ניצולת שואה בת 84 ביקשה לעבור לדירה קרוב לבתה: איך ועדת חריגים דחתה ואיך זה תוקן
ניצולת שואה קשישה שנותרה לבד בבת ים ביקשה לעבור לדירה קרוב לבתה בפתח תקווה. ועדת החריגים דחתה, ורק אחרי תלונה לנציב אושרה ההחלפה.
עובדות מהירות
- המתלוננת, ניצולת שואה בת 84 שעלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1991, קיבלה עם בעלה דירה בדיור הציבורי בבת ים בשנת 2018.
- בעלה נפטר בשנת 2020, ומשנת 2021 היא פנתה למשרד העלייה והקליטה בבקשה להחליף את דירתה בבת ים בדירה בפתח תקווה, שבה מתגוררת בתה היחידה, בטענה שנותרה בודדה וזקוקה לקרבת בתה.
- כל בקשותיה נדחו בנימוק שאין מקום לסטות מהכללים האוסרים החלפת דירה בדיור הציבורי, אלא אם כן ועדת חריגים ארצית מאשרת זאת, וגם ועדת החריגים דחתה את הבקשה.
- נציב תלונות הציבור (דוח שנתי 52, לשנת 2025) מצא בהחלטת ועדת החריגים ליקויים שונים, ובהם היעדר התייחסות לכך שהבקשה היא להחליף דירה של שני חדרים, מסוג הדירות לזוגות, בדירה של חדר אחד בלבד, מהסוג שמגיע לקשיש בודד.
- בעקבות התערבות הנציבות קיימה ועדת החריגים דיון נוסף בעניינה של המתלוננת והחליטה לאשר את בקשתה להחלפת הדירה.
לפעמים הבקשה הכי אנושית, לעבור לגור קרוב יותר לילד היחיד שנשאר, נתקלת בכלל בירוקרטי נוקשה שלא רואה את האדם שמאחוריו. זה מה שקרה לאישה בת 84, ניצולת שואה שעלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1991, וקיבלה יחד עם בעלה דירה בדיור הציבורי בבת ים בשנת 2018. כשבעלה נפטר בשנת 2020, היא נותרה לבדה בעיר שבה כבר לא היו לה קרובים.
הבקשה שנדחתה שוב ושוב
משנת 2021 פנתה האישה למשרד העלייה והקליטה בבקשה להחליף את דירתה בבת ים בדירה בפתח תקווה, העיר שבה מתגוררת בתה היחידה. היא הסבירה שהיא זקוקה לקרבת בתה כדי לסייע לה בצרכים היומיומיים. למרות זאת, כל בקשותיה נדחו, בנימוק שהכללים אוסרים באופן עקרוני להחליף דירה בדיור הציבורי בדירה אחרת, אלא אם כן ועדת חריגים ארצית מאשרת את החריגה. וגם כשהבקשה הגיעה לוועדת החריגים, גם היא דחתה אותה.
מה מצא נציב תלונות הציבור
לפי דוח נציב תלונות הציבור (דוח שנתי 52, לשנת 2025), נציבות תלונות הציבור עיינה בבקשת האישה ובמסמכים שצורפו לה, ומצאה שהיא עומדת בתנאים שציין משרד העלייה והקליטה עצמו לגבי זכאות להחלפת דירה. יותר מזה, הנציבות מצאה בהחלטת ועדת החריגים לדחות את הבקשה ליקוי מהותי: ההחלטה לא התייחסה לעובדה שמדובר בהחלפה של דירת שני חדרים, מהסוג שמיועד לזוגות, בדירה של חדר אחד בלבד, בדיוק מהסוג שמגיע לקשיש בודד לפי הכללים.
התוצאה
בעקבות התערבות הנציבות קיימה ועדת החריגים הארצית דיון נוסף בעניינה של האישה, והפעם החליטה לאשר את בקשתה להחלפת הדירה. סיפור המקרה הזה מזכיר שגם כשמדובר בכללים קבועים, יש מנגנון חריגים שאמור להתחשב בנסיבות אמיתיות, ושכשמרגישים שההחלטה לא הוגנת, יש למי לפנות.
אם אתם או קרוב משפחה שלכם מתמודדים עם בקשה דומה לדיור ציבורי שנתקעת או נדחית, ניתן לפנות לקו החינם של עמותת פוריוז בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה זו ועדת חריגים ארצית לדיור ציבורי, ומתי פונים אליה?
ועדת חריגים ארצית היא הגוף שמוסמך לאשר סטייה מהכללים הרגילים של דיור ציבורי, ובהם האיסור העקרוני להחליף דירה בדיור הציבורי בדירה אחרת. פונים אליה כשיש נסיבות מיוחדות, כמו צורך חברתי או בריאותי מתועד, שמצדיקות חריגה מהכלל.
אילו מסמכים כדאי לצרף לבקשה להחלפת דירה מטעמי בדידות או צורך בקרבה למשפחה?
כדאי לצרף דוח סוציאלי שמתעד את הבדידות או הצורך בסיוע, ומסמכים נוספים התומכים בבקשה, כפי שציינה נציבות תלונות הציבור לגבי מקרה זה.
מה עושים אם ועדת חריגים דוחה בקשה שנראית סבירה?
אפשר לפנות לנציב תלונות הציבור ולבקש שיבחן את החלטת הוועדה. במקרה הזה הנציבות מצאה שההחלטה לא התייחסה לכל הנתונים הרלוונטיים, וזה הוביל לדיון מחדש ולאישור הבקשה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888