זקנה וגיל שלישיעודכן: 28.07.2026

מחקר שורשים בספרייה הלאומית: הארכיון לתולדות העם היהודי (CAHJP) ומאגרי המידע לגנאלוגיה

אילו אוספים בספרייה הלאומית רלוונטיים לחקר שורשי משפחה, ואיך ניגשים אליהם מרחוק או פיזית בנגישות.

הספרייה הלאומית של ישראל אינה רק מקום להשאלת ספרים, היא גם בית לכמה מהאוספים החשובים בעולם לחקר שורשי משפחה יהודיים. עבור מי שמתמודד עם מוגבלות תנועה או ראייה, השאלה המעשית היא לא רק אם המקום נגיש פיזית, אלא גם כמה מהחומר הרלוונטי אפשר לחקור בלי להגיע לבניין בכלל. המדריך הזה מתמקד בזווית הגנאלוגית הספציפית, בהמשך לכך שנגישות המבנה והשירותים הכלליים לחוקרים ולמבקרים כבר מתועדת במקום אחר באתר.

הארכיון לתולדות העם היהודי (CAHJP)

הארכיון לתולדות העם היהודי הוקם עוד ב-1939, ומאז 2015 הוא פועל כחלק מהספרייה הלאומית של ישראל. הוא מחזיק מסמכים ופנקסי קהילה מיהדות העולם, שמקורם בעשרות מדינות שונות. עבור חוקר שורשים, החומר הזה הוא לרוב הבסיס ממש: פנקסי קהילה כוללים רישומי לידה, נישואין ופטירה, לצד מסמכים ארגוניים של קהילות יהודיות שהתפזרו או נעלמו. חלק מהחומר עולה בהדרגה למאגרים דיגיטליים, אבל חלק גדול ממנו עדיין דורש עיון בפועל באולם הקריאה הייעודי לאוספים מיוחדים.

עיתונות יהודית היסטורית (JPress): חיפוש מרחוק לגמרי

בניגוד לפנקסי הקהילה, אוסף העיתונות היהודית ההיסטורית, הידוע בשם JPress, נגיש לגמרי מרחוק. זהו פרויקט משותף של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב, שמאפשר חיפוש טקסט מלא בעיתונים יהודיים שיצאו לאור מהמאה ה-19 ואילך, במגוון שפות ומדינות. מבחינת גנאלוגיה, זהו מקור שלעיתים קרובות נשכח: עיתונים ישנים פרסמו הודעות לידה, אירוסין, נישואין ופטירה, וגם מודעות אבל שמפרטות בני משפחה. חיפוש שם משפחה נדיר או לא שגרתי בארכיון הזה יכול להעלות פרטים שלא קיימים בשום מסמך רשמי אחר, והכל בלי לצאת מהבית.

מאגרי מידע ביהדות

מעבר ל-CAHJP ול-JPress, הספרייה הלאומית מרכזת גם מאגרי מידע נוספים ביהדות, שיכולים לשמש נקודת פתיחה למחקר משפחתי רחב יותר, כולל חומר ביבליוגרפי וארכיוני על קהילות ואישים.

נגישות פיזית ומה שהיא כן כוללת

לספרייה הלאומית עמוד נגישות רשמי, המפרט התאמות פיזיות כמו מקומות ישיבה ייעודיים לכיסאות גלגלים ומערכת שמע לכבדי שמיעה באולם האירועים. הכניסה לאולמות הקריאה עצמם מותנית בהצגת כרטיס קורא, כך שמי שמתכנן ביקור לצורך עיון בחומר ארכיוני מקורי (למשל פנקס קהילה שטרם עלה לרשת) צריך להסדיר את הכרטיס מראש, ומומלץ לתאם גם את פרטי ההתאמה הנדרשת לפני ההגעה, כדי לוודא שהיא זמינה באולם הספציפי אליו מגיעים.

איך לתכנן את המחקר בפועל

• להתחיל תמיד מהחומר הנגיש מרחוק: JPress ומאגרי המידע ביהדות.
• לבדוק מראש בקטלוג המקוון של הספרייה אם החומר הספציפי המבוקש (למשל פנקס קהילה מסוימת) כבר דיגיטלי.
• אם נדרשת הגעה פיזית לאוספים המיוחדים, לפנות מראש לגבי כרטיס קורא ולגבי ההתאמה הנדרשת.
• לשלב חיפוש בשני המקורות (CAHJP ו-JPress) כי לעיתים אותו אירוע משפחתי מתועד בשניהם בצורה שונה.

מתי בכל זאת שווה לתכנן ביקור פיזי

יש מצבים שבהם אין תחליף לביקור באולם הקריאה עצמו: כשמדובר בפנקס קהילה נדיר שטרם עלה לרשת, בכתב יד שדורש עיון מקרוב, או במסמך שמופיע בקטלוג רק כרשומה טקסטואלית בלי תמונה נלווית. במקרים כאלה, שווה לשקול פנייה מוקדמת בטלפון או בדוא"ל לצוות הספרייה, ולתאר בדיוק את המוגבלות והצורך (למשל, נגישות לכיסא גלגלים באולם הספציפי, או צורך בעזרה בהעברת חומר בין מדפים לעמדת הקריאה), כדי שהצוות יוכל להיערך מראש לפני היום עצמו. תיאום כזה חוסך לרוב אכזבה בשטח, ומגדיל את הסיכוי שהביקור אכן יניב את החומר המבוקש.

טעות נפוצה שכדאי להימנע ממנה

טעות שכיחה היא לוותר מראש על בדיקת הקטלוג המקוון, מתוך הנחה שחומר ארכיוני ותיק בהכרח דורש הגעה פיזית. בפועל, חלק הולך וגדל מהאוספים עולה לרשת בהדרגה, ולכן שווה לחזור ולבדוק בקטלוג מדי כמה חודשים גם חומר שכבר חיפשתם בעבר ולא מצאתם דיגיטלי, שכן ייתכן שבינתיים הוא כבר סרוק וזמין.