מכרזים ייעודיים לאנשים עם מוגבלות בשירות המדינה: כמה משרות באמת מתמלאות
נתוני הכנסת על מכרזים ייעודיים לאנשים עם מוגבלות בשירות המדינה: כמה פורסמו, כמה מולאו, ולמה הכלי הזה נחשב לא יעיל.
עובדות מהירות
- בשנת 2017 פורסמו בשירות המדינה 102 מכרזים ייעודיים למועמדים עם מוגבלות, ורק ב-28 מהם (27.5%) נבחר בפועל מועמד.
- שיעור המילוי דומה אצל שאר הקבוצות: 31.5% אצל יוצאי אתיופיה (40 מתוך 127), 24.6% אצל האוכלוסייה הערבית (78 מתוך 317) ורק 17.8% אצל האוכלוסייה החרדית (5 מתוך 28).
- בשנים 2012-2013, לפי החלטת ממשלה 4193 מ-29 בינואר 2012, הוקצו לאנשים עם מוגבלות 45 משרות ייעודיות חדשות בשירות המדינה, מספר קבוע וחד-פעמי בשונה מהיעד השוטף של 3%-5%.
- לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "מהטבלה נראה שרוב המכרזים המיועדים אינם מביאים לבחירת מועמד, והדבר עשוי להעיד שכלי זה אינו אפקטיבי".
מעבר להעדפה מתקנת במכרזים רגילים, נותן חוק שירות המדינה (מינויים) כלי נוסף לקידום ייצוג הולם: "ייעוד משרות", כלומר פרסום מכרזים שמיועדים אך ורק למועמדים מקבוצות אוכלוסייה הנמצאות בתת-ייצוג, ובהן אנשים עם מוגבלות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק כמה מהמכרזים האלה בפועל מסתיימים בקבלת עובד, ולא רק בפרסום.
102 מכרזים, 28 זוכים
לפי נתוני נציבות שירות המדינה לשנת 2017, פורסמו 102 מכרזים ייעודיים למועמדים עם מוגבלות. בסופו של תהליך המיון, מועמד נבחר ב-28 מהם בלבד, שיעור מילוי של 27.5%. כלומר בכ-72% מהמכרזים הייעודיים לאנשים עם מוגבלות לא נבחר אף מועמד באותה שנה.
התמונה דומה, אם כי לא זהה, אצל שאר הקבוצות שזכאיות לייצוג הולם: אצל יוצאי אתיופיה נבחר מועמד ב-40 מתוך 127 מכרזים ייעודיים (31.5%), אצל בני האוכלוסייה הערבית ב-78 מתוך 317 (24.6%), ואצל בני האוכלוסייה החרדית ב-5 מתוך 28 בלבד (17.8%). מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסכם: "מהטבלה נראה שרוב המכרזים המיועדים אינם מביאים לבחירת מועמד, והדבר עשוי להעיד שכלי זה אינו אפקטיבי". בין הסיבות שמנתה נציבות שירות המדינה: מחסור במועמדים מתאימים, אי-עמידה בדרישות הסף, אי-הופעה בשלבי המיון, הסרת מועמדות, שינוי ייעוד המשרה, וגם ביטול או הקפאה של המכרז עצמו.
45 משרות ייעודיות בשנתיים אחת ולתמיד
לפני שנקבע היעד השוטף של 3%-5%, הממשלה נקטה בצעד חד-פעמי: לפי החלטת ממשלה 4193 מ-29 בינואר 2012, הוקצו לאנשים עם מוגבלות 45 משרות ייעודיות חדשות בשירות המדינה בשנים 2012-2013. זה שונה מהותית מהיעד השוטף שנקבע כשנתיים אחר כך (החלטת ממשלה 2261, נובמבר 2014), שמנוסח כאחוז מכלל המועסקים ולא כמספר משרות קבוע.
מנגנון תקצוב וסימון המשרות
לפי נוהל "סימון משרות לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם" של נציבות שירות המדינה, כאשר משרד ממשלתי לא עומד ביעדי הייצוג שנקבעו בהחלטות ממשלה, הנציבות מחייבת אותו לייעד לאוכלוסיות הזכאיות אחת מכל שלוש משרות שמתפנות או משרות חדשות שנוצרות. נוהל זה הוחל במקור על האוכלוסייה הערבית, והורחב ב-2014 גם ליוצאי אתיופיה ולאנשים עם מוגבלות. עם זאת, על פי הדוח, חובת סימון המשרות מובילה לעיתים להימשכות המכרזים, מפאת הקושי לאתר מועמדים מתאימים מקרב הקבוצות הזכאיות, ותקצוב המשרות המיועדות מותנה בעמידת המשרד בתוכנית העבודה שלו לקידום ייצוג הולם.
לפרטים על זכויות תעסוקה ושיקום מקצועי אפשר לפנות לעמותת פורויו בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מהם מכרזים ייעודיים לאנשים עם מוגבלות?
מכרזים המיועדים אך ורק למועמדים מקרב קבוצות אוכלוסייה שנמצאות בתת-ייצוג בשירות המדינה, ובהן אנשים עם מוגבלות. זהו כלי אחד משני כלים עיקריים בחוק שירות המדינה (מינויים) לקידום ייצוג הולם, לצד העדפה מתקנת במכרזים רגילים.
כמה מהמכרזים הייעודיים לאנשים עם מוגבלות בפועל מולאו?
לפי נתוני 2017, מתוך 102 מכרזים ייעודיים שפורסמו לאנשים עם מוגבלות, רק ב-28 מהם (27.5%) נבחר בסופו של דבר מועמד.
מדוע רוב המכרזים הייעודיים לא מסתיימים בבחירת מועמד?
נציבות שירות המדינה ציינה בפני מרכז המחקר והמידע של הכנסת סיבות אפשריות אחדות: מחסור במועמדים מתאימים, אי-עמידה בדרישות המכרז, אי-הופעה בשלב המיון, הסרת מועמדות, שינוי ייעוד המשרה, וכן ביטול או הקפאה של המכרז עצמו.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888