איך אסיר משוחרר עם מוגבלות נפשית פונה לסל שיקום
רש"א אינה מפעילה מסגרת שיקום ייעודית לאסירים משוחררים עם מוגבלות נפשית. הזכאות עוברת דרך חוק שיקום נכי נפש בקהילה: נכות של 40% לפחות והוועדה האזורית.
עובדות מהירות
- לפי דוח מבקר המדינה, לרשות לשיקום האסיר (רש"א) אין מסגרות שיקום ייחודיות לאסירים משוחררים עם מוגבלות נפשית, והיא מפנה אותם למסגרות הטיפול הקיימות לכלל האוכלוסייה, רק אחרי שהוכרה מוגבלותם (עמוד 532).
- הזכאות לסל שיקום, לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000, מותנית בקביעת המוסד לביטוח לאומי כי לתושב ישראל בגיר יש שיעור נכות של 40% לפחות (עמוד 532).
- משרד הבריאות אחראי לסל השיקום, הכולל הפניה ומימון של השמה בהוסטלים לאנשים עם מוגבלות נפשית, וועדת שיקום אזורית מטעמו היא הגורם שמאשר בפועל את קבלת השירותים (עמוד 532).
- כדי לקבל מענה, אסיר משוחרר עם מוגבלות נפשית צריך לפנות בעצמו, או באמצעות בן משפחה או גורם מקצועי, לאחד מגופי הממשלה המפעילים את מסגרות הטיפול הקיימות, שכן רש"א אינה יוזמת עבורו מסלול ייעודי (עמוד 532).
אסיר משוחרר עם מוגבלות נפשית לא מקבל מסגרת שיקום ייעודית מטעם הרשות לשיקום האסיר (רש"א). כך מצא דוח מבקר המדינה על שיקום אסירים בישראל (דוח שנתי 71ג, 2021). בפועל, הדרך היחידה לקבל תמיכה מובנית עוברת דרך אותו מסלול שפתוח לכל אדם עם מוגבלות נפשית בישראל: חוק שיקום נכי נפש בקהילה. המדריך הזה מסביר איך המסלול הזה עובד עבור אסיר משוחרר ובני משפחתו.
רש"א מפנה, לא מטפלת בעצמה
לפי הדוח, לרש"א אין מסגרות שיקום ייחודיות לאסירים משוחררים עם מוגבלות נפשית. במקום זאת, היא מפנה אותם למסגרות הטיפול הקיימות לכלל האוכלוסייה, לאחר שהוכרה מוגבלותם, ועל בסיס פנייה עצמאית למסגרות של אחד מגופי הממשלה. המשמעות המעשית: אין תהליך אוטומטי שמתחיל ביום השחרור, אלא צריך לפנות באופן יזום לגורמים המתאימים.
התנאי המרכזי: קביעת נכות של 40% לפחות
הזכאות לסל שיקום נקבעת בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000. לפי הדוח, תושב ישראל בגיר זכאי לפנות לקבלת שירותי סל שיקום רק אם המוסד לביטוח לאומי קבע לו שיעור נכות של 40% לפחות. קביעה זו היא שלב מקדים הכרחי, שבלעדיו לא ניתן להתקדם לשלב הבא בתהליך.
משרד הבריאות והוועדה האזורית
משרד הבריאות אחראי לסל השיקום, הכולל בין היתר הפניה ומימון של השמה בהוסטלים לאנשים עם מוגבלות נפשית. ועדת שיקום אזורית מטעם המשרד היא הגורם שמאשר בפועל את קבלת השירותים ואת התוכנית האישית. גם כאן, מדובר במסלול כללי שפתוח לכל מי שעומד בתנאי הזכאות, ולא במסלול שנבנה במיוחד עבור אסירים משוחררים.
מה זה אומר בפועל
מבחינת אסיר משוחרר עם מוגבלות נפשית ובני משפחתו, המשמעות היא שהצעד הראשון אחרי השחרור הוא בירור זכאות מול המוסד לביטוח לאומי, ולא המתנה לפנייה מצד רש"א. אפשר להיעזר בבן משפחה, בעובד סוציאלי או בגורם מקצועי אחר כדי להתקדם בתהליך מול משרד הבריאות והוועדה האזורית.
שאלות נפוצות
אם אני משתחרר מהכלא עם מוגבלות נפשית, האם רש"א דואגת לי לשיקום?
לא באופן ייעודי. מבקר המדינה מצא שלרש"א אין מסגרות שיקום מותאמות לאוכלוסייה הזו. האסיר המשוחרר מופנה למסגרות הטיפול הכלליות של משרד הרווחה ומשרד הבריאות, לאחר שהוכרה מוגבלותו.
מה התנאי לקבלת סל שיקום?
לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, נדרשת קביעה של המוסד לביטוח לאומי כי לאדם שיעור נכות של 40% לפחות בשל בעיה נפשית. לאחר מכן פונים לוועדת השיקום האזורית לקבלת התוכנית.
מי אחראי על הוסטלים ודיור לאנשים עם מוגבלות נפשית?
משרד הבריאות אחראי לסל השיקום שכולל הפניה ומימון של השמה בהוסטלים. אין מסגרת דיור נפרדת שמופעלת על ידי רש"א לאסירים משוחררים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888