אין לכם הכנסה "להשוות" אליה בבדיקת נכות כללית? ההכנסה שנזקפת לכם נקבעת לפי ההשכלה
תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), תשמ"ד-1984, קובעת הכנסה "זקופה" למי שאין לו תקופה קובעת, לא הייתה לו הכנסה בה, או שהכנסתו הייתה נמוכה מדי: 110% מהשכר הממוצע לבעלי תואר אקדמי, 90% לבעלי בגרות או תעודת גמר מקצועית, ו-75% בכל מקרה אחר.
עובדות מהירות
- לפי תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), תשמ"ד-1984, מבוטח שלא חלה עליו תקנה 3 (אין לו תקופה קובעת), או שלא הייתה לו הכנסה בתקופה הקובעת, או שהכנסתו בה לא הגיעה למינימום הנדרש, ייחשב כאילו הייתה לו הכנסה לפי רמת ההשכלה שלו, ולא לפי הכנסה בפועל.
- לפי תקנה 6(1), מי שבידו תעודה על תואר אקדמי, או תעודת הסמכה לעסוק במקצוע שמסלול הלימודים שלה נמשך לפחות 3 שנות לימודים על-תיכוניים (לימודים לאחר סיום בית ספר תיכון), ייחשב כאילו הכנסתו הייתה 110% מהשכר הממוצע.
- לפי תקנה 6(2), מי שבידו תעודת בגרות, או תעודת גמר ממשלתית לאחר שסיים לפחות 3 שנות לימודים על-יסודיים במסלול לימודים מקצועי, או לפחות 4 שנות לימודים על-יסודיים במסלול לימודים עיוני, ייחשב כאילו הכנסתו הייתה 90% מהשכר הממוצע.
- לפי תקנה 6(3), בכל מקרה אחר, שבו לא מתקיימת אף אחת מהתעודות שבפסקאות (1) ו-(2), ייחשב כאילו הכנסתו הייתה 75% מהשכר הממוצע.
- ההכנסה הזקופה הזו נכנסת אוטומטית במקום "ההכנסה הקובעת" בנוסחת הצמצום בהשתכרות שבתקנה 2, ומשמשת כבסיס ההשוואה מול ההכנסה שלכם אחרי התאריך הקובע.
- שלוש הרמות (110%, 90%, 75%) מחושבות מתוך השכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, ולא מתוך סכום קבוע בשקלים, ולכן הן מתעדכנות אוטומטית כשהשכר הממוצע משתנה.
בדיקת נכות כללית מסתמכת, בין היתר, על השוואה בין הכנסה לפני הליקוי להכנסה אחריו. אבל מה קורה כשאין בכלל הכנסה להשוות, כי מעולם לא עבדתם, הפסקתם לעבוד הרבה לפני כן, או שההכנסה שהייתה לכם הייתה נמוכה מדי? תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), תשמ"ד-1984, קובעת תשובה מדויקת, שמבוססת על ההשכלה שלכם.
מתי הכלל הזה חל
לפי תקנה 6, הכלל חל בשלושה מצבים: כשתקנה 3 (שקובעת תקופה קובעת לפי היסטוריית עבודה) לא חלה עליכם בכלל, כשלא הייתה לכם הכנסה באותה תקופה קובעת, או כשההכנסה שלכם בה הייתה נמוכה מהמינימום הנדרש. בכל אחד מהמצבים האלה, במקום "הכנסה קובעת" אמיתית, נקבעת לכם הכנסה זקופה, שמחושבת לפי רמת ההשכלה שלכם.
תואר אקדמי או הכשרה מקצועית ארוכה: 110% מהשכר הממוצע
לפי תקנה 6(1), מי שבידו תעודה על תואר אקדמי, או תעודת הסמכה לעסוק במקצוע שמסלול הלימודים שלה נמשך לפחות 3 שנות לימודים על-תיכוניים (כלומר לימודים שהתחילו אחרי סיום בית ספר תיכון), נחשב כאילו הייתה לו הכנסה בגובה 110% מהשכר הממוצע. זו הרמה הגבוהה מבין השלוש.
תעודת בגרות או תעודת גמר: 90% מהשכר הממוצע
לפי תקנה 6(2), מי שבידו תעודת בגרות, או תעודת גמר ממשלתית לאחר שסיים לפחות 3 שנות לימודים על-יסודיים במסלול לימודים מקצועי, או לפחות 4 שנות לימודים על-יסודיים במסלול לימודים עיוני, נחשב כאילו הייתה לו הכנסה בגובה 90% מהשכר הממוצע.
כל מקרה אחר: 75% מהשכר הממוצע
לפי תקנה 6(3), מי שאין בידו אף אחת מהתעודות שבשתי הרמות הקודמות נחשב כאילו הייתה לו הכנסה בגובה 75% מהשכר הממוצע. גם מי שמעולם לא עבד ואין לו שום תעודת השכלה, מקבל בסיס הכנסה זקוף לצורך החישוב, ולא נשאר בלי נקודת השוואה.
למה זה משנה בפועל
ההכנסה הזקופה הזו משמשת בדיוק כמו "הכנסה קובעת" רגילה בנוסחת הצמצום בהשתכרות שבתקנה 2: היא מושווית מול ההכנסה שלכם אחרי התאריך הקובע, כדי לקבוע את אחוז הצמצום. המשמעות היא שרמת ההשכלה שלכם יכולה להשפיע ישירות על התוצאה של הבדיקה, גם אם מעולם לא הייתה לכם הכנסה אמיתית להציג.
שורה תחתונה
אם אין לכם היסטוריית הכנסות ברורה, בגלל גיל צעיר, הפסקת עבודה ממושכת, או כל סיבה אחרת, אל תניחו שזה אומר שאי אפשר לבדוק את זכאותכם לנכות כללית. תקנה 6 בדיוק נועדה למצב הזה, וחשוב להציג לביטוח הלאומי את התעודות הרלוונטיות שלכם כדי שתיבדקו ברמת ההכנסה הזקופה הנכונה. הצוות של For You זמין לעזור לכם בהכוונה, בחינם, בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מעולם לא עבדתי, או שלא הייתה לי הכנסה בתקופה שבודקים. איך בכלל משווים לי הכנסה לבדיקת נכות כללית?
תקנה 6 פותרת בדיוק את המצב הזה. במקום הכנסה אמיתית שלא הייתה לכם, נזקפת לכם הכנסה "על הנייר" לפי רמת ההשכלה שלכם, וההכנסה הזקופה הזו משמשת כבסיס ההשוואה מול ההכנסה שלכם אחרי התאריך הקובע.
יש לי תואר ראשון. כמה הכנסה נזקפת לי?
לפי תקנה 6(1), מי שבידו תעודה על תואר אקדמי, או תעודת הסמכה למקצוע שדרש לפחות 3 שנות לימוד על-תיכוניות, נחשב כאילו הכנסתו 110% מהשכר הממוצע, הרמה הגבוהה מבין השלוש.
סיימתי תיכון עם תעודת בגרות אבל לא המשכתי ללמוד אחרי זה. מה המצב שלי?
לפי תקנה 6(2), מי שיש לו תעודת בגרות, או תעודת גמר ממשלתית אחרי לפחות 3 שנות לימוד תיכוני במסלול מקצועי או 4 שנות לימוד תיכוני במסלול עיוני, נחשב כאילו הכנסתו 90% מהשכר הממוצע.
אין לי אף אחת מהתעודות האלה. מה קורה אז?
לפי תקנה 6(3), בכל מקרה אחר שבו לא מתקיימים התנאים של שתי הרמות הגבוהות, ייחשב כאילו הכנסתכם הייתה 75% מהשכר הממוצע. גם במצב הזה החישוב תמיד מתבסס על הכנסה זקופה כלשהי, ולא נשאר ריק.
ההכנסה הזקופה הזו קבועה, או שהיא משתנה עם הזמן?
היא לא סכום קבוע בשקלים. היא תמיד מחושבת כאחוז מהשכר הממוצע במשק, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, ולכן מתעדכנת אוטומטית בהתאם לעדכוני השכר הממוצע.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888