״מקבל גמלה״: המנגנון החלופי לאפוטרופוס בביטוח לאומי
כשמוטב לא מסוגל לנהל את קצבתו מביטוח לאומי, המוסד יכול למנות מקבל גמלה שינהל אותה בעבורו. איך זה עובד, ומה מבקר המדינה מצא בפיקוח.
עובדות מהירות
- מי שאינו מסוגל לנהל את הכנסתו מקצבת ביטוח לאומי יכול להעביר את כספי הקצבה ל״מקבל גמלה״, אדם או גוף שינהל אותה בעבורו לפי צרכיו, בהמלצת עובד סוציאלי מטפל (עמ׳ 3).
- זהו מסלול נפרד ממינוי אפוטרופוס בבית משפט: נכון למועד כתיבת המסמך היו 3,978 מקבלי קצבת נכות ו-1,676 מקבלי קצבת זקנה ושאירים שמונה להם אפוטרופוס, לעומת 22,312 מקבלי קצבת נכות ו-4,490 מקבלי קצבת זקנה ושאירים שמונה להם ״מקבל גמלה״ בלבד, מנגנון פשוט וזמין יותר (עמ׳ 6).
- מבקר המדינה מצא כי המוסד לביטוח לאומי לא פיקח כנדרש על מקבלי הגמלה, והתיר להם לנכות כספים מסכום הגמלה אף שלא ניתנה להם סמכות לכך בחוק הביטוח הלאומי (עמ׳ 5).
- דמי הטיפול החודשיים ששולמו לעמותות עבור ניהול גמלה עמדו על 16.48 ש״ח למי שהכנסתו מקצבה בלבד, ועל 79.12 ש״ח לזכאי שיש לו הכנסות נוספות בסך 3,297 ש״ח לשנה לפחות (עמ׳ 7).
- כשמתגלה שמקבל גמלה אינו משתמש בכספי הגמלה לטובת הנכה, המוסד לביטוח לאומי מפסיק את העברת הכספים לידיו והוא עלול להיתבע בגין הכספים שלא נוצלו כראוי (עמ׳ 7).
לצד מינוי אפוטרופוס בבית משפט, קיים בביטוח לאומי מסלול נפרד: אדם שאינו מסוגל לנהל את הכנסתו מקצבה יכול להעביר את כספי הקצבה ל״מקבל גמלה״, אדם או גוף שינהלו אותה בעבורו לפי צרכיו. ההסדר נעשה דרך המוסד לביטוח לאומי, בהמלצת עובד סוציאלי מטפל, והקצבה מועברת למקבל הגמלה במקום לזכאי עצמו.
מסלול נפוץ הרבה יותר ממינוי אפוטרופוס
מסמך רקע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2004 מציג נתונים המראים כמה נפוץ המנגנון הזה בהשוואה למינוי אפוטרופוס מלא: נכון למועד כתיבת המסמך היו 3,978 מקבלי קצבת נכות ו-1,676 מקבלי קצבת זקנה ושאירים שמונה להם אפוטרופוס בבית משפט, לעומת 22,312 מקבלי קצבת נכות ו-4,490 מקבלי קצבת זקנה ושאירים שמונה להם ״מקבל גמלה״ בלבד. כלומר, המנגנון המנהלי הפשוט יותר שימש פי כמה יותר אנשים מהמסלול המשפטי המלא.
פיקוח לקוי וניכויים ללא סמכות
דוח מבקר המדינה, שמסוכם במסמך, מצא כי המוסד לביטוח לאומי לא פיקח כנדרש על מקבלי הגמלה. בפועל, המוסד התיר למקבלי גמלה לנכות כספים מסכום הגמלה, אף שלא ניתנה להם סמכות חוקית לכך בחוק הביטוח הלאומי. דמי הטיפול שנקבעו לעמותות עבור ניהול גמלה עמדו על 16.48 שקלים בחודש למי שהכנסתו כולה מהקצבה, ועל 79.12 שקלים בחודש לזכאי שיש לו גם הכנסות נוספות של לפחות 3,297 שקלים בשנה.
מה קורה כשמקבל הגמלה לא ממלא את תפקידו
כאשר מתגלה שמקבל גמלה, ולעיתים אף אפוטרופוס עצמו, אינו משתמש בכספי הגמלה לטובתו ולרווחתו של הזכאי, המוסד לביטוח לאומי מפסיק את העברת הכספים לידיו, ופועל למינוי מקבל גמלה אחר. אותו גורם עלול גם להיתבע בבית משפט בגין כספים שלא נוצלו לטובת הזכאי.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אפוטרופוס לבין ״מקבל גמלה״?
אפוטרופוס ממונה בבית משפט ומפוקח על ידי האפוטרופוס הכללי. ״מקבל גמלה״ הוא מנגנון פנימי של המוסד לביטוח לאומי, המאפשר להעביר את ניהול הקצבה בלבד לאדם או גוף אחר, בהמלצת עובד סוציאלי, בלי הליך משפטי מלא.
האם מקבל גמלה רשאי לנכות כסף מהקצבה עבור שכר טרחה?
לפי דוח מבקר המדינה שמתואר במסמך, המוסד לביטוח לאומי התיר בפועל למקבלי גמלה לנכות כספים מסכום הגמלה, אף שלא ניתנה להם סמכות לכך בחוק הביטוח הלאומי.
מה קורה אם מקבל הגמלה לא משתמש בכסף לטובת הזכאי?
המוסד לביטוח לאומי מפסיק את העברת כספי הגמלה לידיו, ופועל למינוי מקבל גמלה אחר, גם כאשר מדובר במי שמונה גם כאפוטרופוס. מקבל הגמלה שלא נהג כשורה עלול גם להיתבע בבית משפט.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888