שוברי שירות לשיקום מקצועי בביטוח הלאומי: הניסוי של 1999
מחקר של הביטוח הלאומי בדק ניסוי שבו אנשים עם מוגבלות קיבלו סכום כסף קבוע לרכוש בעצמם שירותי שיקום תעסוקתי, במקום תהליך בהנחיית עובד השיקום.
עובדות מהירות
- בשנת 1999 יזמה מחלקת השיקום של המוסד לביטוח לאומי ניסוי מיוחד של טיפול שיקומי תעסוקתי באמצעות "שוברי שירות", שבו הפונה עצמו קבע את מהלך שיקומו במקום שהתהליך ייקבע במשותף עם עובד השיקום בלבד (עמוד 3 במסמך).
- מי שבחר להצטרף לניסוי קיבל שליטה על סכום כספי מוגדר של 40,000 שקל לתקופה של שלוש שנים, ובסכום זה יכול היה לרכוש שירותי שיקום מקצועי לפי בחירתו החופשית, למעט שיקום רפואי שלא נכלל בסל השוברים (עמודים 3 עד 4 במסמך).
- הניסוי בוצע בשלושה סניפים של הביטוח הלאומי ותוכנן לכלול 100 משתתפים בסך הכל: 50 בקבוצת ניסוי שקיבלה בפועל שוברי שירות, ו-50 בקבוצת ביקורת, כאשר ההפרדה ביניהם נעשתה באופן אקראי, בהגרלה (עמוד 5 במסמך).
- שוברי השירות הוצעו רק לפונים חדשים לשיקום, בעלי נכות רפואית של עד 50%, מבין נפגעי עבודה או נכים כלליים (לא כולל נפגעי איבה), ובתנאי שאינם נפגעי ראש, נפש או פיגור שכלי, שכן סיכוייהם להשתלב בעבודה בשוק החופשי נחשבו קלושים (עמוד 5 במסמך).
בדרך כלל, כשפונים למחלקת השיקום של הביטוח הלאומי, עובד השיקום הוא זה שמלווה את התהליך: קובע יחד עם הפונה מה תוכנית השיקום, ומאשר כל שלב בה. אבל בשנת 1999 ניסתה מחלקת השיקום גישה שונה לגמרי, באמצעות פרויקט ניסיוני שנקרא "שוברי שירות". מחקר של החוקרת דליה גורדון, שפורסם בפברואר 2005 מטעם מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, בדק איך הניסוי הזה עבד בפועל.
מה זה שוברי שירות
הרעיון היה פשוט: במקום שעובד השיקום יקבע יחד עם הפונה את תוכנית השיקום צעד אחר צעד, מי שבחר להשתתף בניסוי קיבל שליטה על סכום כסף מוגדר, 40,000 שקל לתקופה של שלוש שנים, ויכול היה להשתמש בו לפי שיקול דעתו לרכישת שירותי אבחון, הכשרה מקצועית, לימודים ומכשור. הסכום לא כלל שיקום רפואי, אבל כמעט כל שאר מרכיבי תהליך השיקום התעסוקתי היו פתוחים לבחירה עצמאית של הפונה.
מי הוצע לו להשתתף
הפרויקט לא הוצע לכל פונה. הוא היה מיועד לפונים חדשים למחלקת השיקום, בעלי נכות רפואית של עד 50%, מבין נפגעי עבודה או נכים כלליים, ולא כלל נפגעי פעולות איבה. כמו כן, מי שהיה נפגע ראש, סבל ממחלת נפש או מפיגור שכלי לא הוצע לו להשתתף, מכיוון שהמחקר העריך שסיכוייהם להשתלב בעבודה בשוק החופשי נמוכים יותר. הניסוי עצמו התבצע בשלושה סניפים של הביטוח הלאומי ותוכנן לכלול 100 איש: מחציתם קיבלו בפועל שוברי שירות, ומחציתם שובצו לקבוצת ביקורת שקיבלה שיקום רגיל, כאשר ההפרדה ביניהם נעשתה בהגרלה כדי לאפשר השוואה מהימנה.
למה זה חשוב היום
גם מי שלא מתעניין בפרויקט הניסיוני עצמו, שהיה מוגבל בהיקפו ובזמנו, יכול ללמוד ממנו משהו חשוב: עד כמה שונה יכול להיות תהליך השיקום התעסוקתי כאשר נותנים לפונה יותר עצמאות בבחירת השירותים שהוא זקוק להם. במאמרים נוספים באתר נפרט מה המחקר מצא לגבי ההבדלים המדויקים בין מסלול השיקום הרגיל למסלול הניסיוני, ומה קרה בפועל להשתלבות בעבודה ולשביעות הרצון של המשתתפים.
שאלות נפוצות
מה היה פרויקט שוברי השירות של הביטוח הלאומי?
ניסוי שערכה מחלקת השיקום של המוסד לביטוח לאומי החל משנת 1999, שבו חלק מהפונים קיבלו סכום כסף מוגדר לשלוש שנים כדי לרכוש בעצמם שירותי אבחון, הכשרה מקצועית ומכשור לפי שיקול דעתם, במקום תהליך שיקום המונחה כולו בידי עובד השיקום (עמוד 3 במסמך).
מי היה זכאי להשתתף בניסוי שוברי השירות?
התוכנית הוצעה לפונים חדשים למחלקת השיקום, בעלי נכות רפואית של עד 50%, מבין נפגעי עבודה או נכים כלליים, למעט נפגעי איבה, ולמעט נפגעי ראש, נפש או פיגור שכלי (עמוד 5 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888