20% מהפונים לנציב תלונות הציבור הם אנשים עם מוגבלות: מה זה אומר ואיך פונים
דוח נציב תלונות הציבור לשנת 2025 מצא ש-20% מהמתלוננים הם אנשים עם מוגבלות, יותר מפי 1.5 משיעורם באוכלוסייה. מה זה אומר ואיך משתמשים בערוץ הזה.
עובדות מהירות
- לפי דוח נציב תלונות הציבור (דוח שנתי 52, לשנת 2025, פורסם במאי 2026), כ-20% מכלל המתלוננים שפנו לנציבות בשנת 2025 היו אנשים עם מוגבלות.
- שיעור זה גדול משמעותית משיעור האנשים עם מוגבלות בכלל האוכלוסייה, שעמד על 13.1% לפי מרשם אנשים עם מוגבלות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024.
- המרשם שעליו מבוסס הנתון כולל, בין היתר, מקבלי גמלאות נכות מהביטוח הלאומי, נושאי תעודת עיוור, מקבלי סל תקשורת, אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ואנשים על הרצף האוטיסטי, וכן נכי צה"ל.
- לשם השוואה, נתמכי רווחה היוו כ-9.7% מהמתלוננים בשנת 2025, שיעור נמוך במעט משיעורם באוכלוסייה (כ-12.3%), כך שדווקא אנשים עם מוגבלות, ולא נתמכי רווחה, הם הקבוצה הבולטת ביותר בפער כלפי מעלה בין שיעורה בתלונות לשיעורה באוכלוסייה.
- באחד המקרים שתיאר הדוח, אישה שקיבלה תעודת עיוור לצמיתות חויבה בטעות להגיש תביעה ולהתייצב בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי כדי לקבל קצבת שירותים מיוחדים, אף שלפי הנהלים היא הייתה זכאית לאישור אוטומטי בלי ועדה; בעקבות פנייתה לנציבות תוקן הנוהל והביטוח הלאומי הכיר בה כנכה 100% בלי צורך בהתייצבות.
נתון אחד מתוך דוח נציב תלונות הציבור לשנת 2025 מספר סיפור שלם בפני עצמו: כחמישית מכלל האנשים שפנו בתלונה נגד גוף ציבורי בישראל היו אנשים עם מוגבלות. זה שיעור גבוה בהרבה, יותר מפי 1.5, משיעורם באוכלוסייה הכללית. הדוח, שפורסם במאי 2026, לא רק מציג את הנתון הזה אלא גם מביא דוגמאות קונקרטיות למה שעומד מאחוריו: פקידה שדרשה ועדה רפואית מיותרת, מעלית שלא תוקנה שנים, מחסום חניה שלא חשב על מי שאין לו טלפון חכם. הכתבה הזו מסבירה מה הנתון אומר, ואיך אפשר להשתמש בערוץ הזה בעצמכם.
הנתון: 20% מול 13.1%
לפי הדוח, כ-20% מהמתלוננים בשנת 2025 היו אנשים עם מוגבלות, לעומת 13.1% בלבד מכלל האוכלוסייה, לפי מרשם אנשים עם מוגבלות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. המרשם הזה מבוסס על נתונים לגבי כמה קבוצות אוכלוסייה: מקבלי גמלאות נכות מהביטוח הלאומי, נושאי תעודת עיוור, מקבלי סל תקשורת הזכאים לשירותי תמיכה בתקשורת, אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, אנשים המושמים במסגרות רווחה, אנשים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, אנשים על הרצף האוטיסטי ונכי צה"ל.
למה זה מעניין דווקא בהשוואה לנתמכי רווחה
הדוח מציג נתון מקביל גם לגבי נתמכי רווחה: הם היוו כ-9.7% מהמתלוננים בשנת 2025, שיעור נמוך במעט משיעורם באוכלוסייה הכללית (כ-12.3%, נכון לשנת 2023, הנתון העדכני האחרון שהיה זמין). כלומר בעוד שנתמכי רווחה מיוצגים בתלונות בערך לפי חלקם באוכלוסייה, אנשים עם מוגבלות מיוצגים הרבה מעבר לחלקם. הפער הזה מרמז שההתמודדות היומיומית של אנשים עם מוגבלות מול גופים ציבוריים כוללת יותר חיכוך, יותר טעויות שדורשות תיקון, ויותר צורך בהתערבות חיצונית כדי לפתור אותן.
דוגמה מהדוח: תעודת עיוור וועדה מיותרת
הדוח מביא כדוגמה מקרה של אישה שקיבלה תעודת עיוור לצמיתות משירות ראייה, שמיעה וטכנולוגיה במשרד הרווחה, לאחר שמחלת עיניים גרמה לה לעיוורון. לפי נוהלי הביטוח הלאומי, מידע על הזכאות לתעודת עיוור אמור לעבור אליו ישירות ממשרד הרווחה, ועל הפקידה המטפלת לאשר אוטומטית קצבת שירותים מיוחדים בלי לזמן את האדם לוועדה רפואית נוספת. במקרה הזה, בניגוד לנוהל, הביטוח הלאומי דרש מהאישה להגיש תביעה ולהתייצב בוועדה רפואית במקום מרוחק מביתה. היא פנתה לנציבות תלונות הציבור לפני מועד ההתייצבות, ובעקבות הבירור נמצא שהפקידה טעתה. הביטוח הלאומי הכיר בה כנכה בשיעור 100% בלי צורך בוועדה, וחידד את הנהלים למקרים דומים.
מתי כדאי לפנות לנציב תלונות הציבור
נציב תלונות הציבור פועל במסגרת משרד מבקר המדינה, והוא כתובת רלוונטית כשפניתם קודם ישירות לגוף שגרם לבעיה (הביטוח הלאומי, משרד ממשלתי, רשות מקומית, תאגיד ציבורי) ולא קיבלתם מענה תוך זמן סביר, או שהתשובה שקיבלתם לא נראית מוצדקת. הפנייה חינמית, פתוחה לכל אדם, ואפשר להגיש אותה בכתב, בפנייה מקוונת, בטלפון או בביקור פיזי באחד ממשרדי הנציבות. לנציב יש סמכות לבדוק את התלונה מול הגוף, ואם היא נמצאת מוצדקת, להורות לו לתקן.
שורה תחתונה
הנתון של 20% הוא לא רק סטטיסטיקה, הוא עדות לכך שאנשים עם מוגבלות בישראל נתקלים בפועל בהרבה יותר טעויות, עיכובים וסירובים לא מוצדקים מצד גופים ציבוריים, מאשר האוכלוסייה הכללית. הידיעה שיש כתובת לתלונה, ושתלונות כאלה אכן מובילות לתיקון, גם ברמת המקרה הפרטני וגם ברמת הנוהל הכללי, שווה לזכור בפעם הבאה שנתקלים בסירוב או בטעות מול גוף ציבורי. אם אתם לא בטוחים אם המקרה שלכם מתאים לנציב תלונות הציבור, אפשר להתקשר לעמותת פורYOU בטלפון 03-382-5888 ולקבל הכוונה.
שאלות נפוצות
למה יש כל כך הרבה תלונות מאנשים עם מוגבלות?
הדוח עצמו לא נותן הסבר יחיד, אבל התמונה שעולה ממנו היא שאנשים עם מוגבלות מתמודדים לעיתים קרובות עם יותר ממשק מול גופים ציבוריים, כמו הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, רשויות מקומיות ומוסדות חינוך, ולכן יש להם יותר הזדמנויות להיתקל בטעויות, עיכובים או סירובים לא מוצדקים, ובהתאם יותר סיבות לפנות בתלונה.
מתי כדאי לאדם עם מוגבלות לפנות לנציב תלונות הציבור ולא רק לגוף הרלוונטי?
כשפניתם ישירות לגוף שגרם לבעיה (למשל הביטוח הלאומי, רשות מקומית או מוסד ממשלתי) ולא קיבלתם מענה תוך זמן סביר, או שהתשובה שקיבלתם לא נראית מוצדקת. הנציבות מוסמכת לבדוק את התלונה מול הגוף, ואם היא נמצאת מוצדקת, להורות לו לתקן את הפגיעה.
מה זה אומר שהביטוח הלאומי "תיקן את הנהלים" בעקבות תלונה אחת?
כשהנציבות מזהה שבעיה מסוימת נבעה מטעות שיטתית ולא רק מטעות נקודתית של פקיד אחד, היא יכולה לבקש מהגוף הציבורי לחדד או לתקן את הנוהל הרלוונטי, כך שהתיקון לא יעזור רק למתלונן הספציפי אלא ימנע חזרה על אותה טעות כלפי אנשים אחרים באותו מצב.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888