רתך שעבד 33 שנה בחשיפה לחומרים מסרטנים חלה בסרטן ריאות: בית הדין לעבודה הכיר בו כנפגע עבודה, למרות שהביטוח הלאומי טען שהעישון הוא האשם
פסיקה אמיתית מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מראה איך נקבע קשר סיבתי בין עבודה למחלת סרטן, גם כשיש לעובד גם היסטוריית עישון, וכמה זה חשוב לכל מי שמנסה לקבל הכרה מהביטוח הלאומי.
עובדות מהירות
- בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בראשות נשיאת בית הדין השופטת הדס יהלום, קבע בפסק דין שפורסם ב-23.1.2024 כי רתך יליד 1948 (כיום בן 76) זכאי להכרה כנפגע בעבודה, לאחר שחלה בסרטן ריאות מסוג אדנוקרצינומה בשלב מתקדם.
- התובע עבד כ-33 שנה, בשתי תקופות (1976 עד 1987, ולאחר מכן 1991 עד מאי 2015), בחברה העוסקת בהקמת תשתיות צנרת בתחום האנרגיה. הוא ביצע בעצמו, כ-3 עד 4 שעות ביום בממוצע, עבודות ריתוך, צביעה והשחזה, ונחשף במהלכן לאבק מתכת, לעשן ריתוך, לשאריות ממתכת מותכת ולגזים הנפלטים מגנרטורים באתר.
- המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתביעתו, וטען כי מכיוון שהתובע גם עישן באופן קבוע, אי אפשר לשלול שהעישון, ולא תנאי העבודה, הוא שגרם למחלתו.
- בית הדין מינה מומחה רפואי, ד"ר גרשון פינק, שקבע כי אי אפשר לדעת בוודאות איזה מבין שני הגורמים, העישון או החשיפה התעסוקתית, תרם יותר להתפתחות הגידול, אך קבע במפורש כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50 אחוז בין עבודת התובע לבין מחלתו, ושלעבודה הייתה "השפעה משמעותית" על המחלה, סף שבפסיקה עומד על 20 אחוז ומעלה.
- השופטת יהלום דחתה את טענות הביטוח הלאומי, בקובעה כי המומחה הבהיר שגם העישון הממושך וגם החשיפה התעסוקתית יכולים לגרום להתפתחות גידול ריאתי ממאיר, ושבנסיבות אלה, משנקבע קשר סיבתי בסבירות של מעל 50 אחוז, יש להכיר בתובע כנפגע בעבודה.
רתך שעבד כ-33 שנה בחשיפה לעשן ריתוך, לאבק מתכת ולגזים באתרי בנייה ואנרגיה, חלה בסרטן ריאות בשלב מתקדם. הביטוח הלאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה, בטענה שהוא גם מעשן ואי אפשר לשלול שזה מה שגרם למחלתו. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע אחרת, ופסק הדין מראה בדיוק איך נבחן קשר סיבתי כשיש כמה גורמים אפשריים למחלה.
מה קרה
התובע, רתך יליד 1948, עבד בשתי תקופות נפרדות, בין 1976 ל-1987 וכרתך, ולאחר מכן בין 1991 למאי 2015 כמנהל עבודה, אצל אותה חברה העוסקת בהקמת תשתיות צנרת בתחום האנרגיה. במסגרת עבודתו שהה באתרים פתוחים שבהם בוצעו עבודות חפירה, ריתוך, צביעה והשחזה, וחלק ניכר מהעבודות הללו, כ-3 עד 4 שעות ביום בממוצע, הוא ביצע בעצמו. העבודה חשפה אותו לאבק מציוד כבד, לעשן מריתוך ומחיתוך בדיסק, לשאריות ממתכת מותכת ולגזים שנפלטו מגנרטורים באתר.
הסירוב של הביטוח הלאומי
לאחר שאובחן כחולה בסרטן ריאות מסוג אדנוקרצינומה בשלב מתקדם, הגיש התובע תביעה להכרה כנפגע עבודה מכוח הלכת המיקרוטראומה, לפיה פגיעות זעירות וחוזרות לאורך שנים יכולות להצטבר לכדי נזק אחד מוכר. המוסד לביטוח לאומי סירב, וטען כי התובע נהג לעשן באופן קבוע, ולכן אי אפשר לשלול שהעישון, ולא תנאי העבודה, הוא שגרם למחלתו.
מה קבע המומחה הרפואי
בית הדין מינה מומחה רפואי, ד"ר גרשון פינק, ושאל אותו האם קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50 אחוז בין עבודת התובע לבין מחלתו. ד"ר פינק השיב כי הן העישון הממושך והן החשיפה התעסוקתית יכולים לגרום להתפתחות של גידול ריאתי ממאיר, וכי קשה מאוד לקבוע איזה מהגורמים תרם יותר. עם זאת, הוא קבע באופן מפורש כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50 אחוז בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל, וכי לעבודה הייתה השפעה משמעותית על המחלה, כאשר "השפעה משמעותית" מוגדרת בפסיקה כסף של 20 אחוז ומעלה. המומחה אף הוסיף כי ייתכן מאוד שאילו התובע היה רק מעשן, בלי החשיפה התעסוקתית, או רק נחשף לחומרים בעבודה בלי לעשן, הוא לא היה מפתח את המחלה, וששני הגורמים שזורים זה בזה.
מה קבעה השופטת
השופטת הדס יהלום, נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דחתה את טענת הביטוח הלאומי שלפיה לא ניתן לקבוע מהי השפעת החשיפה התעסוקתית על הופעת הגידול. היא קבעה כי המומחה הבהיר בבירור ששני הגורמים יכולים לגרום למחלה, וכי קבע באופן חד משמעי שקיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50 אחוז בין העבודה למחלה. השופטת ציינה גם כי מכיוון שניתן להכיר בקשר סיבתי גם על רקע החמרת מצב, הרי שבמקרה הזה, שבו הייתה השפעה גם לעישון וגם לתנאי העבודה, לתנאי העבודה הייתה "השפעה משמעותית" לפחות מבחינת החמרת המחלה. התביעה התקבלה, והתובע הוכר כנפגע בעבודה.
מה המשמעות עבורכם
אם אתם או קרוב משפחה חליתם במחלה שעשויה להיות קשורה לחשיפה תעסוקתית ממושכת, כמו עשן, אבק, קרינה או חומרים כימיים, עובדת היותכם מעשנים או סובלים מגורם סיכון נוסף אינה שוללת אוטומטית הכרה כנפגעי עבודה. כדאי לתעד בפירוט רב ככל האפשר את שנות העבודה, סוג החשיפה, ותנאי הבטיחות בפועל, ולבקש מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין שיבחן את כלל הגורמים האפשריים יחד, במקום להסתפק בעמדת הרופא המוסדי של הביטוח הלאומי. לעזרה בבירור הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אם אני מעשן, זה אוטומטית שולל ממני הכרה במחלה כפגיעה בעבודה?
לא. גם אם יש לכם היסטוריית עישון, המוסד לביטוח לאומי לא יכול לדחות את התביעה רק בגלל זה. השאלה המשפטית היא האם קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50 אחוז בין תנאי העבודה לבין המחלה, ולצורך כך נדרשת לרוב חוות דעת של מומחה רפואי שבוחן את שני הגורמים יחד.
מה זה "השפעה משמעותית" שהוזכרה בפסק הדין, ולמה זה חשוב?
לפי הפסיקה, גם כשיש כמה גורמים אפשריים למחלה, מספיק להוכיח שלעבודה הייתה השפעה של 20 אחוז ומעלה על התפתחותה כדי לזכות בהכרה. במקרה הזה המומחה קבע שהעבודה השפיעה באופן משמעותי, גם אם אי אפשר לקבוע בוודאות שהיא הגורם העיקרי לבדו.
איך מוכיחים קשר סיבתי כזה בפועל?
בדרך כלל באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, שבוחן את סוג החשיפה, משך השנים, סוג החומרים ותנאי העבודה בפועל (כמו איכות האוורור וסוג ציוד המיגון), ונותן תשובה מפורשת לשאלה אם קיימת סבירות של מעל 50 אחוז לקשר סיבתי, ואם לעבודה הייתה השפעה משמעותית על המחלה.
מה אם הביטוח הלאומי דוחה את התביעה בטענה דומה, שיש "גורם מתחרה" למחלה?
כדאי לבקש שימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין שיבחן את כל הגורמים האפשריים יחד, ולא להסתפק בעמדת הרופא המוסדי של הביטוח הלאומי בלבד. חשוב גם לתעד בפירוט את שנות העבודה, סוגי החומרים שאליהם הייתה חשיפה ותנאי הבטיחות בפועל באתרי העבודה השונים.
מה קורה אחרי שמתקבלת הכרה כזו?
לאחר ההכרה כנפגע עבודה נפתחת הזכאות לטיפול רפואי במסגרת נפגעי עבודה, ובהמשך מתקיים דיון בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי שקובעת את דרגת הנכות, המזכה בקצבה חודשית או במענק חד פעמי, בהתאם לחומרת המצב.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888