מחמישה מבחנים לשניים: איך עתירה לבג"ץ שינתה את קריטריוני הזכאות לדיור בקהילה
עתירה של אנשים עם מוגבלות שכלית קשה יחד עם ארגון בזכות הובילה ב-2008 לשינוי קריטריוני הזכאות לדיור בקהילה. תולדות המבחנים ומי משלם.
עובדות מהירות
- לפי סקירה משפטית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעקבות תיקון 2000 לחוק הסעד (טיפול במפגרים), גיבש משרד הרווחה חמישה מבחני עזר לזכאות לדיור בקהילה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית: יכולת השתלבות במסגרת יומית, רמת תפקוד עצמאית בתחומי עזרה עצמית, יכולת השתלבות בפעילויות שהקהילה מאפשרת, העדר בעיות התנהגות קשות או אלימות, והעדר בעיות רפואיות מיוחדות המחייבות השגחה רפואית צמודה.
- בשנת 2007 הוגשה לבית המשפט העליון עתירה (בג"ץ 3304/07, ליאור לוי ואחרים נגד מדינת ישראל) בידי אנשים עם מוגבלות שכלית קשה יחד עם ארגון "בזכות", בטענה שהקריטריונים הישנים חוסמים רבים מדי מדיור בקהילה. בעקבות ההליך, המדינה גיבשה בינואר 2008 קריטריונים חדשים המבוססים על שני מבחנים בלבד: מבחן רפואי ומבחן התנהגותי.
- לפי הקריטריונים החדשים משנת 2008, אנשים עם פיגור שכלי "קשה ועמוק" ומגבלות פיזיות משמעותיות מופנים לדיור בקהילה רק במסגרת הוסטלים שבהם 12 עד 24 דיירים. העותרים בפרשת לוי דחו הצעה לעבור להוסטל כזה בבית צפאפא בירושלים, בטענה שהוסטל עם יותר משישה דיירים אינו יכול להבטיח תחושת בית והשתלבות קהילתית אמיתית, ושמיקומו לא התאים תרבותית, לשונית ודתית לעותרים.
- בית המשפט העליון דחה בפברואר 2010 את העתירה, בקביעה שהפתרון המעשי שהציעה המדינה "ממצה את מתחם הביקורת וההתערבות השיפוטית". המסמך מעיר שאילו הפסיקה ניתנה כשלוש שנים מאוחר יותר, אחרי שישראל אשררה בספטמבר 2012 את האמנה הבינלאומית המחייבת לאפשר לאנשים עם מוגבלות לבחור את מקום מגוריהם והיכן ועם מי יגורו, ייתכן שהתוצאה הייתה שונה.
- מימון הדיור בקהילה למוגבלות שכלית, לפי תיקון 2000 לחוק הסעד, מתחלק כך: אחרי ניכוי השתתפות עצמית של החוסה, המדינה נושאת ב-75% מהעלות והרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר נושאת ב-25% הנותרים.
מי בדיוק זכאי לדיור בקהילה, ולא למוסד טיפולי, כשמדובר באדם עם מוגבלות שכלית? זו לא שאלה תיאורטית: התשובה נקבעת על ידי קריטריונים ביורוקרטיים מדויקים, שהשתנו באופן משמעותי אחרי מאבק משפטי. סקירה משפטית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר 2015 משחזרת את הסיפור.
2000: חמישה מבחני עזר
בעקבות תיקון 2000 לחוק הסעד (טיפול במפגרים), שקבע לראשונה עדיפות לדיור בקהילה, גיבש משרד הרווחה חמישה מבחני עזר לקביעת זכאות: יכולת השתלבות במסגרת יומית, רמת תפקוד עצמאית בתחומי עזרה עצמית, יכולת השתלבות במרבית תחומי הפעילות שהקהילה מאפשרת, העדר בעיות התנהגות קשות או אלימות, והעדר בעיות רפואיות מיוחדות המחייבות השגחה רפואית צמודה. לפי הסקירה, שני המבחנים האמצעיים בפרט הקשו על רבים בעלי מוגבלות שכלית לזכות בדיור בקהילה, והפנו אותם בפועל למוסדות טיפוליים.
2007: עתירה לבג"ץ
בשנת 2007 הוגשה עתירה לבית המשפט העליון, בג"ץ 3304/07, בשם ליאור לוי ואחרים, אנשים עם מוגבלות שכלית קשה, יחד עם ארגון "בזכות". העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על אי חוקיותם של הקריטריונים הקיימים.
2008: קריטריונים חדשים
במהלך ההליך המשפטי שינתה המדינה את מדיניותה, והודיעה בינואר 2008 לבית המשפט על קריטריונים חדשים. במקום חמישה מבחנים, נקבעו רק שניים: מבחן רפואי, הבודק אם הצרכים הרפואיים מחייבים זמינות ונגישות לשירותי בריאות שלא ניתן לקבלם בקהילה מבלי לסכן חיים ובריאות; ומבחן התנהגותי, הבודק אם קיימות בעיות התנהגות קשות או אלימות המחייבות מערך פיקוח משמעותי במיוחד.
המחלוקת שנשארה: כמה דיירים בהוסטל
לפי הקריטריונים החדשים, מי שסובל מפיגור שכלי "קשה ועמוק" עם מגבלות פיזיות משמעותיות מופנה לדיור בקהילה רק במסגרת הוסטלים גדולים יחסית, של 12 עד 24 דיירים. לעותרים בפרשת לוי הוצע לעבור להוסטל כזה בשכונת בית צפאפא בירושלים. הם דחו את ההצעה, בטענה שהוסטל עם יותר משישה דיירים אינו יכול להבטיח תחושת חום, ביתיות והשתלבות אמיתית בקהילה, ושמיקומו לא התאים להם תרבותית, לשונית ודתית.
2010: בית המשפט דוחה את העתירה, אבל מציין הערה מעניינת
בפברואר 2010 דחה בית המשפט העליון את העתירה, בקביעה שנוכח כברת הדרך שעשתה המדינה, הפתרון המעשי שהוצע "ממצה את מתחם הביקורת וההתערבות השיפוטית". הסקירה המשפטית מוסיפה הערה מחשבתית: אילו הפסיקה ניתנה כשלוש שנים מאוחר יותר, אחרי שישראל אשררה בספטמבר 2012 את האמנה הבינלאומית המחייבת לאפשר לבעלי מוגבלות לבחור את מקום מגוריהם ועם מי יגורו, ייתכן שהתוצאה הייתה שונה.
מי משלם על כל זה
תיקון 2000 לחוק הסעד קבע גם את חלוקת המימון: אחרי ניכוי השתתפות עצמית של החוסה, המדינה נושאת ב-75% מעלות הטיפול, והרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר נושאת ב-25% הנותרים.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם או בן משפחה עוברים תהליך של קביעת זכאות לדיור בקהילה, כדאי לדעת שהמבחן הרשמי היום מתמקד בשני היבטים בלבד, רפואי והתנהגותי, ולבקש מוועדת האבחון הסבר מפורש על האופן שבו כל אחד מהם הוערך במקרה הספציפי, כולל שאלת גודל המסגרת המוצעת.
לליווי חינם בעברית מול ועדת האבחון או משרד הרווחה, אפשר לפנות לקו החינם של עמותת For You בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
למה שונו קריטריוני הזכאות לדיור בקהילה למוגבלות שכלית בין 2000 ל-2008?
הקריטריונים המקוריים משנת 2000 כללו חמישה מבחני עזר, וביניהם רמת תפקוד עצמאית ויכולת השתלבות בפעילויות קהילתיות, שלפי המסמך הקשו על אנשים רבים עם מוגבלות שכלית לזכות בדיור בקהילה. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו נפגעים יחד עם ארגון "בזכות" ב-2007, גיבשה המדינה בינואר 2008 קריטריונים חדשים המבוססים רק על שני מבחנים: מבחן רפואי ומבחן התנהגותי.
מי משלם בפועל על דיור בקהילה לאדם עם מוגבלות שכלית?
לפי תיקון 2000 לחוק הסעד, אחרי ניכוי השתתפות עצמית של החוסה עצמו, המדינה נושאת ב-75% מעלות הטיפול, והרשות המקומית שבתחומה מתגורר החוסה נושאת ב-25% הנותרים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888