוך משמעותית משיעור האנשים שדיווחו על תסמינים נפשיים באותה תקופה.
למה כל כך מעט אנשים קיבלו טיפול ביחס למספר שדיווח על מצוקה נפשית?
הדוח מצביע על כמה חסמים במקביל: זמני המתנה ארוכים לאבחון ולתחילת טיפול בקופות החולים, ומחסור בכוח אדם מקצועי, בעיקר פסיכולוגים, שהחריף על רקע העלייה בביקוש. משרד הבריאות ציין בתשובתו שהוא פועל להרחיב את המענים באמצעות תוכנית לאומית, אך מבקר המדינה מצא שהפער בין הביקוש להיצע צפוי רק לגדול.
מה קורה עם השכר של הפסיכולוגים בשירות הציבורי, ולמה זה משפיע על זמינות הטיפול?
לפי הדוח, כבר באוגוסט 2024 נחתם מסמך הבנות עקרוניות בין משרד הבריאות לממונה על השכר במשרד האוצר לגבי הסכם שכר קבוע לפסיכולוגים בשירות הציבורי, אבל נכון לינואר 2025 ההסכם הסופי עדיין לא נחתם. כל עוד אין הסכם שכר קבוע, קשה יותר למערכת הציבורית לגייס ולשמר פסיכולוגים, מה שמאריך את התורים לטיפול.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888