פקח עירוני עבר אירוע מוחי שעות אחרי עימות עם אוהדי בית"ר ירושלים, וקיבל 64.7 אחוז נכות: למה בית המשפט בכל זאת דחה את תביעת הביטוח שלו
פסיקה אמיתית מבית משפט השלום: פקח עירוני שעבר אירוע מוחי שעות אחרי שאוהדים איימו עליו מילולית בלי מגע פיזי, הוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע תאונת עבודה עם 64.7 אחוז נכות. בית המשפט דחה בכל זאת את תביעתו נגד חברת הביטוח, בשל סעיף החרגה מפורש לאלימות מילולית.
עובדות מהירות
- בשנת 2018, כשהיה בן 29, שימש התובע כפקח לאכיפת עישון במקומות ציבוריים במגרש כדורגל בנתניה. הוא ניגש לשני אוהדי בית"ר ירושלים שעישנו במגרש וביקש מהם להתלוות אליו הצידה, אך הם סירבו, החלו לצעוק ולנופף בידיהם בצורה מאיימת, כאילו מבקשים להכותו, בלי שהיה ביניהם מגע פיזי בפועל.
- התובע העיד שחש כאבי ראש עזים וחשש מוחשי מפגיעה פיזית. כשלוש שעות לאחר האירוע הוא התמוטט בביתו ולקה באירוע מוחי. פרופ' אוריאל איתן, מומחה רפואי, קבע קשר סיבתי בין האירוע באצטדיון לאירוע המוחי. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, ולתובע נקבעה נכות משוקללת צמיתה בשיעור של 64.7 אחוז.
- התובע תבע את חברת איילון לביטוח לקבלת תגמולי ביטוח, מכוח פוליסת תאונות אישיות משלימה שעיריית נתניה, המעסיקה כ-3,000 עובדים, רכשה רק עבור 47 עובדים שהוגדרו כנמצאים "בחיכוך עם הקהל". התובע טען שסמך על קיום הכיסוי הזה בשל הסיכון הכרוך בעבודתו.
- הפוליסה החריגה במפורש "מקרה ביטוח שהינו תוצאה של אלימות מילולית ו/או לחץ נפשי ו/או כל לחץ אחר שאינו פיסי", וכן החריגה "פגיעה גופנית שהינה תוצאה של אלימות מילולית או פסיכולוגית או אמוציונאלית שאינה כרוכה בפגיעה בכוח פיזי בגוף המבוטח".
- השופט הבכיר ד"ר מנחם (מריו) קליין, מבית משפט השלום בתל אביב, קבע כי "אין חולק שלא נוצר מגע פיזי בין אוהדי בית"ר לתובע", ולכן האירוע נכנס לגדר ההחרגה המפורשת בפוליסה, חרף הקרבה הפיזית, התנועות המאיימות והאיומים המילוליים. השופט דחה את התביעה.
- השופט מתח ביקורת חריפה על חברת איילון בעניין נפרד: היא נשענה על פסיקה (ע"א 395-88) הקובעת שאלימות מחייבת מגע פיזי, אך לא גילתה שאותה פסיקה התהפכה בערעור לבית המשפט העליון (ע"א 779-89), שהכיר במקרה דומה כאלימות גם בלי מגע פיזי. עם זאת, השופט קבע שאין בכך כדי לשנות את התוצאה, מכיוון שסעיף ההחרגה המפורש בפוליסה הנדונה חל בכל מקרה, בלי תלות בפרשנות הכללית של המושג "אלימות" בפסיקה.
- חרף דחיית התביעה, השופט קליין הביע אמפתיה לתובע וכתב "ליבי ליבי עם התובע", והוסיף כי העירייה, אם תבחר בכך, יכולה להרחיב את הביטוח שהיא מציעה לעובדיה. הוא לא חייב את התובע בהוצאות משפט לטובת חברת הביטוח, חרף דחיית התביעה.
פסיקה אמיתית מבית משפט השלום הראתה פער חשוב בין הכרה בתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי, לבין כיסוי בפוליסת ביטוח פרטית משלימה. הנה מה שקרה לפקח עירוני שעבר אירוע מוחי בעקבות עימות מילולי, ומה קבע בית המשפט בתביעתו לתגמולי ביטוח.
מה קרה
פקח עירוני בנתניה ניגש לשני אוהדי בית"ר ירושלים שעישנו במגרש כדורגל, הם צעקו ונופפו בידיהם בצורה מאיימת בלי לגעת בו, ושלוש שעות לאחר מכן הוא עבר אירוע מוחי. הביטוח הלאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, ונקבעה לו נכות משוקללת של 64.7 אחוז.
למה בית המשפט דחה את תביעת הביטוח בכל זאת
הפוליסה המשלימה שהעירייה קנתה לחלק מעובדיה החריגה במפורש פגיעה מ"אלימות מילולית" שאינה כוללת מגע פיזי. השופט קבע שמכיוון שלא היה מגע פיזי בין האוהדים לתובע, ההחרגה חלה, חרף העימות המאיים.
הביקורת על חברת הביטוח, שלא שינתה את התוצאה
חברת הביטוח הסתירה מבית המשפט שפסיקה שעליה הסתמכה התהפכה בעליון. השופט ביקר אותה בחריפות על כך, אך קבע שסעיף ההחרגה המפורש בפוליסה הנדונה חל בכל מקרה, בלי תלות בפרשנות הכללית של המושג "אלימות".
התוצאה
התביעה נדחתה, אך בית המשפט לא חייב את התובע בהוצאות משפט, מתוך אמפתיה למצבו ולעבודתו הנאמנה.
מה המשמעות עבורכם
אם תפקידכם כולל חיכוך עם הציבור, בדקו מראש מול המעסיק אם קיימת פוליסת ביטוח תאונות משלימה, ומה בדיוק כתוב בסעיפי ההחרגה שלה, ולא רק בתיאור הכללי של הכיסוי.
לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי.
שאלות נפוצות
הביטוח הלאומי הכיר באירוע שלי כתאונת עבודה. זה אומר שאני מכוסה אוטומטית גם בביטוח הפרטי המשלים שהמעסיק שלי קנה?
לא בהכרח. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, ההכרה של הביטוח הלאומי ופוליסת ביטוח פרטית משלימה הן שתי מסגרות נפרדות לחלוטין, והלשון המדויקת של הפוליסה הפרטית, כולל סעיפי ההחרגה שבה, היא שקובעת מה היא תשלם.
אם מישהו מאיים עליי מילולית בעבודה ואני חושש שהוא עומד להכות אותי, זה נחשב "אלימות" לצורך ביטוח?
זה תלוי בלשון הפוליסה הספציפית. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, הפוליסה החריגה במפורש פגיעה מאלימות מילולית, פסיכולוגית או אמוציונאלית בלי מגע פיזי ממשי, ובית המשפט אכף את ההחרגה הזו חרף האמפתיה שלו למצב התובע.
חברת ביטוח יכולה לנצח בתביעה גם אחרי שבית המשפט מבקר אותה על הסתרת פסיקה רלוונטית?
כן, כפי שקרה במקרה הזה, אם לשון הפוליסה עצמה מכסה את המקרה באופן ברור ועצמאי, בלי תלות בפסיקה הכללית על משמעות המושג "אלימות".
המעסיק שלי קנה ביטוח תאונות רק לחלק מהעובדים בתפקידים דומים לשלי. יש משהו שאפשר לעשות?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, הרחבת הכיסוי הביטוחי לעובדים נוספים נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, ואפשר לפנות אליו ולבקש זאת במישרין, גם אם בית המשפט לא יכול לכפות זאת.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888