שומר לילה בן 62 מעד בחושך על תעלת חשמל באתר בנייה ונותר עם 30 אחוז נכות: התביעה שלו "נבלעה" כמעט לגמרי בתגמולי הביטוח הלאומי, אבל סעיף אחד בחוק הציל לו פיצוי של 186 אלף שקל
פסיקה אמיתית מבית משפט השלום עוסקת בשומר לילה שנפל בחניון תת קרקעי חשוך באתר בנייה של גינדי TLV ונותר עם 30 אחוז נכות אורתופדית. הנזק שנגרם לו היה נמוך מסך תגמולי הביטוח הלאומי שכבר קיבל ויקבל, מצב שבדרך כלל מבטל כל פיצוי, אך סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי הציל לו תוספת פיצוי משמעותית.
עובדות מהירות
- שומר לילה בן 62, עולה חדש שהגיע מרוסיה ב-2017 ועבד בשתי משרות, ביום התקין גלאי עשן ובערבים שמר באתר בנייה למגורים של פרויקט גינדי TLV, שבו דניה סיבוס שימשה קבלן ראשי. בכל משמרת ערך סיורים של 45 עד 50 דקות בשש קומות חניון תת קרקעי.
- בקומה מינוס אחת נתקלה רגלו בפסולת בניין ובתעלת חשמל שנשארו על הרצפה, בחושך, והוא נפל ושבר את הירך השמאלית. הוא פונה באמבולנס לבית החולים איכילוב, נותח לקיבוע השבר ושהה 64 ימים באשפוז, ומומחה מטעם בית המשפט קבע לו נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור 30 אחוז.
- שבע שנים אחרי התאונה חייב בית משפט השלום את דניה סיבוס ואת מנורה מבטחים לשלם לו 186,266 שקל. בית המשפט דחה את גרסת החברה שהחניון היה מואר וכי השומר עצמו התרשל, בקובעו שהתחקיר הפנימי שביצעה הסתמך על עדי שמועה שלא ראו את הנפילה בעצמם, ושמנהל הפרויקט הודה כי לא היה נוהל שבודק בסוף כל יום עבודה אם פסולת הבנייה פונתה.
- האחריות חולקה 90 אחוז לדניה סיבוס, 10 אחוז לחברת השמירה שהעסיקה את השומר, ועוד 10 אחוז אשם תורם נזקף לנפגע עצמו. חישוב הנזק הגיע ל-919,835 שקל, ולאחר ניכוי האשם התורם נותרו 827,851 שקל, סכום נמוך מתגמולי הביטוח הלאומי שהוערכו בחוות דעת אקטוארית בכ-1.07 מיליון שקל, כך שבמצב רגיל התביעה הייתה "נבלעת" לגמרי בתגמולים.
- סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי קבע שכשהנזק נבלע כך, הנפגע זכאי לתוספת של 25 אחוז מחלקו של מזיק שאינו מעסיקו. חלקה של דניה סיבוס בנזק, 745 אלף שקל, הניב בזכות הסעיף פיצוי של 186,266 שקל, בתוספת אגרה, שכר טרחה והחזר עלות חוות הדעת. בשאלת הפגיעה בכושר ההשתכרות העדיף בית המשפט את המומחה שקבע פגיעה של 65 אחוז בלבד, מאחר שהנפגע חזר בגיל 69 לעבוד כשומר במשרה חלקית.
פסיקה אמיתית מבית משפט השלום נותנת מענה לשאלה שנשמעת פרדוקסלית, אבל חשובה מאוד לכל מי שנפגע בתאונת עבודה: מה קורה כשתגמולי הביטוח הלאומי שכבר קיבלתם, ושתקבלו בעתיד, גבוהים יותר מהנזק שבית המשפט פוסק לכם? האם זה אומר שלא מגיע לכם שום פיצוי נוסף מהאחראי לפגיעה?
מה קרה
שומר לילה בן 62, עולה חדש שהגיע מרוסיה ב-2017, עבד בשתי משרות: ביום התקין גלאי עשן, ובערבים שמר באתר בנייה למגורים של פרויקט גינדי TLV, שבו שימשה דניה סיבוס קבלן ראשי. בכל משמרת ערך סיורים של 45 עד 50 דקות בשש קומות חניון תת קרקעי, סרק נקודות בקרה וצילם ברקודים. בקומה מינוס אחת נתקלה רגלו בפסולת בניין ובתעלת חשמל שנשארו על הרצפה, בחושך, ללא שאיש פינה אותן. הוא פונה באמבולנס לבית החולים איכילוב, נותח לקיבוע השבר ושהה 64 ימים באשפוז. מומחה מטעם בית המשפט קבע לו נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור 30 אחוז.
מי ערך את התחקיר הפנימי, ולמה בית המשפט לא האמין לו
בתביעה טען השומר כי החברה לא סילקה את המפגעים מהאתר ולא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה. דניה סיבוס השיבה שהחניון היה מואר וכי השומר עצמו התרשל, לפי תחקיר פנימי שערכה, שלפיו הוא פסע לאחור ונתקל בתעלה מבלי לוודא שהנתיב פנוי. בית המשפט פירק את הגרסה הזו: התחקיר נערך בלי לשמוע את הנפגע עצמו, ושני האנשים שעמדו מאחורי הגרסה כלל לא ראו את הנפילה במו עיניהם, כך שמדובר בעדות מפי השמועה שאי אפשר לסמוך עליה. גם תמונות גופי התאורה שהוצגו נפסלו כראיה, אחרי שמנהל הפרויקט הודה שצולמו בידי אחר ושאינן מתעדות את מקום הנפילה בפועל. אותו מנהל פרויקט גם אישר בעדותו שלא היה נוהל הבודק בסוף כל יום עבודה אם פסולת הבנייה פונתה, מה שבית המשפט קבע כהפרה של חובת הזהירות הקונקרטית.
חלוקת האחריות
בית המשפט חילק את האחריות כך: 90 אחוז על דניה סיבוס, 10 אחוז על חברת השמירה שהעסיקה את השומר, ועוד 10 אחוז אשם תורם נזקף לנפגע עצמו. דניה סיבוס ניסתה לגלגל את החבות אל חברת השמירה ואל סוכנות הביטוח שלה, אבל בית המשפט דחה את הניסיון, בקובעו שמדובר באחריות ישירה שלה, שאינה מכוסה על ידי הפוליסה או תניית השיפוי בחוזה, וחייב אותה בתשלום 15 אלף שקל הוצאות על ההודעה שהגישה נגד הצדדים השלישיים.
איך תביעה שנבלעה הפכה לפיצוי של 186 אלף שקל
חישוב הנזק הסתכם ב-919,835 שקל: כ-528 אלף שקל הפסדי שכר לעבר, 200 אלף שקל כאב וסבל, והיתרה בעד פנסיה, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. אחרי ניכוי האשם התורם נותרו 827,851 שקל, סכום נמוך מתגמולי הביטוח הלאומי ששולמו וישולמו לנפגע, שנאמדו בחוות דעת אקטוארית בכ-1.07 מיליון שקל. במצב כזה, בדרך כלל, התביעה "נבלעת" בתגמולים, והנפגע יוצא בלי שום פיצוי מהמזיק. כאן נכנס סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי: כשהנזק נבלע כך, הנפגע זכאי לתוספת של 25 אחוז מחלקו של מזיק שאינו מעסיקו. חלקה של דניה סיבוס בנזק, 745 אלף שקל, הניב בזכות הסעיף פיצוי של 186,266 שקל, בתוספת אגרה, שכר טרחה של 20 אחוז והחזר עלות חוות הדעת.
למה הפגיעה בכושר ההשתכרות נקבעה על 65 אחוז ולא 100 אחוז
בשאלת אובדן כושר ההשתכרות העדיף בית המשפט את המומחה התעסוקתי מטעם הנתבעות, שקבע פגיעה של 65 אחוז בכושר העבודה, על פני המומחה מטעם התובע שדיבר על אובדן מלא. הסיבה: הנפגע חזר בגיל 69 לעבוד כשומר בישיבה במשרה חלקית, עובדה שלא התיישבה עם טענה לאובדן כושר מלא.
מה המשמעות עבורכם
אם נפגעתם בתאונת עבודה וקיבלתם או עתידים לקבל תגמולי ביטוח לאומי, אל תניחו שהם "מכסים הכל" ולכן אין טעם לבדוק תביעה נגד גורם אחראי אחר, כמו קבלן ראשי, בעל מקרקעין או צד שלישי שאינו המעסיק הישיר שלכם. כפי שהראתה הפסיקה שתוארה כאן, גם במצב שבו הנזק המחושב נמוך מסך התגמולים, סעיף 330 לחוק עשוי להציל לכם תוספת פיצוי משמעותית. אם מוצגת נגדכם גרסה המבוססת על תחקיר פנימי של המעסיק או הקבלן, בדקו מי ערך אותו ואם יש בו עדות ישירה של מי שראה את האירוע בפועל.
ליווי חינם בעברית
אם נפגעתם בתאונת עבודה ואינכם בטוחים אם מגיע לכם פיצוי נוסף מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי אישי, ואינו תחליף לבדיקת המקרה הספציפי שלכם מול עורך דין.
שאלות נפוצות
נפצעתי בעבודה ונותרתי עם נכות, אבל אמרו לי שהביטוח הלאומי כבר "מכסה הכל" ולכן אין טעם לתבוע את המעסיק או צד שלישי אחראי. זה נכון?
לא בהכרח. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, גם כשתגמולי הביטוח הלאומי שווים ליותר מסכום הנזק שנפסק, או אפילו עולים עליו, יתכן שעדיין מגיע לכם פיצוי נוסף מכוח סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי, בתנאי שהפגיעה נגרמה על ידי מישהו שאינו המעסיק שלכם, כמו קבלן ראשי אחר באתר העבודה.
מה זה בעצם סעיף 330, ואיך הוא עובד בפועל?
סעיף 330 נועד למנוע מצב שבו נפגע עבודה יוצא בלי שום פיצוי רק בגלל שתגמולי הביטוח הלאומי שהוא מקבל או יקבל גבוהים מסכום הנזק שבית המשפט פסק. במקרה כזה, במקום שהתביעה "תיבלע" לגמרי, הנפגע זכאי לתוספת פיצוי השווה ל-25 אחוז מהחלק בנזק המיוחס לגורם שאינו מעסיקו. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, זה בדיוק מה שהפך תביעה שהייתה אמורה להסתיים בלי שקל אחד לפיצוי של למעלה מ-186 אלף שקל.
חזרתי לעבוד אחרי התאונה, גם אם במשרה חלקית. האם זה פוגע בסיכוי שלי לקבל פיצוי מלא?
זה עשוי להשפיע על אופן חישוב הפגיעה בכושר ההשתכרות, אבל לא בהכרח מבטל את הזכאות לפיצוי. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, בית המשפט העדיף לקבל הערכה של פגיעה חלקית בכושר העבודה, ולא פגיעה מלאה, בדיוק מפני שהנפגע הצליח לחזור לעבודה חלקית בגיל מבוגר יותר. חשוב לדעת שגם פגיעה חלקית מוכרת מזכה בפיצוי, ושחזרה לעבודה חלקית אינה סותרת בהכרח נכות משמעותית.
המעסיק או הקבלן באתר שבו נפצעתי טוען שהאתר היה בטיחותי ושאני עצמי התרשלתי. איך בודקים טענה כזו?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, בית המשפט בדק בקפידה את מקור הראיות שהוצגו נגד הנפגע, ומצא שתחקיר פנימי שנערך בלי לשמוע את הנפגע עצמו ובלי עדים שראו את האירוע בפועל אינו ראיה מהימנה. אם אתם נתקלים בטענה דומה, כדאי לבדוק מי ערך כל תחקיר שמוצג נגדכם, האם מי שחיבר אותו ראה את האירוע בעצמו, והאם יש תיעוד אובייקטיבי, כמו מצלמות אבטחה שצילמו בפועל את מקום התאונה.
יש לי עבר של תאונת עבודה ישנה וחשבתי שכבר מאוחר מדי לתבוע. האם יש הגבלת זמן?
במקרה שתואר כאן התביעה הוגשה והוכרעה שנים רבות אחרי האירוע, ולכן כדאי לבדוק את המצב הספציפי שלכם מול עורך דין ולא להניח מראש שעבר הזמן. תקופת ההתיישנות וכללי החישוב משתנים בהתאם לנסיבות, כולל מועד גילוי הנזק או הנכות, ולכן גם אירוע שקרה לפני שנים עשוי עדיין לזכות אתכם בפיצוי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888