רק 1% עד 13% ממתנדבי זק"א קיבלו טיפול נפשי אחרי שבעה באוקטובר: הזכות שרוב לא מימשו
מתנדבי זק"א שזיהו את קורבנות הטבח נחשפו לטראומה קשה, אך מבקר המדינה מצא שרק 1% עד 13% מהם קיבלו טיפול נפשי מקופת חולים או ממרכז החוסן הארצי.
עובדות מהירות
- מתנדבי ארגוני זק"א שאיתרו גופות נפגעים בעוטף עזה ובמסיבות והביאו אותן לתחנת ריכוז חללים נחשפו במהלך פעילותם למראות קשים במיוחד, שעלולים להוביל לתסמיני פוסט-טראומה.
- מבקר המדינה מצא כי רק כ-1% ממתנדבי זק"א תל אביב וכ-13% ממתנדבי זק"א ישראל, שהתנדבו במהלך אירועי שבעה באוקטובר ובשבועות שאחריהם וחוו טראומה נפשית קשה, קיבלו טיפול מקופות החולים או ממרכז החוסן הארצי.
- במהלך המלחמה הקצה משרד הבריאות למתנדבי זק"א תל אביב סדרת טיפולים ייעודית, והמוסד לביטוח לאומי הקצה כחצי מיליון שקל לטיפול נפשי למתנדבי זק"א תל אביב וכ-1.7 מיליון שקל לטיפול נפשי למתנדבי זק"א ישראל.
- משרד הבריאות לא הסדיר מענה שיטתי לטיפול הנפשי בכלל המתנדבים שפעלו באירועי שבעה באוקטובר, זק"א ואחרים, ולא ניהל מעקב אחרי מי מהם זקוק לטיפול.
- מתנדבי הצלה וזיהוי קורבנות זכאים לפנות לטיפול נפשי במימון ציבורי במרכזי החוסן או בקופות החולים, גם בלי שהמערכת יזמה את הפנייה אליהם.
מתנדבי זק"א שאיתרו גופות של נפגעים בעוטף עזה ובמסיבות, וסייעו בהבאתן לקבורה, נחשפו למראות קשים במיוחד. אלה בדיוק סוגי החוויות שעלולות לגרום לתסמיני פוסט-טראומה חמורים. ובכל זאת, דוח מבקר המדינה מצא שכמעט אף אחד מהם לא קיבל טיפול נפשי במימון ציבורי.
מה מצא מבקר המדינה
הביקורת מצאה כי מבין מתנדבי זק"א שהתנדבו במהלך אירועי שבעה באוקטובר ובשבועות שאחריהם וחוו טראומה נפשית קשה, רק כ-1% ממתנדבי זק"א תל אביב וכ-13% ממתנדבי זק"א ישראל קיבלו טיפול מקופות החולים או ממרכז החוסן הארצי. זאת חרף שמשרד הבריאות הקצה למתנדבי זק"א תל אביב סדרת טיפולים ייעודית במהלך המלחמה, והמוסד לביטוח לאומי הקצה כחצי מיליון שקל לטיפול נפשי למתנדבי זק"א תל אביב וכ-1.7 מיליון שקל למתנדבי זק"א ישראל. במילים אחרות: התקציב הוקצה, אבל רוב המתנדבים שזקוקים לו לא הגיעו אליו.
למה הפער כל כך גדול
מבקר המדינה מצא שמשרד הבריאות לא הסדיר מענה שיטתי לטיפול הנפשי בכלל המתנדבים שפעלו באירועי שבעה באוקטובר, ולא ניהל מעקב אחרי מי מהם עשוי להזדקק לטיפול. בלי מנגנון יזום שמאתר את המתנדבים ופונה אליהם, רבים מהם פשוט לא ידעו על הזכאות, או לא פנו מיוזמתם, אולי מתוך תחושה שהחוויה שלהם פחות משמעותית מזו של נפגעים ישירים. זו תחושה מובנת, אבל היא לא נכונה: חשיפה חוזרת ונשנית למראות קשים במסגרת התנדבות היא בדיוק סוג האירוע שמוכר כגורם סיכון לפוסט-טראומה.
איך פונים בפועל
מתנדבי זק"א וארגוני חילוץ, הצלה וזיהוי קורבנות אחרים שנחשפו לאירועים קשים במסגרת פעילותם ההתנדבותית זכאים לפנות לטיפול נפשי במרכז החוסן הארצי, במרכז חוסן אזורי, או ישירות בקופת החולים, בלי שהדבר תלוי באישור מהארגון שבו התנדבו. אין צורך להמתין לפנייה יזומה מהמערכת, ואין צורך בהוכחה פורמלית של האירוע הספציפי, מספיק לתאר את החשיפה במסגרת ההתנדבות ואת התסמינים. מי שמתנדב בארגון חילוץ או הצלה ומרגיש שהוא נושא איתו את מה שראה, כדאי לו לדעת שהזכות לטיפול קיימת, גם אם איש לא פנה אליו ביוזמתו.
שאלות נפוצות
התנדבתי בזק"א או בארגון חילוץ אחר בתקופת המלחמה וקשה לי נפשית. מגיע לי טיפול?
כן. גם מתנדבים שנחשפו לאירועים קשים במסגרת פעילות התנדבותית, ולא רק נפגעים ישירים, זכאים לפנות לטיפול נפשי במרכז חוסן או בקופת החולים. מבקר המדינה מצא שהזכות הזו מנוצלת מעט מאוד בפועל.
לאן פונים בפועל?
אפשר לפנות למרכז החוסן הארצי או האזורי, או ישירות לקופת החולים, ולבקש טיפול נפשי בשל חשיפה טראומטית במהלך התנדבות בזמן חירום.
צריך אישור מהארגון ההתנדבותי כדי לקבל טיפול?
לא. הפנייה לטיפול נפשי במרכז החוסן או בקופת החולים אינה תלויה באישור מהארגון שבו התנדבתם. אפשר לפנות ישירות בעצמכם.
למה כל כך מעט מתנדבים בפועל קיבלו טיפול?
מבקר המדינה מצא שמשרד הבריאות לא ניהל מעקב יזום אחרי מתנדבים שנחשפו לאירועים קשים ולא פנה אליהם באופן אקטיבי, כך שרבים פשוט לא ידעו שמגיע להם טיפול או לא פנו מיוזמתם.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888