נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: מי זה ואיך פונים
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: מהי, באילו נושאים פונים, איך מגישים תלונה, וההבדל בין פנייה לנציבות לתביעה בבית הדין.
למי זה מיועד: כל מי שנתקל באפליה, בסירוב להתאמה או בחוסר נגישות בגלל מוגבלות, ורוצה לדעת למי לפנות לפני שפונים לעורך דין.
עובדות מהירות
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת במסגרת משרד המשפטים, ומאז החלטת ממשלה משנת 2012 היא הגורם שאחראי להטמיע בישראל את אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות ולפקח על יישומה.
- שלושת תחומי הליבה של הנציבות: אנשים עם מוגבלויות באופן כללי, תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, ונגישות.
- מוקד הפניות הטלפוני: 6763 כוכבית. אפשר לפנות גם בדואר אלקטרוני וגם בפנייה מקוונת דרך אתר הנציבות.
- פעם בחודש מתקיים מענה בשפת הסימנים בשיחת זום, בין השעות 12:00 ל-15:00, ובתיאום מראש בהודעת וואטסאפ למספר 050-2167246.
- הנציבות מוסמכת לנקוט הליכים משפטיים בעצמה נגד מעסיק או גוף שמפר את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לא רק לקבל תלונות.
מעסיק שמסרב להתאים את מקום העבודה, מקום ציבורי בלי גישה לכיסא גלגלים, או תחושה כללית שמפלים אתכם בגלל מוגבלות: לכל אלה יש כתובת מרכזית אחת, שרוב האנשים לא יודעים שהיא קיימת. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא בדיוק הגורם הזה. במדריך הזה נסביר מי הנציבות, באילו נושאים אפשר לפנות אליה, איך מגישים תלונה בפועל, ומה ההבדל בין פנייה לנציבות לבין תביעה בבית הדין.
מי הנציבות ולמה היא קיימת
הנציבות פועלת במסגרת משרד המשפטים, והיא הגורם המרכזי בישראל האחראי להטמיע את אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות ולפקח על יישומה בפועל. זה אינו גוף מייעץ בלבד. לנציבות יש סמכויות אכיפה, פיקוח ותביעה: היא רשאית להוציא צווי נגישות למי שחייב בביצוע התאמות ולהורות לו לפעול, לבצע חקירות בנוגע להפרה או חשד להפרה, ולהגיש תביעות פליליות ואזרחיות. במילים אחרות, הנציבות יכולה לנקוט הליך משפטי בעצמה, גם בלי שהנפגע יגיש תביעה בשמו.
באילו נושאים אפשר לפנות
שלושה תחומי ליבה. הראשון, זכויות אנשים עם מוגבלות באופן כללי. השני, תעסוקה, ובכלל זה אפליה בקבלה לעבודה, סירוב לבצע התאמה, או פיטורים על רקע מוגבלות. השלישי, נגישות, כמו מקום ציבורי, שירות, אתר אינטרנט או מוקד טלפוני שלא הונגשו. אם המקרה שלכם נופל תחת אחד מהתחומים האלה, יש טעם לפנות.
איך מגישים תלונה בפועל
הדרך המהירה היא חיוג למספר 6763 כוכבית. אפשר גם לפנות דרך טופס מקוון או בדואר אלקטרוני לכתובת pniotnez@justice.gov.il. שווה לתאר את המקרה בכתב, לצרף כל מסמך רלוונטי, כמו מכתב סירוב מהמעסיק, תכתובת או תמונה של מקום לא נגיש, ולציין תאריכים מדויקים. ככל שהפנייה מסודרת ומגובה במסמכים, כך קל יותר לנציבות לבדוק אותה.
מה כדאי לצרף לפנייה
- תיאור כתוב ומסודר של מה שקרה, עם תאריכים.
- מכתבים ותכתובות מול הצד השני, כולל סירוב אם היה.
- תמונות או תיעוד של מקום או שירות שלא הונגש.
- פרטי קשר מלאים שלכם, כדי שהנציבות תוכל לחזור אליכם.
נציבות מול תביעה בבית הדין: מה ההבדל
פנייה לנציבות היא ללא עלות, בלי צורך בעורך דין, ויכולה להוביל לבדיקה, לתיווך מול הצד השני, ולעיתים אף להליך משפטי שהנציבות עצמה תיזום. תביעה אישית בבית הדין לעבודה, לעומת זאת, יכולה להסתיים בפיצוי כספי ישיר לנפגע. חשוב לדעת: תביעה אישית כפופה למועדי התיישנות, ולכן אם שוקלים גם מסלול זה כדאי לא להתמהמה. שתי הדרכים אינן סותרות זו את זו, ואפשר לבחון את שתיהן במקביל.
לא בטוחים איזה מסלול נכון לכם?
For You כאן כדי לעזור לכם למפות את האפשרות הנכונה למקרה שלכם, בלי עלות, בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
במסגרת איזה משרד פועלת הנציבות?
הנציבות פועלת במסגרת משרד המשפטים, והיא הגורם המרכזי האחראי להטמיע את אמנת האום בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות ולפקח על יישומה.
באילו נושאים אפשר לפנות לנציבות?
בשלושה תחומי ליבה: זכויות אנשים עם מוגבלות באופן כללי, תעסוקה, כולל אפליה וסירוב להתאמה, ונגישות של מקום או שירות ציבורי.
איך מגישים תלונה?
אפשר לחייג 6763 כוכבית, למלא טופס מקוון, או לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת pniotnez@justice.gov.il, ורצוי לצרף תיאור כתוב ומסמכים.
מה ההבדל בין פנייה לנציבות לבין תביעה בבית הדין?
פנייה לנציבות היא ללא עלות ובלי עורך דין, ויכולה להוביל לבדיקה, לתיווך ואף להליך שהנציבות תיזום. תביעה אישית בבית הדין יכולה להסתיים בפיצוי כספי ישיר, אך כפופה למועדי התיישנות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888