מוגבלות נפשית או שכלית כעילה למינוי חובה של סניגור ציבורי
נאשם או חשוד שיש חשש שהוא חולה נפש או לוקה בשכלו זכאי לסניגור ציבורי מכוח החוק, בלי מבחן כלכלי. נתוני 2013: 2,283 הליכים כאלה, ועוד 975 של מאושפזים בכפייה.
עובדות מהירות
- סעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, מונה את הזכאים לייצוג בהליך פלילי על ידי הסניגוריה הציבורית, ובהם: אדם שבית המשפט החליט למנות לו סניגור, קטין, אדם הסובל ממוגבלות, ונאשם או עצור שהוא מחוסר אמצעים לשכור סניגור פרטי.
- עילות המינוי מסווגות לשלוש קבוצות: עילות היוצרות חובת מינוי, שבהן הנאשם אינו רשאי לוותר על ייצוג ובית המשפט אינו רשאי לדון בעניינו בלעדיו; עילות היוצרות זכאות לפי קריטריונים בחוק בלי צורך בהחלטה שיפוטית; ועילות שמותנות בהחלטת בית המשפט לפי שיקול דעתו.
- בשנת 2013 מונה סניגור ציבורי ב-2,283 הליכים פליליים בעילה של נאשם, חשוד או עצור שיש חשש שהוא חולה נפש או לוקה בשכלו, ובעוד 975 הליכים נפרדים של חולי נפש המאושפזים בכפייה, מתוך 108,481 הליכים שבהם מונה סניגור ציבורי באותה שנה.
- עילה נוספת ברשימה, נאשם עיוור, חירש או אילם, ירדה במהלך השנים הנסקרות: 69 הליכים ב-2008, שיא של 86 ב-2009, ורק 21 הליכים ב-2013.
- סך כל ההליכים שבהם מונה סניגור ציבורי גדל בכ-35% בין 2008 ל-2013 (מ-80,150 ל-108,481), אך עיקר הגידול נבע מהעילה "עצור מחוסר אמצעים", שחלקה היחסי מכלל ההליכים עלה מ-14% ב-2008 ל-25% ב-2013.
החוק הישראלי אינו מסתפק בקריטריון כלכלי בלבד כדי לקבוע מי זכאי לייצוג חינם על ידי הסניגוריה הציבורית בהליך פלילי. מוגבלות נפשית, שכלית או חושית מוכרת בחוק כעילה נפרדת לזכאות, לעיתים אפילו כעילה למינוי חובה שבה בית המשפט אינו רשאי לדון בעניינו של הנאשם בלי שימונה לו סניגור.
מה קובע סעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית
מסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2015 מפרט כי סעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, מונה את הזכאים לייצוג בהליך פלילי, ובהם אדם שבית המשפט החליט שיש למנות לו סניגור, קטין, אדם הסובל ממוגבלות, ונאשם או עצור שהוא מחוסר אמצעים לשכור שירותי סניגור פרטי. עילות המינוי השונות מסווגות לשלוש קבוצות: עילות היוצרות חובת מינוי, שבהן הנאשם אינו רשאי לוותר על ייצוג והמשפט לא יתקיים בלעדיו; עילות היוצרות זכאות לפי קריטריונים קבועים בחוק, שבהן די בפנייה לסניגוריה הציבורית בלי צורך בהחלטה שיפוטית; ועילות שהזכאות בהן מותנית בהחלטת בית המשפט על מינוי סניגור, לפי שיקול דעתו.
הנתונים: כמה הליכים מדי שנה קשורים במוגבלות
דוחות הפעילות של הסניגוריה הציבורית, כפי שרוכזו במסמך הכנסת, מציגים פירוט שנתי של עילות מינוי הסניגור לשנים 2008 עד 2013. בשנת 2013 מונה סניגור ציבורי ב-2,283 הליכים פליליים בעילה של נאשם, חשוד או עצור שיש חשש שהוא חולה נפש או לוקה בשכלו, ובעוד 975 הליכים נפרדים של חולי נפש המאושפזים בכפייה. שתי הקטגוריות יחד היוו כ-3% מתוך 108,481 ההליכים הכוללים שבהם מונה סניגור ציבורי באותה שנה. עילה נוספת ברשימה, נאשם עיוור, חירש או אילם, נמצאת במגמת ירידה: 69 הליכים ב-2008, שיא של 86 ב-2009, ורק 21 הליכים ב-2013.
המסמך גם בודק מגמה כללית: סך כל ההליכים שבהם מונה סניגור ציבורי גדל בכ-35% בין 2008 ל-2013, אבל עיקר הגידול הזה נבע מהעילה הכלכלית "עצור מחוסר אמצעים", שחלקה היחסי מכלל ההליכים עלה מ-14% ב-2008 ל-25% ב-2013, ולא מהעילות הקשורות במוגבלות, שנשארו יציבות יחסית או אף ירדו בגודלן היחסי.
הנתונים המפורטים כאן הם משנת 2013, כפי שנאספו לצורך מסמך משנת 2015. מספר ההליכים המדויק לשנים מאוחרות יותר עשוי להיות שונה, אך העיקרון החוקי, שמוגבלות נפשית, שכלית או חושית מהווה עילה נפרדת ומוכרת למינוי סניגור ציבורי, נשען על החוק עצמו ולא על נתון שנתי משתנה.
שאלות נפוצות
האם אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית זכאי לסניגור ציבורי גם אם יש לו הכנסה?
סעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית מונה "אדם הסובל ממוגבלות" בין הזכאים לייצוג, בנפרד מהעילה של נאשם או עצור חסר אמצעים. מדובר בעילת זכאות שאינה זהה למבחן ההכנסה הרגיל שחל על שאר הנאשמים, אף שהניסוח המדויק של תנאי הזכאות בפועל תלוי בסוג ההליך ובחומרת העבירה.
מה ההבדל בין הקטגוריה "לוקה בשכלו" לקטגוריית "חולה נפש המאושפז בכפייה" בדוחות הסניגוריה?
שתי הקטגוריות נספרות בנפרד בדוחות הפעילות של הסניגוריה הציבורית. הראשונה מתייחסת לנאשם, חשוד או עצור שיש לגביו חשש למחלת נפש או ליקוי שכלי במהלך ההליך הפלילי עצמו (2,283 הליכים ב-2013), והשנייה לאדם המאושפז בכפייה לפי חוק טיפול בחולי נפש שמונה לו סניגור ציבורי ללוות אותו (975 הליכים ב-2013).
איך פונים לקבלת ייצוג מהסניגוריה הציבורית?
אפשר לפנות ישירות ללשכת הסניגוריה הציבורית באזור המגורים, או להגיש בקשה מקוונת דרך אתר משרד המשפטים. בהליכים שבהם חלה חובת מינוי, בית המשפט עצמו אחראי לדאוג למינוי סניגור בטרם ימשיך בדיון.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888