איך קובעים "צמצום בהשתכרות" לנכות כללית: התקופה הקובעת שונה לעצמאי ולשכיר
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), תשמ"ד-1984, קובעות איך משווים הכנסה לפני ואחרי הפגיעה: לשכיר נבחרים שני רבעונים מתוך 18 חודש, ולעצמאי שנת מס אחת מתוך שלוש, וכל ההכנסות כפופות לתקרה של פי 3 מהשכר הממוצע.
עובדות מהירות
- לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), תשמ"ד-1984, שיעור "הצמצום בהשתכרות" של מבוטח, המשמש בקביעת ההגדרה "נכה", נקבע בהשוואה בין הכנסתו ב"תקופה הקובעת" (לפני הפגיעה) להכנסתו אחרי "התאריך הקובע", כשכל הכנסה מבוטאת כאחוז מהשכר הממוצע שהיה בתוקף באותה עת.
- לפי תקנה 3(1), למי שהיה שכיר לפני התאריך הקובע, התקופה הקובעת היא שני רבעונים שהוא בוחר מתוך 18 החודשים הרצופים שקדמו לתאריך הקובע.
- לפי תקנה 3(2), למי שהיה עובד עצמאי לפני התאריך הקובע, התקופה הקובעת היא שנת מס אחת שהוא בוחר מתוך שלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שבה חל התאריך הקובע, כלל נפרד לגמרי מזה שחל על שכיר.
- לפי תקנה 3(3) ותקנה 4, מי שהיה גם שכיר וגם עצמאי בתקופה שתחילתה שלוש שנות מס לפני התאריך הקובע וסיומה בו, בוחר בעצמו באיזה משני המסלולים להיבדק, ואם בחר במסלול העצמאי, ההכנסה שנבדקת כוללת גם את הכנסתו מעבודה וגם את הכנסתו ממשלח יד באותה תקופה.
- לפי תקנה 7, הכנסתו החודשית של עובד עצמאי אחרי התאריך הקובע מחושבת מתוך הכנסתו ממשלח יד בשנת המס שבה חל התאריך הקובע, מחולקת ב-12.
- לפי תקנה 9, לצורך כל החישוב הזה, לא תובא בחשבון הכנסה העולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול 3, גם אם בפועל ההכנסה הייתה גבוהה יותר.
אחד התנאים לזכאות לקצבת נכות כללית הוא שכושר ההשתכרות שלכם "הצטמצם" בעקבות הליקוי. איך בדיוק הביטוח הלאומי מחשב את אחוז הצמצום הזה הוא לא תמיד ברור, וחשוב במיוחד למי שהיה עובד עצמאי לפני שנפגע, כי הכללים עבורו שונים לגמרי מאלה שחלים על שכיר. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), תשמ"ד-1984, מפרטות בדיוק איך זה עובד.
מה בכלל משווים
לפי תקנה 2, שיעור הצמצום בהשתכרות נקבע מהשוואה בין שני נתונים: ההכנסה שהייתה למבוטח ב"תקופה הקובעת" (לפני התאריך הקובע, כלומר לפני שהליקוי החל להשפיע), לבין ההכנסה שלו אחרי התאריך הקובע. שני הנתונים הופכים תחילה לאחוז מהשכר הממוצע במשק כפי שהיה בתוקף באותה תקופה, ורק אז משווים ביניהם. זה מה שמאפשר להשוות הכנסות משנים שונות בלי שהשינוי בשכר הממוצע עצמו יעוות את התוצאה.
הייתם שכירים לפני התאריך הקובע: שני רבעונים מתוך 18 חודש
לפי תקנה 3(1), מי שהיה שכיר לפני התאריך הקובע בוחר שני רבעונים (שני רבעי שנה) מתוך 18 החודשים הרצופים שקדמו לתאריך הקובע. הבחירה היא שלכם, ולכן כדאי לבחור את הרבעונים שבהם ההכנסה הייתה הגבוהה ביותר מתוך אותה תקופה.
הייתם עצמאים לפני התאריך הקובע: שנת מס אחת מתוך שלוש
לפי תקנה 3(2), מי שהיה עובד עצמאי לפני התאריך הקובע נבדק לפי כלל שונה לגמרי: התקופה הקובעת היא שנת מס שלמה אחת, שאתם בוחרים מתוך שלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שבה חל התאריך הקובע. ההיגיון ברור: הכנסת עצמאי בדרך כלל מדווחת ונבחנת לפי שנת מס, ולא לפי רבעון כמו שכיר, ולכן גם ההשוואה בנויה סביב שנת מס.
הייתם גם וגם
מי שבשלוש שנות המס שקדמו לתאריך הקובע עבד גם כשכיר וגם כעצמאי, לסירוגין או בו זמנית, לא נופל בין הכיסאות. לפי תקנה 3(3), הוא בוחר בעצמו לפי איזה משני המסלולים להיבדק. לפי תקנה 4, אם בחר במסלול העצמאי (שנת מס), ההכנסה שנבדקת באותה שנה כוללת את שתי ההכנסות יחד, גם מעבודה כשכיר וגם ממשלח יד כעצמאי. אם בחר במסלול השכיר (שני רבעונים), נבדקת רק הכנסתו מעבודה באותה תקופה.
הכנסה חודשית של עצמאי אחרי התאריך הקובע
גם אחרי התאריך הקובע צריך לדעת איך לחשב הכנסה חודשית לעובד עצמאי, שבדרך כלל אין לו תלוש משכורת חודשי קבוע. לפי תקנה 7, ההכנסה החודשית שלו מחושבת מתוך הכנסתו ממשלח יד בשנת המס שבה חל התאריך הקובע, כשסכום זה מחולק ב-12. אם ההכנסה השנתית שונתה במהלך השנה לצורך תשלום דמי ביטוח, לוקחים בחשבון את ההכנסה כפי שנקבעה אחרי השינוי.
תקרה: פי 3 מהשכר הממוצע
לפי תקנה 9, לצורך כל החישוב הזה, לא תובא בחשבון הכנסה העולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול 3, לא בתקופה הקובעת ולא אחרי התאריך הקובע. מי שהרוויח מעבר לתקרה הזו, בכל אחת מהתקופות, ייבדק כאילו הכנסתו הייתה בדיוק בגובה התקרה.
שורה תחתונה
אם אתם עובדים עצמאים ועומדים בפני תביעה או בדיקה מחדש לנכות כללית, חשוב להבין שהכללים שחלים עליכם שונים מאלה שחלים על שכיר, וגם איזו שנת מס תבחרו כתקופה הקובעת יכולה להשפיע משמעותית על התוצאה. אם אתם לא בטוחים איך לבחור את התקופה הנכונה או איך להציג את ההכנסה שלכם כעצמאים, הצוות של For You כאן כדי לעזור לכם להבין את הזכויות שלכם, בלי עלות, בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה זה "התקופה הקובעת" ולמה היא חשובה לקביעת נכות כללית?
זו התקופה שלפי תקנה 2 משמשת בסיס להשוואה: כמה הרווחתם לפני התאריך הקובע מול כמה אתם מרוויחים אחריו. אחוז ההפרש הזה, המכונה "צמצום בהשתכרות", הוא חלק מהבדיקה של הביטוח הלאומי אם אתם עומדים בהגדרת "נכה".
אני שכיר. איזו תקופה בודקים אצלי?
לפי תקנה 3(1), אתם בוחרים שני רבעונים (שני רבעי שנה) מתוך 18 החודשים הרצופים שקדמו לתאריך הקובע. הבחירה היא שלכם, כך שכדאי לבחור את הרבעונים שבהם ההכנסה הייתה הגבוהה ביותר, כי זה משפר את נקודת ההשוואה שלכם.
אני עובד עצמאי. גם אצלי בודקים רבעונים?
לא. לפי תקנה 3(2), לעובד עצמאי התקופה הקובעת היא שנת מס שלמה אחת, שאתם בוחרים מתוך שלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שבה חל התאריך הקובע. זה כלל נפרד לגמרי מזה שחל על שכירים, ומותאם לכך שהכנסת עצמאי נמדדת בדרך כלל לפי שנת מס ולא לפי רבעון.
עבדתי גם כשכיר וגם כעצמאי בשנים שלפני התאריך הקובע. מה קורה אז?
לפי תקנה 3(3), אם בשלוש שנות המס שקדמו לתאריך הקובע הייתם גם שכירים וגם עצמאים, לסירוגין או בו זמנית, אתם בוחרים אם להיבדק לפי מסלול השכיר (שני רבעונים) או לפי מסלול העצמאי (שנת מס). לפי תקנה 4, אם בחרתם במסלול העצמאי, ההכנסה שנבדקת כוללת גם את השכר שקיבלתם כשכיר באותה תקופה, לא רק את הכנסת העצמאי.
יש תקרה על ההכנסה שלוקחים בחשבון בחישוב הזה?
כן. לפי תקנה 9, הכנסה שעולה על פי 3 מהשכר הממוצע לא נלקחת בחשבון כלל בחישוב הצמצום בהשתכרות, גם אם בפועל הרווחתם יותר מכך.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888