פעילות ספורט לדיירי מסגרות דיור חוץ ביתי לאנשים עם מוגבלות: מה מבטיח משרד הרווחה
כ-32% מתקציב הפנאי במסגרות דיור חוץ ביתי לאנשים עם מוגבלות מוקצה למרכזי פעילות ספורט, מתוך תקציב דיור כולל של כ-112 מיליון שקל בשנת 2024.
עובדות מהירות
- לפי משרד הרווחה והביטחון החברתי, פעילות ספורט משולבת בתחום הפנאי לאנשים עם מוגבלות גם בקהילה וגם במסגרות דיור חוץ ביתי, ומופעלת לעיתים באמצעות גיוס מדריכי ספורט ואנשי מקצועות בריאות או באמצעות תוכניות ייעודיות.
- התקצוב עבור פעילויות ספורט אינו הקצאה ייעודית נפרדת, אלא חלק מתקציבי הפנאי הכלליים של מסגרות הדיור: בשנת 2024 עמד התקציב הכולל למסגרות דיור חוץ ביתי על כ-112 מיליון שקל, ומתוכו הוקצו כ-32% מתקציב הפנאי למרכזי פעילות ספורט.
- המשרד ציין במפורש כי אין לו תוכניות שיקום ייעודיות המבוססות על ספורט, וכי אין לו ממשקים מסודרים עם גופי ספורט או עם משרדי ממשלה אחרים בתחום זה, כלומר הפעילות מנוהלת ברמת המסגרת הבודדת ולא במדיניות ארצית אחידה.
- לצד מסגרות הדיור, קיים גם ערוץ קהילתי נפרד: נכון למרץ 2025 פעלו כ-343 מועדונים חברתיים לאנשים עם מוגבלות עם כ-8,900 משתתפים, ומועדונים אלו פועלים בתדירות של יומיים עד חמש פעמים בשבוע בהתאם לסוג המוגבלות, אך לא נאסף עליהם מידע ייעודי בנפרד לגבי היקף פעילות הספורט.
- במסגרות הדיור מתקיימות גם תוכניות פנאי משותפות עם עמותת אקי"ם ישראל, כחלק מהפעילות הפנאי הכללית שכוללת גם רכיב ספורטיבי.
לאנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרת דיור חוץ ביתי, לא בבית הוריהם ולא בדירה עצמאית בקהילה, יש תמונה שונה לגמרי של איך פעילות ספורט מגיעה אליהם. היא לא נספרת בנפרד כמו חוג שנרשמים אליו, אלא נבלעת בתוך תקציב הפנאי הכללי של מסגרת המגורים. משרד הרווחה והביטחון החברתי מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים מדויקים על איך זה נראה בפועל.
אין תקציב נפרד לספורט, אבל יש נתח קבוע ממנו
הנקודה הראשונה שחשוב להבין: התקצוב עבור פעילויות ספורט הוא חלק מתקציבי הפנאי הכלליים של מסגרת הדיור, ואין הקצאה כספית ייעודית שמיועדת אך ורק לספורט. במילים אחרות, אין סעיף תקציבי נפרד בשם 'ספורט' שאפשר לדרוש ממנו דיווח מדויק, אלא הכול נכלל בתוך תקציב הפנאי הרחב יותר של המסגרת.
עם זאת, יש נתון ברור על החלק שבפועל מגיע לספורט מתוך התקציב הזה: בשנת 2024 עמד התקציב הכולל למסגרות דיור חוץ ביתי לאנשים עם מוגבלות על כ-112 מיליון שקל, ומתוכו הוקצו כ-32% מתקציב הפנאי למרכזי פעילות ספורט. כלומר, בפועל כמעט שליש מתקציב הפנאי במסגרות הדיור מוצא את דרכו לפעילות ספורטיבית, גם בלי סעיף תקציבי ייעודי רשמי.
איך זה מתבצע בפועל בתוך המסגרת
לפי משרד הרווחה, במסגרות היומיות ספורט משולב בסדר היום לעיתים באמצעות גיוס מדריכי ספורט ואנשי מקצועות הבריאות, ולעיתים באמצעות הפעלת תוכניות ייעודיות. כלומר, מסגרת אחת עשויה להסתמך על צוות מקצועי שמשלב פעילות גופנית בשגרה, בעוד מסגרת אחרת מפעילה תוכנית מובנית וקבועה. המשרד ציין שאין לו תוכניות שיקום ייעודיות המבוססות על ספורט, וגם לא ממשקים מסודרים עם גופי ספורט מקצועיים או עם משרדי ממשלה אחרים בתחום זה, כך שההחלטות מתקבלות ברמת המסגרת הבודדת.
שיתוף פעולה עם אקי"ם ישראל
מעבר לפעילות שמפעילה המסגרת בעצמה, מתקיימות במסגרות הדיור גם תוכניות פנאי משותפות עם עמותת אקי"ם ישראל, כחלק מהמענה הרחב יותר לפנאי של הדיירים, שכולל גם רכיב ספורטיבי.
ההבדל מהערוץ הקהילתי
חשוב להבחין בין פעילות הספורט במסגרות הדיור לבין הערוץ הקהילתי הנפרד. נכון למרץ 2025 פעלו בישראל כ-343 מועדונים חברתיים לאנשים עם מוגבלות עם כ-8,900 משתתפים, המיועדים בעיקר לאנשים עם מוגבלות המתגוררים בקהילה ולא במסגרת דיור. מועדונים אלו פועלים בתדירות של יומיים עד חמש פעמים בשבוע, בהתאם לסוג המוגבלות, אך המשרד לא אסף עליהם מידע ייעודי נפרד על היקף פעילות הספורט שבתוכם, בדיוק כפי שאין הפרדה תקציבית ברורה גם בתוך מסגרות הדיור.
מה אפשר לעשות עם המידע הזה
מי שיש לו בן משפחה במסגרת דיור חוץ ביתי, ומרגיש שהפעילות הספורטיבית שם מצומצמת מדי, יכול להשתמש בנתונים האלה כדי לפנות לצוות המסגרת ולשאול ישירות: איזה חלק מתקציב הפנאי של המסגרת שלנו מיועד בפועל לפעילות ספורט, ואיך הוא מושווה לממוצע הארצי שעליו דיווח המשרד. מכיוון שאין דרישה תקציבית מחייבת, מדובר בעיקר בשאלה של סדרי עדיפויות, שמסגרת אחת עשויה לקבוע אחרת ממסגרת שכנה.
שאלות נפוצות
האם יש תקציב ייעודי ונפרד לספורט בכל מסגרת דיור?
לא. משרד הרווחה מבהיר שהתקצוב עבור פעילויות ספורט הוא חלק מתקציבי הפנאי הכלליים של מסגרת הדיור, ואין הקצאה כספית נפרדת המיועדת אך ורק לספורט. בפועל, כ-32% מתקציב הפנאי מוקצה למרכזי פעילות ספורט, אך זה נגזר מהתקציב הכללי ולא ממקור נפרד.
מי אחראי בפועל על הפעלת פעילות הספורט במסגרת הדיור?
לפי משרד הרווחה, הפעילות מופעלת ברמת המסגרת עצמה, לעיתים באמצעות גיוס מדריכי ספורט ואנשי מקצועות בריאות כחלק מסדר היום, ולעיתים באמצעות הפעלת תוכניות ייעודיות. אין מדיניות ארצית אחידה שמכתיבה בדיוק כמה שעות ספורט מגיעות לכל דייר.
מה ההבדל בין מועדון חברתי בקהילה לבין פעילות ספורט במסגרת דיור?
מועדון חברתי בקהילה מיועד לרוב לאנשים עם מוגבלות שאינם מתגוררים במסגרת דיור, ופועל כמה ימים בשבוע לפי סוג המוגבלות. פעילות ספורט במסגרות דיור חוץ ביתי מתקיימת בתוך מסגרת המגורים עצמה, ומהווה חלק מהיומיום של הדיירים, ולא רק פעילות פנאי חיצונית שאליה מגיעים.
האם יש שיתוף פעולה עם עמותות בתחום הפנאי הספורטיבי?
כן, במסגרות הדיור מתקיימות גם תוכניות פנאי משותפות עם עמותת אקי"ם ישראל. עם זאת, משרד הרווחה ציין שאין לו ממשקים מסודרים עם גופי ספורט מקצועיים או עם משרדי ממשלה אחרים בתחום הספורט הספציפי.
מה עושים אם לדייר במסגרת דיור אין גישה לפעילות ספורט מספקת?
כדאי לפנות לצוות המסגרת ולמנהל התוכנית ולברר איזה חלק מתקציב הפנאי מיועד בפועל לפעילות ספורטיבית, ולבקש להרחיב אותה. מכיוון שאין הקצאה נפרדת מחייבת, מדובר בעיקר בשאלה של סדרי עדיפויות בתוך תקציב הפנאי הכללי של המסגרת.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888