פרק הדיור בקהילה שנעלם מחוק השוויון: מפסק דין בוצר ועד היום
פעמיים ניסתה הכנסת לעגן פרק ייעודי לדיור בקהילה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ופעמיים זה נכשל. תולדות הניסיון שלא נגמר.
עובדות מהירות
- לפי סקירה משפטית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 1996 עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בדיוק באותו יום שבו ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7081/93 שחר בוצר נגד המועצה המקומית מכבים רעות, שקבע כי תכלית ההסדרים המשפטיים היא לשלב אנשים עם מוגבלות במרקם הרגיל של חיי החברה.
- בעקבות בקשת הממשלה לעכב את השלמת החקיקה, מונתה ב-13 בנובמבר 1996 ועדה ציבורית בראשות ד"ר ישראל כ"ץ, לשעבר שר העבודה והרווחה ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, לבחון את הצעת החוק. הוועדה פרסמה את מסקנותיה ביולי 1997, ואימצה בהן את עקרונות פרק הדיור בקהילה שהיה בהצעת החוק.
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, התקבל בסופו של דבר בלי פרק הדיור בקהילה, אחרי שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לא הצליחה להגיע להסכמות סביבו. ניסיון נוסף להחזיר את הפרק לחוק, בהצעת חוק משנת 2000, ירד מסדר יומה של הכנסת. לפי המסמך, פרק הדיור בקהילה נעדר מחוק השוויון "עד עצם היום הזה".
- לצד הכישלון בחקיקה הראשית הכללית, באותה שנת 2000 תוקן חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, ונוסף לו סעיף 7א הקובע שבקביעת סוג הסידור החוץ ביתי, ועדת האבחון תיתן עדיפות לדיורו של המפגר בקהילה, ושהמדינה תישא ב-75% מעלות הטיפול והרשות המקומית ב-25% הנותרים.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, נחשב לאבן דרך בזכויות אנשים עם מוגבלות בישראל. אבל מעטים יודעים שהחוק, בנוסחו שהתקבל, "איבד" בדרך פרק שלם שהיה אמור לעגן במפורש את הזכות לדיור בקהילה. סקירה משפטית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר 2015 משחזרת איך זה קרה, ופעמיים.
1996: יום אחד, שני אירועים
בשנת 1996 קרו שני דברים באותו יום ממש: בית המשפט העליון נתן את פסק דינו בבג"ץ 7081/93 שחר בוצר נגד המועצה המקומית מכבים רעות, שבו נקבע כי תכלית ההסדרים המשפטיים בנוגע לאנשים עם מוגבלות היא לשלבם במרקם הרגיל של חיי החברה ולא להיטיב עמם בבדידותם. באותו יום ממש עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
ועדת כץ עוצרת את התהליך
בשל היקפה ומשמעויותיה של הצעת החוק, ביקשה הממשלה מוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לעכב את השלמת הליכי החקיקה עד שוועדה ציבורית תדון בה ותגיש המלצות. ב-13 בנובמבר 1996 מונתה ועדה כזו, בראשות ד"ר ישראל כ"ץ, לשעבר שר העבודה והרווחה ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. הוועדה פרסמה את מסקנותיה ביולי 1997, ולפי המסמך היא אימצה את עקרונות פרק הדיור בקהילה שהיה בהצעת החוק, עם תיקונים קלים.
1998: החוק עובר, הפרק נשאר בחוץ
למרות המלצת ועדת כץ, כשחזרה הצעת החוק לדיון בוועדת החוקה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, הוועדה לא הצליחה להגיע להסכמות סביב פרק הדיור בקהילה. בסופו של דבר התקבל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בלי הפרק הזה כלל. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2000, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק תיקון שביקשה להחזיר את הפרק, אך היא ירדה מסדר היום. לפי הסקירה, פרק הדיור בקהילה נעדר מחוק השוויון "עד עצם היום הזה".
ניצחון קטן במקום אחר: חוק הסעד
לצד הכישלון בחקיקה הכללית, אותה שנת 2000 הביאה כן הישג: תיקון מספר 4 לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, הוסיף לחוק את סעיף 7א, שקבע לראשונה עיקרון מפורש: "בקביעת סוג הסידור החוץ ביתי תיתן ועדת האבחון עדיפות לדיורו של המפגר בקהילה". התיקון גם קבע את חלוקת המימון: אחרי ניכוי השתתפות עצמית של החוסה, המדינה נושאת ב-75% מהעלות והרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר נושאת ב-25% הנותרים.
מה זה אומר בפועל היום
המשמעות היא שבישראל אין היום סעיף חוק מרכזי אחד שמעגן "מלמעלה" את הזכות הכללית לדיור בקהילה לכל אדם עם מוגבלות. הזכות בנויה משכבות: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, פסיקת בית המשפט העליון, ותיקוני חקיקה ספציפיים כמו זה שבחוק הסעד. מי שמברר זכאות לדיור בקהילה, כדאי שיֵדע שהתשובה לא נמצאת בסעיף אחד קליט, אלא דורשת היכרות עם כמה מקורות משפטיים במקביל.
לליווי חינם בעברית בבירור הזכויות מול משרד הרווחה, אפשר לפנות לקו החינם של עמותת For You בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי אישי.
שאלות נפוצות
האם יש היום בחוק השוויון פרק המעגן במפורש את הזכות לדיור בקהילה?
לא. לפי הסקירה המשפטית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ניסיון לעגן פרק ייעודי לדיור בקהילה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נכשל פעמיים, בשנת 1998 ובשנת 2000, ופרק כזה עדיין אינו קיים בחוק. בדיקה עצמאית מ-2026 מעלה שהמצב לא השתנה: ארגוני זכויות אדם עדיין פועלים לקידום חקיקה ייעודית בנושא.
אז על מה מבוססת בפועל הזכות לדיור בקהילה בישראל, אם היא לא כתובה בפירוט בחוק השוויון?
בהיעדר פרק ייעודי בחוק השוויון, הזכות נשענת על שילוב של מקורות: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו משנת 1992, פסיקת בית המשפט העליון (כמו פרשת בוצר), תיקון לחוק הסעד (טיפול במפגרים) משנת 2000 שקבע עדיפות לדיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית, וחוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 עבור מתמודדי נפש.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888