רופאים ביצעו ביופסיה שלא נכללה בהפניה במהלך הליך פליאטיבי בקשיש בן 86, ובית המשפט פסק לטובת משפחתו 126,500 שקל
פסיקה אמיתית מבית משפט השלום בירושלים קבעה שרופאים בבית החולים איכילוב ביצעו ביופסיה מיותרת שלא נכללה בהפניה הרפואית, בעת הליך פליאטיבי בקשיש חולה סרטן כליות גרורתי, ופסקה לטובת בנותיו פיצוי של 126,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט.
עובדות מהירות
- גבר בן 86, חולה בסרטן כליות גרורתי מסוג RCC בשלב מתקדם, הגיע למחלקת ניתוחי חזה בבית החולים איכילוב לביצוע טלקאז׳, הליך פליאטיבי ידוע שנועד למנוע הצטברות חוזרת של נוזלים בחלל הריאה ולהקל על מצוקה נשימתית.
- במהלך ההליך, מבלי שהדבר נכלל בהפניה הרפואית ומבלי להתייעץ עם האונקולוגים המטפלים, בחרו הרופאים ליטול ביופסיות מנגעים בקרומי הריאה. הפעולה גרמה לדימום משמעותי, כ-500 סמ"ק איבוד דם, וחייבה פתיחת חזה דחופה, כך שהטלקאז׳ עצמו לא הושלם, והחולה הפך לסיעודי לחלוטין עד פטירתו כחודש וחצי לאחר מכן.
- מומחה מטעם המשפחה קבע שחולי RCC נמצאים בסיכון מוגבר לדימום בפעולות פולשניות, שהביופסיה הייתה מיותרת ומסוכנת במצבו, בפרט כשכבר היה ידוע סוג הגידול והחולה לא היה מועמד לטיפול נוסף, ושהתכלית האפשרית היחידה הייתה מחקרית, מה שהיה מחייב אישור מוקדם של ועדת הלסינקי שלא ניתן מעולם.
- בית המשפט קיבל את העמדה הזו וקבע שההחלטה לבצע את הביופסיה לא הייתה מוצדקת קלינית, וכי גם אם מדובר בפרקטיקה מקובלת במחלקה, על הרופאים היה לשקול את מצבו הספציפי של המטופל ולא להרחיב את הפעולה מיוזמתם ללא תיאום עם הצוות האונקולוגי. בית המשפט קבע גם שהחתימה על טופס הסכמה כללי אינה "מרפאת" פגם בהחלטה שהייתה חסרת הצדקה רפואית מלכתחילה, ופסק למשפחה 120,000 שקל בגין נזק לא ממוני ועוד 6,500 שקל בגין עזרה סיעודית, ובנוסף 22,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. תביעות נוספות בעניין לשון הרע ופגיעה נפרדת באוטונומיה בפעולה אחרת נדחו.
פסיקה אמיתית מבית משפט השלום בירושלים קבעה שרופאים בבית החולים איכילוב ביצעו ביופסיה מיותרת שלא נכללה בהפניה הרפואית, בעת הליך פליאטיבי בקשיש חולה סרטן כליות גרורתי. הנה מה שקרה, ולמה בית המשפט קבע שחתימה על טופס הסכמה כללי לא תמיד מספיקה.
מה קרה
גבר בן 86, חולה סרטן כליות גרורתי, הגיע לבית החולים איכילוב לביצוע טלקאז׳, הליך פליאטיבי להקלת מצוקה נשימתית. במהלך ההליך בחרו הרופאים, מיוזמתם ומבלי להתייעץ עם האונקולוגים המטפלים, ליטול גם ביופסיות שלא נכללו בהפניה. הפעולה גרמה לדימום משמעותי וחייבה פתיחת חזה דחופה, והחולה הפך לסיעודי לחלוטין עד פטירתו כחודש וחצי לאחר מכן.
למה זו הייתה פעולה רפואית לא מוצדקת
מומחה מטעם המשפחה קבע שביופסיה הייתה מיותרת ומסוכנת במצבו של המנוח, שכבר לא היה מועמד לטיפול נוסף, ושהתכלית האפשרית היחידה הייתה מחקרית, מה שהיה מחייב אישור מוקדם של ועדת הלסינקי שלא ניתן. בית המשפט קיבל את העמדה הזו וקבע שההחלטה לבצע את הביופסיה לא הייתה מוצדקת קלינית.
מה עם ההסכמה שהמנוח חתם עליה
בית המשפט קיבל את עדות הרופאים שהסבירו למנוח ולבתו את האפשרות לביופסיה ואת הסיכונים הכרוכים בה, ודחה את טענת הזיוף שהעלתה המשפחה. עם זאת, קבע שעצם קבלת ההסכמה "לא מרפאת" את הפגם שבהחלטה עצמה לבצע את הפעולה, מאחר שההחלטה לא הייתה מוצדקת מלכתחילה.
הפיצוי שנפסק
בית המשפט פסק למשפחה 120,000 שקל בגין נזק לא ממוני ועוד 6,500 שקל בגין עזרה סיעודית, ובנוסף 22,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. תביעות נוספות בעניין לשון הרע ופגיעה נפרדת באוטונומיה בפעולה אחרת נדחו.
מה המשמעות עבורכם
אם בן משפחה שלכם עבר פעולה רפואית שלא נכללה בהפניה המקורית, בקשו את מלוא התיק הרפואי ובדקו האם הייתה הצדקה קלינית פרטנית לפעולה, ולא רק חתימה כללית על טופס הסכמה.
ליווי חינם בעברית
אם קרוב משפחה שלכם עבר פעולה רפואית שלא אושרה מראש, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי, ואינו תחליף לבדיקת המקרה הספציפי שלכם מול עורך דין.
שאלות נפוצות
אם חתמתי על טופס הסכמה כללי לניתוח, זה מכסה כל פעולה שהרופאים יחליטו לבצע תוך כדי?
לא בהכרח. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, בית המשפט קבע שחתימה על הסכמה כללית, אפילו כשהיא כוללת אזהרה מפני סיבוכים אפשריים, אינה מרפאת פעולה רפואית שההחלטה לבצע אותה כלל לא הייתה מוצדקת מלכתחילה.
אם הרופאים טוענים שזו "פרקטיקה מקובלת במחלקה", זה פוטר אותם מאחריות?
לא. כפי שעלה בפסיקה, בית המשפט קבע שגם פרקטיקה מחלקתית שגרתית אינה פוטרת רופאים משיקול דעת פרטני במקרה הספציפי של כל מטופל, בפרט כשמדובר בחולה במצב פליאטיבי שאינו מועמד לטיפול נוסף.
למה בית המשפט דחה את טענת הזיוף שהעלתה המשפחה לגבי דוח הניתוח?
כפי שעלה בפסיקה, בית המשפט קיבל את ההסבר שמדובר בטיוטה שלא נחתמה כדין ולא בניסיון הסתרה, בין היתר כיוון שתוצאות הביופסיה נשלחו למעבדה ותועדו, כך שלא ניתן היה להסתיר את עצם ביצועה.
פגיעה באוטונומיה היא אותו דבר כמו רשלנות רפואית?
לא. כפי שעלה בפסיקה, אלה שתי עילות תביעה נפרדות: רשלנות רפואית עוסקת בסטנדרט הטיפול, ופגיעה באוטונומיה עוסקת בזכות של המטופל לקבל מידע ולהחליט בעצמו, גם כשהטיפול עצמו לא בהכרח חרג מהסטנדרט הרפואי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888