פסיכיאטר לקה בשבץ דקות אחרי הודעה על עצורים לבדיקה, והתביעה נגד הביטוח הלאומי נדחתה: למה חוסר ראיות אובייקטיביות הכריע
פסיקה אמיתית מבית הדין האזורי לעבודה דחתה תביעה של פסיכיאטר בכיר להכיר בשבץ כתאונת עבודה, בקובעה שמתח מתמשך אינו אירוע חריג, ושחוסר בראיות אובייקטיביות על האירוע הנטען פעל נגדו.
עובדות מהירות
- ד"ר אנדריי דרבנסקי, פסיכיאטר בכיר שניהל את המחלקה המשפטית בבית חולים למרפאה נפשית משנת 2009, קיבל ביום ראשון בבוקר הודעה ממזכירות המחלקה שעל שני עצורים שהובאו מבתי הסוהר להיבדק בידיו. לטענתו, הדרישה עמדה בסתירה לעיצומים שהנהיגה ההסתדרות הרפואית באותה עת.
- דקות ספורות לאחר ההודעה הוא חש כאבי ראש עזים, טשטוש ראייה וחולשה ביד שמאל, נפל, ואובחן לאחר אשפוז של כמעט חודשיים עם שבץ מוחי, דיסקציה של עורק התרדמה הימני ושיתוק בפלג גופו השמאלי. הוא תבע את הביטוח הלאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
- הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בטענה שלא הוכח אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה, ושמאמץ ומתח ממושך אינו אירוע תאונתי. בית הדין קיבל את עמדת המוסד, בהסתמכו על ההלכה שלפיה המבחן לאירוע חריג סובייקטיבי בעיני המבוטח, אך נבחן באופן אובייקטיבי, דהיינו צריך להוכיח שאכן אירע אירוע שבעיני המבוטח יכול להיחשב חריג.
- בית הדין קבע שהעיצומים והדילמה המקצועית שיצרו היו ידועים לתובע לפחות מאז מאי 2022, חודשים לפני האירוע, ושלפי עדות גורם בכיר בבית החולים הוא פעל על פיהם וכתב חוות דעת לעצורים באופן שגרתי מאז תחילתם.
- הכרעה מרכזית בפסק הדין נגעה לכך שהתובע לא הציג שום ראיה אובייקטיבית לכך שהעצורים אכן הובאו לבדיקה באותו בוקר ספציפי, לא רישום של שירות בתי הסוהר ולא עדות של המזכירה שלטענתו מסרה לו את ההודעה. בית הדין קבע שהימנעותו מהבאת עדים רלוונטיים אלה פעלה לחובתו, והתביעה נדחתה במלואה בלי צורך במינוי מומחה רפואי.
פסיכיאטר בכיר חש כאבי ראש עזים ונפל דקות אחרי שקיבל הודעה על משימה שהציבה אותו בדילמה מקצועית. הביטוח הלאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה, ובית הדין לעבודה אישר את הסירוב. הנה הסיבה המדויקת, ומה אפשר ללמוד ממנה.
מה קרה
ד"ר אנדריי דרבנסקי ניהל את המחלקה המשפטית בבית חולים למרפאה נפשית משנת 2009. ביום ראשון בבוקר קיבל הודעה ממזכירות המחלקה שעל שני עצורים שהובאו מבתי הסוהר להיבדק בידיו, דרישה שלטענתו עמדה בסתירה לעיצומים שהנהיגה ההסתדרות הרפואית באותה עת. דקות ספורות לאחר מכן חש כאבי ראש עזים, טשטוש ראייה וחולשה ביד שמאל, ונפל. הוא אושפז כמעט חודשיים ואובחן עם שבץ מוחי ושיתוק בפלג גופו השמאלי.
למה הביטוח הלאומי דחה, ולמה בית הדין הסכים
הביטוח הלאומי טען שמדובר במתח מתמשך שאינו אירוע תאונתי. בית הדין קיבל את העמדה הזו, בהסתמכו על ההלכה שלפיה המבחן לאירוע חריג הוא סובייקטיבי בעיני המבוטח, אך נבחן באופן אובייקטיבי: צריך להוכיח שאכן אירע אירוע שבעיני המבוטח יכול להיחשב חריג. בית הדין קבע שהעיצומים והדילמה המקצועית שיצרו היו ידועים לתובע לפחות מאז מאי 2022, חודשים לפני האירוע, ושלפי עדות גורם בכיר בבית החולים הוא פעל על פיהם וכתב חוות דעת לעצורים באופן שגרתי מאז תחילתם.
הנקודה שהכריעה: ראיות אובייקטיביות
מעבר לשאלת המתח המתמשך, בית הדין הצביע על פגם ראייתי מכריע: התובע לא הציג שום ראיה אובייקטיבית לכך שהעצורים אכן הובאו לבדיקה באותו בוקר ספציפי, לא רישום של שירות בתי הסוהר ולא עדות של המזכירה שלטענתו מסרה לו את ההודעה. בית הדין קבע שהימנעותו מהבאת עדים רלוונטיים אלה פעלה לחובתו. בסופו של דבר נדחתה התביעה במלואה, בלי שבית הדין נדרש כלל למינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין הלחץ לשבץ.
מה זה אומר למי שחווה אירוע דומה
אם אתם חושבים שאירוע לחץ חריג בעבודה גרם לכם לשבץ, התקף לב, או בעיה רפואית פתאומית אחרת, לא מספיק שאתם זוכרים את הנסיבות. חשוב לתעד בזמן אמת, ואם אפשר להביא בהמשך גם עדים או מסמכים אובייקטיביים (רישומים, הודעות בכתב, עדי ראייה) שמאשרים את האירוע הספציפי שגרם ללחץ, ולא להסתמך רק על גרסתכם האישית, גם אם היא נתמכת בסמיכות זמנים ברורה במסמכים הרפואיים.
ליווי חינם בעברית
אם חוויתם אירוע רפואי פתאומי בעבודה ואתם שוקלים תביעה להכרה בתאונת עבודה, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי, ואינו תחליף לבדיקת המקרה הספציפי שלכם מול גורם מקצועי.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אירוע חריג שמוכר כתאונת עבודה לבין מתח מתמשך שלא מוכר?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, אירוע חריג הוא אירוע מוגדר בזמן ובמקום, שבעיני המבוטח עצמו יכול להיחשב יוצא דופן. מתח מתמשך, גם אם הוא כרוך בדילמה מקצועית קשה ואמיתית, אינו נחשב אירוע חריג אם הנסיבות שיצרו אותו היו ידועות וקיימות כבר חודשים לפני האירוע הרפואי.
אם אני יודע בוודאות שאירע לי אירוע מסוים בעבודה, חייב גם להביא עדים או מסמכים שמוכיחים את זה?
כן, לפי הפסיקה שתוארה כאן זה קריטי. בית הדין הדגיש שהימנעות מהבאת ראיות אובייקטיביות, כמו עדים שהיו יכולים לאשר את האירוע הנטען, פועלת נגד התובע ועלולה להכריע את התיק גם כשהסמיכות בזמן בין האירוע הרפואי לנסיבות הנטענות נתמכת ברשומות רפואיות.
אם המעסיק או הממונים שלי יודעים על הדילמה או הלחץ שחוויתי, זה מספיק כדי להוכיח אירוע חריג?
לא בהכרח. בפסיקה שתוארה כאן נקבע שאם הנסיבות שיצרו את הלחץ היו קיימות וידועות לתובע כבר חודשים לפני האירוע הרפואי, זה דווקא תומך במסקנה שמדובר במתח מתמשך ולא באירוע חריג נקודתי.
בית הדין חייב למנות מומחה רפואי שיבדוק את הקשר בין הלחץ לאירוע הרפואי?
לא תמיד. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, אם לא הוכח כלל שאירע אירוע חריג מוגדר בזמן ובמקום, בית הדין עשוי לדחות את התביעה בלי להידרש כלל לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי ובלי למנות מומחה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888