כמחצית מהערעורים משנים את ההחלטה: מה מצא מבקר המדינה על הוועדות הרפואיות לנכי צה"ל
כשוועדה עליונה בוחנת ערעור על ועדה מחוזית, בכמחצית מהמקרים היא משנה את התוצאה. מבקר המדינה מצא שאיש לא בדק למה.
עובדות מהירות
- לפי דוח מבקר המדינה משנת 2018, בבדיקת נתוני שתי ועדות רפואיות עליונות בשנת 2016, הוועדה העליונה שינתה את החלטת הוועדה המחוזית בכ-50% מהתיקים שלגביהם הוגש ערעור, וברוב המקרים הועלה אחוז הנכות שנקבע.
- המבקר מצא שאגף השיקום לא בחן באופן שיטתי את הסיבות לשיעור הגבוה של ערעורים שהתקבלו, ולא הפיק מכך לקחים מובנים לשיפור עבודת הוועדות המחוזיות.
- בשנים 2013-2016 פסקו בתי המשפט מדי שנה בממוצע ב-257 ערעורים על החלטות ועדה עליונה, ומתוכם כ-50% התקבלו במלואם או בחלקם, או שעניינם הוחזר לדיון נוסף בוועדה.
- כ-30% מהבקשות המטופלות בשנה במסגרת הוועדות הרפואיות, כ-3,000 בקשות בשנה, הן ערעורים לוועדות עליונות על החלטות ועדות מחוזיות מכל הסוגים, ולא רק ערעורים של זכאים חדשים.
נתון אחד שמופיע במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2021 ראוי לתשומת לב מיוחדת של כל מי שממתין להחלטת ועדה רפואית מחוזית באגף השיקום: לפי דוח מבקר המדינה משנת 2018, כשבדקו את נתוני 2016 בשתי ועדות עליונות, התברר שהוועדה העליונה שינתה את החלטת הוועדה המחוזית בכ-50% מהתיקים שלגביהם הוגש עליה ערעור. ברוב המקרים השינוי היה לטובת הפונה: הועלה אחוז הנכות שנקבע.
מספר כזה, שמעיד שבמחצית מהמקרים ועדה מקצועית אחת מגיעה למסקנה שונה מוועדה מקצועית אחרת שבדקה אותו תיק, מעורר שאלה מתבקשת: האם מישהו בדק למה זה קורה כל כך הרבה? מבקר המדינה בדק בדיוק את זה, ומצא שהתשובה היא לא. אגף השיקום לא קיים בחינה שיטתית של הסיבות לשיעור הגבוה של ערעורים שהתקבלו, ולא הפיק מכך לקחים מובנים כדי לשפר את עבודת הוועדות המחוזיות מלכתחילה.
גם בערכאה שמעל לוועדות המקצועיות, בבתי המשפט, מסתמנת תמונה דומה. בשנים 2013 עד 2016 פסקו בתי המשפט מדי שנה בממוצע ב-257 ערעורים על החלטות ועדה עליונה, ומתוכם כ-50% התקבלו במלואם או בחלקם, או הוחזרו לדיון נוסף בוועדה. גם כאן מבקר המדינה מצא שאגף השיקום לא ניצל את פסיקות בתי המשפט ככלי שיטתי לאיתור ליקויים ולשיפור נוהלי העבודה, למרות ששיעור ההתקבלות הגבוה מהווה סימן ברור לכך שמשהו בתהליך דורש בחינה.
כדי להבין את היקף התופעה: כ-30% מכלל הבקשות שמטופלות בשנה במסגרת הוועדות הרפואיות, כ-3,000 בקשות בשנה, הן בכלל ערעורים לוועדות עליונות על החלטות ועדות מחוזיות. כלומר, מדובר בנתח משמעותי מאוד מעומס העבודה השוטף של המערכת, לא בתופעת שוליים.
בתגובת ראש הממשלה לדוח המבקר הובטחו כמה צעדים: הפצת פסיקות בתי המשפט בין הרופאים והממונים על הוועדות, הפקת דוחות תקופתיים על הפסיקות, והעברת ניתוחי פסיקות רלוונטיות והנחיות משפטיות לוועדות הספציפיות. הוועדות גם התבקשו לתעד באופן מפורט יותר את הנימוקים להחלטותיהן, כדי לאפשר בעתיד תחקור מקצועי טוב יותר של הפערים.
שאלות נפוצות
אם הוועדה העליונה משנה כל כך הרבה החלטות, האם משהו נעשה בעניין?
בתגובת ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה הובטח שפערים שיאותרו ייבחנו בדיונים משותפים לרופאי שני דרגי הוועדות, שיוגברו דוחות תקופתיים על פסיקות בתי המשפט, ושהוועדות יידרשו לתעד באופן מפורט יותר את הנימוקים להחלטותיהן.
האם בתי המשפט יכולים לשנות את הקביעה הרפואית עצמה?
לא. מבקר המדינה מציין שבתי המשפט מגבילים את התערבותם להיבטים המשפטיים והדיוניים של עבודת הוועדות, כמו אופן מילוי תפקידן לפי תקנות הנכים ואופן הנמקת החלטותיהן, ולא מחליפים את השיקול הרפואי המקצועי עצמו.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888