פערים בין החברה הערבית, החרדית והכללית בקבלת שירותים לאנשים עם מוגבלות
שיעור מקבלי שירותי הדיור בחברה הערבית נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסיית אנשים עם מוגבלות. הנתונים המלאים מדוח מבקר המדינה.
עובדות מהירות
- מחקרים מראים כי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית נתקלים בקשיים רבים יותר בבואם לממש את זכותם לקבלת שירותי משרד הרווחה, ובהם מיעוט מסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, מחסור באנשי מקצוע ייעודיים לפיתוח שירותים בחברה הערבית והיעדר התאמה של השירותים לקודים התרבותיים המקובלים בה (עמוד 19 במסמך).
- בשנת 2022 שיעור האנשים עם מוגבלות בחברה הכללית עמד על 58% מכלל האנשים עם מוגבלות, אך שיעורם בקרב מקבלי שירותי הדיור עמד על 77% ובקרב מקבלי שירותי התעסוקה על 60%; לעומת זאת שיעור האנשים עם מוגבלות בחברה הערבית עמד על 33%, אך שיעורם בקרב מקבלי שירותי הדיור היה רק 10% ובקרב מקבלי שירותי התעסוקה 26% (עמוד 20 במסמך).
- שיעור האנשים עם מוגבלות בחברה החרדית עמד על 9% מכלל האוכלוסייה עם מוגבלות, אך שיעורם בקרב מקבלי שירותי הדיור והתעסוקה היה גבוה יותר, 13% ו-14% בהתאמה (עמוד 20 במסמך).
- בקרב בוגרי החינוך המיוחד עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), משרד הרווחה מכיר בשיעור הנמוך ביותר של בוגרים מהחברה הערבית, כ-85% מהם (כ-1,040 איש), לעומת כ-92% בחברה החרדית (כ-410 איש) וכ-95% בחברה הכללית (כ-1,070 איש); גם שיעור מקבלי השירות בפועל הוא הנמוך ביותר בחברה הערבית, כ-63% (כ-770 איש), לעומת כ-78% בחברה החרדית (כ-350 איש) וכ-80% בחברה הכללית (כ-900 איש). נתונים אלה מבוססים על מדגם מייצג של בוגרי החינוך המיוחד שהורחב בחישוב סטטיסטי (אקסטרפולציה) כדי לייצג את כלל האוכלוסייה (עמודים 7 ו-21 במסמך).
קשיים ייחודיים בחברה הערבית
מחקרים שסקר צוות הביקורת מראים כי אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית נתקלים בקשיים רבים יותר בבואם לממש את זכותם לקבלת שירותי משרד הרווחה. בין הקשיים המרכזיים: מיעוט מסגרות דיור המיועדות לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, מחסור באנשי מקצוע ייעודיים המפתחים שירותים מותאמים לחברה זו, והיעדר התאמה של השירותים הקיימים לקודים התרבותיים המקובלים בה. שילוב של גורמים אלה יוצר חסמים ממשיים בדרך לקבלת שירות, גם כאשר הזכאות הפורמלית קיימת.
פער בולט בין שיעור האוכלוסייה לשיעור מקבלי השירות
הנתונים הכמותיים מחזקים את התמונה: בשנת 2022, בעוד אנשים מהחברה הכללית היוו 58% מכלל האנשים עם מוגבלות, שיעורם בקרב מקבלי שירותי הדיור היה גבוה יותר, 77%, ובקרב מקבלי שירותי התעסוקה 60%. במילים אחרות, אנשים מהחברה הכללית מקבלים שירות ביתר קלות ביחס לחלקם באוכלוסייה. לעומת זאת, בחברה הערבית המצב הפוך: שיעור האנשים עם מוגבלות עמד על 33% מכלל האוכלוסייה עם מוגבלות, אך שיעורם בקרב מקבלי שירותי הדיור היה רק 10%, ובקרב מקבלי שירותי התעסוקה 26% בלבד.
בחברה החרדית התמונה הפוכה
בחברה החרדית מתקבלת תמונה שונה: שיעור האנשים עם מוגבלות בקרבה עמד על 9% בלבד מכלל האוכלוסייה עם מוגבלות, אך שיעורם בקרב מקבלי שירותי הדיור והתעסוקה היה גבוה יותר, 13% ו-14% בהתאמה. כלומר, בעוד בחברה הערבית יש תת-מיצוי בולט של השירותים ביחס לגודל האוכלוסייה, בחברה החרדית קיים דווקא מיצוי גבוה יחסית.
הפער נמשך גם בקרב בוגרי החינוך המיוחד
גם כאשר בוחנים ספציפית את בוגרי מערכת החינוך המיוחד עם מוגבלות שכלית התפתחותית, הפער בין המגזרים בולט. משרד הרווחה מכיר בזכאותם של כ-85% מבוגרי החינוך המיוחד עם מש"ה מהחברה הערבית, שיעור הנמוך משמעותית לעומת כ-92% בחברה החרדית וכ-95% בחברה הכללית. גם שיעור מי שמקבל שירות בפועל מתוך המוכרים נמוך יותר בחברה הערבית, כ-63% בלבד, לעומת כ-78% בחברה החרדית וכ-80% בחברה הכללית. חשוב לציין כי מדובר בנתונים המבוססים על מדגם מייצג של בוגרי החינוך המיוחד שהורחב בחישוב סטטיסטי כדי לייצג את כלל האוכלוסייה, ולא בספירה מלאה ומדויקת של כל אדם ואדם.
מה עושה משרד הרווחה בנושא
בתשובתו למבקר המדינה מסר משרד הרווחה כי הוא מפעיל תוכניות חלוץ למיצוי זכויות ברשויות דוברות ערבית ולאיתור ילדים עם אוטיזם בחברה הערבית, ופועל לפרסום חומרי הסברה ומידע על זכויות בשפה הערבית באתר המשרד.
שאלות נפוצות
אילו קשיים ייחודיים מתמודדים איתם אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית?
בין הקשיים שצוינו במחקרים: מיעוט מסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, מחסור באנשי מקצוע ייעודיים לפיתוח שירותים בחברה זו, והיעדר התאמה של השירותים המוצעים לקודים התרבותיים המקובלים בה (עמוד 19 במסמך).
האם ההתפלגות המגזרית של אנשים עם מוגבלות תואמת את ההתפלגות המגזרית של מקבלי השירותים בפועל?
לא. בעוד אנשים מהחברה הערבית מהווים כ-33% מכלל האנשים עם מוגבלות, שיעורם בקרב מקבלי שירותי הדיור הוא רק 10% ובקרב מקבלי שירותי התעסוקה 26%. בחברה החרדית קורה ההפך: שיעור האנשים עם מוגבלות הוא 9% בלבד, אך שיעורם בקרב מקבלי השירותים גבוה יותר (עמוד 20 במסמך).
מה ההבדל בשיעורי ההכרה וקבלת השירות בפועל בין בוגרי חינוך מיוחד עם מש"ה מהחברות השונות?
משרד הרווחה מכיר רק בכ-85% מבוגרי החינוך המיוחד עם מש"ה מהחברה הערבית, לעומת כ-92% בחברה החרדית וכ-95% בחברה הכללית. גם שיעור מקבלי השירות בפועל נמוך יותר בחברה הערבית, כ-63%, לעומת כ-78% וכ-80% בהתאמה. מדובר בנתונים מוערכים על בסיס מדגם מורחב בחישוב סטטיסטי (עמודים 7 ו-21 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888