סוג הלקות והשיבוץ למסגרת החינוכית: מה מראים הנתונים ולמה זה משנה בהמשך
שיבוץ למסגרת חינוכית, שילוב יחידני, כיתת חינוך מיוחד או בית ספר לחינוך מיוחד, קשור מאוד לסוג הלקות. נתוני הכנסת מראים דפוסים ברורים ואת המשמעות שלהם.
עובדות מהירות
- בשנת הלימודים תשע"ה (2014-2015) למדו בחינוך העל-יסודי בישראל 63,723 תלמידי חינוך מיוחד: 38,705 (61%) בשילוב יחידני בכיתה רגילה, 15,126 בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים, ו-9,892 בבתי ספר לחינוך מיוחד.
- הלקות השכיחה ביותר בקרב תלמידי חינוך מיוחד בחטיבה העליונה היא לקות למידה, 65% מכלל התלמידים (40,462 תלמידים), ואחריה הפרעות התנהגותיות, 12.5% (7,757 תלמידים).
- תלמידים עם לקות למידה ועם הפרעות התנהגותיות משובצים ברובם המכריע בשילוב יחידני או בכיתות חינוך מיוחד בבית ספר רגיל, ולא בבתי ספר לחינוך מיוחד ייעודיים.
- תלמידים עם פיגור בינוני, פיגור קשה או עמוק, ופיגור קל משובצים כמעט תמיד בבתי ספר לחינוך מיוחד ייעודיים, ולא בשילוב.
- מכלל 2,185,246 התלמידים במערכת החינוך בשנת 2016, 204,819 תלמידים (9.4%) הוגדרו תלמידי חינוך מיוחד.
כשילד מאובחן עם צרכים מיוחדים, אחת ההחלטות המרכזיות היא לאיזו מסגרת חינוכית הוא ישובץ: שילוב יחידני בכיתה רגילה, כיתת חינוך מיוחד בתוך בית ספר רגיל, או בית ספר לחינוך מיוחד ייעודי. נתונים שריכז מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדוח ממאי 2017 מראים שיש קשר ברור בין סוג הלקות לבין סוג המסגרת שאליה משובצים בפועל, וזה לא עניין תיאורטי, כי לסוג המסגרת יש השפעה ישירה על השירותים שהתלמיד מקבל בהמשך, כולל הכנה לעולם העבודה.
כמה תלמידים בכל מסגרת
בשנת 2016 היו במערכת החינוך בישראל 2,185,246 תלמידים, מתוכם 204,819 (9.4%) הוגדרו תלמידי חינוך מיוחד. בחינוך העל-יסודי, מתוך 63,723 תלמידי חינוך מיוחד בשנת תשע"ה, 38,705 תלמידים (61%) למדו בשילוב יחידני בכיתה רגילה, 15,126 למדו בכיתות חינוך מיוחד בתוך בתי ספר רגילים, ו-9,892 למדו בבתי ספר לחינוך מיוחד ייעודיים.
אילו לקויות שכיחות ביותר
הלקות השכיחה ביותר בקרב תלמידי חינוך מיוחד בחטיבה העליונה היא לקות למידה, שמהווה 65% מכלל התלמידים (40,462 תלמידים). אחריה, הפרעות התנהגותיות (12.5%, 7,757 תלמידים), משכל גבולי (4.8%), אוטיזם (4.6%), ופיגור בינוני (2.5%). שאר הלקויות, כמו הפרעות נפשיות, חירשות או כבדות שמיעה, נכות פיזית קשה, עיוורון או לקות ראייה ופיגור קשה או עמוק, מהוות כל אחת פחות מ-3% מכלל התלמידים.
מי משובץ איפה
הנתונים מראים דפוס ברור: תלמידים עם לקות למידה והפרעות התנהגותיות, שהן הלקויות השכיחות ביותר, משובצים ברובם המכריע בשילוב יחידני או בכיתות חינוך מיוחד בבית ספר רגיל, ומיעוטם בלבד בבתי ספר לחינוך מיוחד. גם רוב התלמידים עם אוטיזם ועם משכל גבולי משובצים במסגרות המשולבות. לעומת זאת, תלמידים עם פיגור בינוני, פיגור קשה או עמוק, ופיגור קל משובצים כמעט תמיד בבתי ספר לחינוך מיוחד ייעודיים. מקרה מעניין הוא עיוורון או לקות ראייה: דווקא כאן רוב התלמידים נמצאים בשילוב יחידני ולא בבתי ספר ייעודיים, בניגוד למגמה הכללית של לקויות קוגניטיביות עמוקות יותר.
למה זה משנה בפועל
לפי אותו דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, סוג המסגרת קובע במידה רבה איזו תמיכה תעסוקתית התלמיד יקבל בהמשך. תוכניות המעבר המרכזיות של משרד החינוך מיועדות באופן מוצהר לתלמידי מסגרות חינוך מיוחד מאורגנות (כיתות חינוך מיוחד ובתי ספר לחינוך מיוחד), ולא לתלמידי שילוב יחידני. מכיוון ששילוב יחידני הוא המסגרת השכיחה ביותר, ומכיוון שלקויות למידה, הפרעות התנהגותיות ואוטיזם, שהן הלקויות השכיחות ביותר, נוטות להיות משובצות דווקא בשילוב, יוצא שרוב תלמידי החינוך המיוחד נמצאים בדיוק בקבוצה שנשארת עם הכי פחות תמיכה מובנית לקראת סיום הלימודים.
מה כדאי לעשות עם המידע הזה
אם הילד משובץ בשילוב יחידני, כדאי לדעת מראש שהתמיכה התעסוקתית המובנית בבית הספר עשויה להיות מצומצמת יותר, ולכן שווה ליזום בירור מוקדם מול הצוות החינוכי לגבי אפשרויות הכנה לעבודה, ולא להניח שהיא תגיע באופן אוטומטי כפי שקורה בכיתות חינוך מיוחד. חשוב גם לזכור ששיבוץ למסגרת אינו סופי: ועדות זכאות ואפיון יכולות לבחון מחדש את המסגרת המתאימה במהלך שנות הלימוד, ובמיוחד כדאי לעשות זאת לקראת המעבר לחטיבה העליונה, השלב שבו מתחילות תוכניות ההכנה לחיי עבודה.
שאלות נפוצות
למה חשוב לדעת לאיזו מסגרת משובצים לפי סוג הלקות?
כי סוג המסגרת החינוכית משפיע מאוד על השירותים הנלווים שהתלמיד מקבל בהמשך, כולל תוכניות הכנה לתעסוקה בחטיבה העליונה. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תוכניות המעבר המרכזיות של משרד החינוך מיועדות בעיקר לתלמידי מסגרות חינוך מיוחד מאורגנות, ופחות לתלמידי שילוב יחידני, שהם דווקא רוב האוכלוסייה.
אילו לקויות משובצות בעיקר בשילוב יחידני?
לפי הנתונים, לקויות למידה והפרעות התנהגותיות, שהן הלקויות השכיחות ביותר, משובצות ברובן בשילוב יחידני או בכיתות חינוך מיוחד בבית ספר רגיל. גם רוב התלמידים עם אוטיזם ועם משכל גבולי משובצים במסגרות אלה ולא בבתי ספר לחינוך מיוחד ייעודיים.
אילו לקויות משובצות בעיקר בבתי ספר לחינוך מיוחד?
פיגור בינוני, פיגור קשה או עמוק, ופיגור קל משובצים כמעט תמיד בבתי ספר לחינוך מיוחד ייעודיים ולא בשילוב. עיוורון או לקות ראייה, לעומת זאת, מפוזרים אחרת: רוב התלמידים עם לקות זו דווקא נמצאים בשילוב יחידני.
האם השיבוץ קבוע לאורך כל שנות הלימוד?
לא בהכרח. ועדות זכאות ואפיון יכולות לשנות שיבוץ במהלך הלימודים, בהתאם לצרכים המשתנים של התלמיד. לכן שווה לבדוק מחדש מדי כמה שנים אם המסגרת עדיין המתאימה ביותר, ובמיוחד לקראת המעבר לחטיבה העליונה, שבה מתחילות תוכניות ההכנה לחיי עבודה ולכן לסוג המסגרת יש משמעות מעשית גדולה יותר.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888