מש"ה מול אוטיזם: פערי הכרה ושירות שונים בין בוגרי החינוך המיוחד
מבקר המדינה מצא שכמעט מחצית מבוגרי החינוך המיוחד עם אוטיזם, לעומת 28% עם מש"ה, לא מקבלים שירות
עובדות מהירות
- בוגרי חינוך מיוחד עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) זכאים לשירותי משרד הרווחה מתוקף חוק הסעד, שקובע כי המשרד אחראי לאבחונו של כל אדם שיש חשד שהוא אדם עם מש"ה, לבדיקתו ולטיפול בו (עמוד 17 בדוח).
- בוגרים עם אוטיזם מאובחנים ומקבלים שירותי רווחה אם נמצאו זכאים לכך מתוקף תקנות ונהלים נפרדים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות (עמוד 18 בדוח).
- אף שכל בוגרי החינוך המיוחד עם מש"ה זכאים לשירות מתוקף חוק, משרד הרווחה כלל לא מכיר בכ-10% מהם (כ-300 איש); מתוך המוכרים, הוא לא נתן אף שירות ל-20% נוספים (כ-530 איש); בסך הכל 28% מבוגרי החינוך המיוחד עם מש"ה, כ-835 איש, אינם מקבלים שום שירות ממשרד הרווחה (עמוד 18 בדוח).
- בקרב בוגרי החינוך המיוחד עם אוטיזם המצב חמור יותר: משרד הרווחה אינו מכיר בכ-24% מהם (כ-800 איש), ומתוך המוכרים אינו נותן אף שירות ל-32% נוספים (כ-820 איש); בסך הכל כמחצית, 48% (כ-1,600 איש), אינם מקבלים שום שירות (עמוד 18 בדוח).
דוח מבקר המדינה מיולי 2024 השווה בין שני מסלולי ההכרה המרכזיים במשרד הרווחה לבוגרי חינוך מיוחד: מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) ואוטיזם. הפערים בין שני המסלולים גדולים, וחמורים במיוחד עבור בוגרים עם אוטיזם.
שני מסלולי הכרה שונים
בוגרי חינוך מיוחד עם מש"ה זכאים לשירותי משרד הרווחה מתוקף חוק הסעד, התשי"ח-1958. החוק קובע שמשרד הרווחה אחראי לאבחון של כל אדם שיש חשד כי הוא אדם עם מש"ה, לבדיקתו ולטיפול בו. בפועל, ההכרה הזו נעשית כבר בילדות, על ידי ועדת אבחון לפי חוק הסעד, במסגרת ההכרה בזכאות לשירותי חינוך מיוחד. כתוצאה מכך, כל בוגרי החינוך המיוחד עם מש"ה אמורים להיות זכאים אוטומטית לשירותי רווחה גם בבגרותם.
לעומת זאת, בוגרים עם אוטיזם מאובחנים ומקבלים שירותי רווחה רק אם נמצאו זכאים לכך מתוקף תקנות ונהלים נפרדים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות. מדובר במסלול הכרה נבדל, שאינו קשור אוטומטית להכרה קודמת במערכת החינוך המיוחד.
הנתונים: כמעט מחצית מבוגרי האוטיזם ללא שירות
בבדיקת מבקר המדינה נמצא כי בקרב בוגרי החינוך המיוחד עם מש"ה, משרד הרווחה כלל לא מכיר בכ-10% מהם, כ-300 איש, אף שמוגבלותם נמשכת גם בבגרותם ואף שהחוק מטיל עליו אחריות לטיפול בהם. מתוך מי שכן הוכרו, המשרד לא נתן אף שירות במסגרותיו ל-20% נוספים, כ-530 איש. בסך הכל, 28% מבוגרי החינוך המיוחד עם מש"ה, כ-835 איש, אינם מקבלים שום שירות ממשרד הרווחה.
בקרב בוגרי החינוך המיוחד עם אוטיזם המצב חמור עוד יותר: משרד הרווחה אינו מכיר בכ-24% מהם, כ-800 איש. מתוך המוכרים, הוא לא נתן אף שירות ל-32% נוספים, כ-820 איש. בסך הכל, כמעט מחצית, 48% שהם כ-1,600 איש, מבוגרי החינוך המיוחד עם אוטיזם אינם מקבלים שום שירות ממשרד הרווחה.
מה זה אומר עבור משפחות
אם בבן המשפחה שלכם עם אוטיזם לא הוכר עדיין רשמית כזכאי לשירותי משרד הרווחה, כדאי לבדוק מול המחלקה לשירותים חברתיים (המש"ח) ברשות המקומית מה נדרש לצורך תהליך ההכרה, שכן בניגוד למסלול מש"ה הוא אינו מתרחש אוטומטית עם סיום החינוך המיוחד.
שאלות נפוצות
למה יש פער כל כך גדול בין אוטיזם למש"ה בקבלת שירות?
הדוח אינו נותן הסבר חד משמעי, אך הממצאים מראים שהפער בין ההכרה לקבלת שירות בפועל חמור משמעותית אצל בוגרים עם אוטיזם, 48% ללא שירות כלל, לעומת 28% אצל בוגרים עם מש"ה (עמוד 18 בדוח).
מי אחראי על ההכרה בבוגר עם מש"ה כזכאי לשירות?
ההכרה בבוגרים עם מש"ה נעשית עוד בילדותם באמצעות ועדת אבחון לפי חוק הסעד, במסגרת ההכרה בזכאותם לשירותי חינוך מיוחד. משמעות הדבר היא שכל בוגרי החינוך המיוחד עם מש"ה זכאים באופן עקרוני לשירותי רווחה בבגרותם (עמוד 17 בדוח).
האם ילד שאובחן עם אוטיזם רק בבגרות זכאי לשירות?
הדוח אינו עוסק ישירות בשאלה זו, אך מציין שההכרה וקבלת השירות לאנשים עם אוטיזם נעשות לפי תקנות ונהלים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות, בנפרד מהמסלול של מש"ה (עמוד 18 בדוח).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888