רצונו של האדם כמעט לא נשמע: מה מגלה המחקר על תהליך מינוי האפוטרופוס בישראל
מחקר בקרב עובדות סוציאליות מוצא שבירור רצון האדם בתהליך מינוי אפוטרופוס נעשה לעיתים קרובות באיחור ובאופן שטחי.
עובדות מהירות
- בסקר הווינייטות נמצא שהנטייה של עובדות סוציאליות להמליץ על מינוי אפוטרופוס גברה כשהתרחיש תיאר שהאדם עצמו מסכים למינוי, אך ניתוח הראיונות חשף תמונה מורכבת יותר לגבי המקום שרצון האדם תופס בפועל בתהליך (עמוד 90 במסמך).
- לפי הראיונות, העובדות הסוציאליות לא העלו ביוזמתן את רצון האדם כגורם שהן מביאות בחשבון, וכשנשאלו על כך במישרין, הן הדגישו בעיקר את רצונו בנוגע לזהות האפוטרופוס שימונה לו, ולא את רצונו לגבי עצם הצורך במינוי (עמוד 90 במסמך).
- הנחיות משרד הרווחה והביטחון החברתי משנת 2024 קובעות שהערכתו והמלצותיו של העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין מבוססות על שיתוף, שותפות ותקשורת עם המשפחה, בלי כל התייחסות מפורשת לאדם עצמו שהמינוי נוגע לו (עמוד 90 במסמך).
- בירור רצונו של האדם נעשה לרוב רק עם מי שנחשבים בעלי תפקוד גבוה יחסית, ואילו מול אנשים בתפקוד נמוך יחסית או כאלה המתקשרים באופן לא מילולי, הבירור נעשה במהירות ובשטחיות, ולעיתים כלל לא נעשה (עמודים 90 עד 91 במסמך).
- נכון להיום, בחלק ניכר ביותר ממינויי האפוטרופסות רצון האדם לא נשמע כלל במישרין בפני בית המשפט, ובמקרים רבים לא מתקיים כלל דיון פרונטלי בנושא, מה שמעצים את החשיבות של תפקיד העובדות הסוציאליות כ"מבקרות בית המשפט" האמורות להביא את רצון האדם לידיעתו (עמוד 91 במסמך).
אחד הממצאים המטרידים ביותר במחקר שהתפרסם בכתב העת ביטחון סוציאלי, על תפיסותיהן ושיקוליהן של עובדות סוציאליות בתהליכי מינוי אפוטרופוס, נוגע לשאלה הבסיסית ביותר: כמה בעצם נשמע רצונו של האדם שההחלטה נוגעת לו יותר מכל אחד אחר.
רצון שנבדק, אבל לא לגבי השאלה המרכזית
מסקר הווינייטות עלה שהנטייה להמליץ על מינוי אפוטרופוס גברה בתרחישים שבהם האדם המתואר הסכים למינוי. אך ניתוח מעמיק יותר של הראיונות מגלה תמונה מורכבת בהרבה. העובדות הסוציאליות לא העלו ביוזמתן את רצון האדם כגורם שהן שוקלות, וכשנשאלו על כך במפורש, הן נטו להדגיש דווקא את חשיבות רצונו לגבי זהות האפוטרופוס שימונה לו, ולא לגבי השאלה אם בכלל דרוש לו אפוטרופוס מלכתחילה. במקרים רבים, המפגש עם האדם והניסיון לברר את רצונו נעשו בשלב מתקדם יחסית בתהליך, לאחר שכבר הוסכם עם המשפחה על המינוי ועל זהות האפוטרופוס.
מה אומרות הנחיות משרד הרווחה
ממצא זה, כותבות החוקרות, מהדהד בעצם את הנחיות משרד הרווחה והביטחון החברתי משנת 2024, שקובעות כי הערכתו והמלצותיו של העובד הסוציאלי לעניין סדרי דין מבוססות על שיתוף, שותפות ותקשורת עם המשפחה, בלי כל התייחסות מפורשת לאדם עצמו שהמינוי נוגע לו. נכון שבחלק העוסק בכתיבת התסקירים מצוין כי חובה לתת לקטין או לחסר הישע מידע ולשתפו בהחלטות הנוגעות בחייו, אך אין בהנחיות התייחסות לאופן שבו רצונו של האדם צריך להיות מובא בחשבון בתהליך המינוי עצמו, ואיזה משקל יש לתת לו.
פערים לפי רמת תפקוד ואופן תקשורת
המחקר מוצא גם שאופן בירור הרצון אינו אחיד: הוא נעשה בעיקר עם מי שנחשבים בעלי תפקוד גבוה יחסית וקל לתקשר עמם, ואילו מול אנשים בתפקוד נמוך יחסית, ובעיקר כאלה שמתקשרים באופן לא מילולי, הבירור נעשה במהירות ובשטחיות, ולעיתים העובדות הסוציאליות ציינו במפורש שהן כלל אינן טורחות לברר את רצונם. הדבר מחמיר עוד יותר לנוכח העובדה שהתסקיר נכתב לא פעם על ידי עובדת סוציאלית שהיכרותה עם האדם מצומצמת מאוד, מה שמקשה עליה להבין את מי שמתקשרים בדרכים לא מילוליות.
למה זה קריטי כל כך
המחקר מדגיש שנכון להיום, בחלק ניכר ביותר ממינויי האפוטרופסות רצון האדם לא נשמע כלל במישרין בפני בית המשפט, ובמקרים רבים לא מתקיים אפילו דיון פרונטלי בנושא, וזאת חרף ההשלכות מרחיקות הלכת של ההחלטה על חייו. במצב כזה, העובדות הסוציאליות משמשות בפועל מעין "מבקרות בית משפט", שעל כתפיהן מוטלת המשימה להביא לידיעת בית המשפט את רצונו האמיתי של האדם, משימה שלפי ממצאי המחקר אינה פשוטה כלל, ובעת יישומה יש לעיתים סטייה ניכרת מהמטרה המקורית שלה.
שאלות נפוצות
האם רצונו של האדם עם המוגבלות נשמע בבית המשפט לפני מינוי אפוטרופוס?
לפי המחקר, בחלק ניכר ביותר ממינויי האפוטרופסות רצון האדם לא נשמע כלל במישרין בפני בית המשפט, ובמקרים רבים לא מתקיים כלל דיון פרונטלי בנושא, למרות שמדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת על חייו (עמוד 91 במסמך).
על מה בעצם מתמקד בירור "רצון האדם" שעובדות סוציאליות עורכות?
לפי הראיונות, כשנשאלות במישרין, העובדות הסוציאליות מדגישות בעיקר את רצון האדם בנוגע לזהות האפוטרופוס שיתמנה לו, ולא את רצונו בשאלה אם בכלל דרוש לו אפוטרופוס. לרוב הבירור נעשה גם בשלב מאוחר יחסית, אחרי שכבר סוכם עם המשפחה על המינוי (עמוד 90 במסמך).
האם רצון האדם נבדק אותו הדבר עבור כולם?
לא. המחקר מצא שבירור הרצון נעשה בעיקר עם אנשים שנחשבים בעלי תפקוד גבוה יחסית וקל לתקשר איתם, ואילו מול אנשים בתפקוד נמוך או המתקשרים באופן לא מילולי, הבירור נעשה במהירות ובשטחיות רבה יותר, ולעיתים העובדות הסוציאליות ציינו שהן כלל לא טורחות לברר אותו (עמודים 90 עד 91 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888