תעסוקה ושכר לפי חומרת הנכות: הפער בין נכות קלה לנכות משמעותית
נתוני ביטוח לאומי: ככל שאחוז הנכות הרפואית עולה שיעור התעסוקה יורד, חוץ מקבוצת 100% נכות; יש פער גם בהכנסה הממוצעת.
עובדות מהירות
- שיעור המועסקים בקרב אנשים עם מוגבלות יורד ככל שאחוז הנכות הרפואית עולה, למעט חריגה בקבוצת ה-100% נכות: 75.4% מועסקים בקרב בעלי 20%-39% נכות, 55.2% בקרב 40%-59%, 40.7% בקרב 60%-79%, 36.6% בקרב 80%-99%, ולעומת זאת עלייה ל-50.1% בקרב בעלי 100% נכות (עמודים 5 עד 6 במסמך).
- החוק מגדיר "אדם עם מוגבלות משמעותית" ככולל גם אנשים עם 20% נכות רפואית ומעלה הזכאים לשיקום תעסוקתי, אך לצורך פישוט הניתוח במחקר הוגדרה קבוצת "מוגבלות משמעותית" כמי שיש להם 40% נכות רפואית ומעלה (עמוד 12 במסמך).
- בהשוואה בין שתי הקבוצות: שיעור המועסקים בקרב אנשים עם 20%-39% נכות עמד על כ-75.4%, לעומת כ-48.7% בלבד בקרב אנשים עם 40% נכות ומעלה; גם ההכנסה הממוצעת מעבודה נמוכה יותר בקבוצת 40% ומעלה, 7,673 ש"ח, לעומת 9,869 ש"ח בקבוצת 20%-39% (עמוד 14 במסמך).
לא כל מי שהוכר כ"אדם עם מוגבלות" נמצא באותו מצב בשוק העבודה. מחקר של הביטוח הלאומי מ-2021 מפלח את נתוני התעסוקה והשכר לפי אחוז הנכות הרפואית שנקבע לכל אדם, וממצא מרכזי אחד עשוי להפתיע: ההשפעה על התעסוקה אינה תמיד "ליניארית".
ככל שהנכות חמורה יותר, פחות תעסוקה, עם חריגה אחת
הנתונים מראים מגמה ברורה של ירידה בשיעור התעסוקה ככל שאחוז הנכות הרפואית עולה: 75.4% מועסקים בקרב בעלי 20%-39% נכות, 55.2% בקרב 40%-59%, 40.7% בקרב 60%-79%, ורק 36.6% בקרב 80%-99%. אבל בקבוצת ה-100% נכות שיעור התעסוקה קופץ בחזרה ל-50.1%, גבוה יותר מהקבוצה הקודמת. הסבר אפשרי הוא שקבוצת ה-100% נכות כוללת גם ליקויים שאינם בהכרח פוגעים ביכולת לעבוד, כמו עיוורון או ליקויים פנימיים, לעומת קבוצת ה-80%-99% שבה עשוי להיות ייצוג גבוה יותר של ליקויים נפשיים שקשה יותר להשתלב איתם בעבודה. המשמעות המעשית: אחוז הנכות הכולל לבדו אינו מנבא באופן ישיר את הסיכוי להשתלב בעבודה, וסוג הליקוי חשוב לא פחות.
מיהו "אדם עם מוגבלות משמעותית"
המונח "מוגבלות משמעותית" מופיע בחקיקה ומזכה בזכויות נוספות. לפי התוספת הרביעית לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ההגדרה כוללת גם חלק מבעלי 20% נכות ומעלה שזכאים לשיקום תעסוקתי, ולא רק מי שיש לו אחוז נכות גבוה. עם זאת, לצורך פישוט הניתוח הסטטיסטי, החוקרים הגדירו במחקר קבוצת "מוגבלות משמעותית" כמי שיש להם 40% נכות רפואית ומעלה, הגדרה מקורבת שאינה זהה במדויק להגדרה המשפטית המלאה.
הפער בין 20%-39% ל-40% ומעלה: גם בתעסוקה וגם בשכר
כשמשווים בין שתי הקבוצות המרכזיות, ההבדל בולט משני ההיבטים: שיעור התעסוקה בקרב בעלי 20%-39% נכות עמד על כ-75.4%, לעומת 48.7% בלבד בקרב בעלי 40% נכות ומעלה. גם ההכנסה הממוצעת נפגעת: 9,869 ש"ח בקבוצת 20%-39%, לעומת 7,673 ש"ח בלבד בקבוצת 40% ומעלה. כלומר, בעלי מוגבלות משמעותית, כהגדרתה במחקר, נמצאים בעמדת נחיתות כפולה בשוק העבודה, גם בסיכוי להיות מועסקים וגם בגובה ההכנסה כאשר הם כן מועסקים.
שאלות נפוצות
האם שיעור התעסוקה יורד באופן רציף ככל שהנכות חמורה יותר?
כמעט: הוא יורד מ-75.4% (20%-39% נכות) עד 36.6% (80%-99% נכות), אך עולה שוב ל-50.1% בקרב בעלי 100% נכות, קבוצה שכוללת גם ליקויים שאינם בהכרח פוגעים ביכולת התעסוקה כמו עיוורון או ליקויים פנימיים (עמודים 5 עד 6 במסמך).
מי נחשב "אדם עם מוגבלות משמעותית" במחקר?
לצורך פישוט הניתוח הוגדרה קבוצת "מוגבלות משמעותית" כמי שיש לו 40% נכות רפואית ומעלה, בעוד שההגדרה המלאה בחוק כוללת גם חלק מבעלי 20% נכות ומעלה הזכאים לשיקום תעסוקתי (עמוד 12 במסמך).
מה הפער בהכנסה הממוצעת בין נכות קלה לנכות משמעותית?
הכנסה ממוצעת של 9,869 ש"ח בקרב בעלי 20%-39% נכות, לעומת 7,673 ש"ח בלבד בקרב בעלי 40% נכות ומעלה (עמוד 14 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888