טען שהוא בן זוג של אישה סיעודית מזה 13 שנה ודרש מחצית מרכושה: בית המשפט דחה את תביעתו וחייב אותו לעזוב את הבית
גבר שהתגורר בבית של אישה שהתאשפזה ואושפזה לצמיתות במוסד סיעודי טען שהוא ידוע בציבור שלה מזה 13 שנה וזכאי למחצית רכושה. בית המשפט למשפחה דחה את תביעתו, אסר עליו לחזור לבית, וחייב אותו להשיב את רכבה ולשלם יותר מ-120 אלף שקל.
עובדות מהירות
- אישה שנולדה בשנת 1952, רווקה ללא ילדים, הכירה גבר בשנת 2009, כשהיה נשוי עדיין לאישה אחרת, ובהמשך עבר להתגורר בביתה. באוקטובר 2022 היא התאשפזה עקב חבלה קשה ודימום תוך גולגולתי, ומאז לא שבה לביתה. כיום היא שוהה במוסד סיעודי, ועמותת "גג לנזקק ולחוסה" משמשת כאפוטרופוסית לגופה ולרכושה.
- הגבר הגיש תביעה לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, בטענה שהוא והאישה ניהלו חיי זוגיות ומשק בית משותף במשך כ-13 שנה, תוך שיתוף מלא ברכוש ובחשבונות הבנק, ולכן הוא זכאי למחצית מנכסיה מכוח חזקת השיתוף, כולל הבית שבו גרו ודירה נוספת בבעלותה. העמותה האפוטרופוסית עתרה מנגד לפנותו מהבית, להשיב לידיה את רכבה, ולחייבו בהוצאות אחסון תכולת הבית בסך כ-43 אלף שקל שנגרמו לטענתה בשל סירובו לקבל את החפצים לידיו.
- השופטת מורן ואלך-ניסן דחתה את תביעת הגבר, מהנימוק שלא הוכיח שאכן ניהל עם האישה משק בית משותף ושיתוף מלא ברכוש ובחשבונות הבנק. צוין שהוא נמנע מלהגיש תצהיר עדות ראשית או סיכומים, ושהמסמכים שכן צירף לא ביססו את טענותיו: הצדדים לא ניהלו חשבון בנק משותף, לא רשמו נכסים במשותף, ולא הצהירו על עצמם כידועים בציבור. העברת כספי ירושה בסך כ-75 אלף יורו לחשבון האישה בשנת 2019 לא הספיקה, לדברי השופטת, להוכיח שיתוף רכושי, ולהפך: הראיות הראו "שליטה חד צדדית" שלו בנכסיה ובהכנסותיה.
- השופטת ציינה ששני נכסי המקרקעין היו בבעלות האישה עוד לפני היכרותם, ונתנה משקל גם לרצונה שלה להתרחק מהגבר: היא עצמה ביקרה את האישה במוסד הסיעודי והתרשמה שהיא מעוניינת שלא יתקרב אליה, ולפי דיווחים רפואיים אפילו אזכור שמו גרם לה למצוקה.
- בית המשפט נתן צו פינוי קבוע האוסר על הגבר לשוב לבית, שממנו כבר פונה זמנית קודם לכן, וחייב אותו להשיב את הרכב בתוך שלושים יום, לשלם 43,332 שקל בגין אחסון התכולה בתוספת ריבית, ובנוסף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 80,000 שקל, כך שבסך הכול חויב לשלם למעלה מ-120,000 שקל.
גבר שהתגורר בבית של אישה במשך כ-13 שנה טען, לאחר שהאישה התאשפזה ועברה למוסד סיעודי בעקבות חבלת ראש קשה, שהוא ידוע בציבור שלה וזכאי למחצית מרכושה. העמותה שמונתה כאפוטרופוסית לגופה ולרכושה עתרה מנגד לפנותו מהבית. בית המשפט למשפחה נדרש להכריע מי צודק.
מה קרה
האישה, רווקה ללא ילדים שנולדה בשנת 1952, הכירה את הגבר בשנת 2009, ובהמשך הוא עבר להתגורר בביתה. באוקטובר 2022 היא התאשפזה בחבלת ראש קשה ולא שבה לביתה, וכיום היא שוהה במוסד סיעודי בעוד עמותת "גג לנזקק ולחוסה" משמשת כאפוטרופוסית שלה. הגבר תבע מחצית מרכושה, בטענה לחיי זוגיות ומשק בית משותף כ-13 שנה. העמותה עתרה לפנותו מהבית, להשיב את רכבה, ולחייבו בהוצאות אחסון תכולת הבית.
למה בית המשפט דחה את התביעה
השופטת מורן ואלך-ניסן קבעה שהגבר לא הוכיח ניהול משק בית משותף או שיתוף מלא ברכוש ובחשבונות הבנק: לא היה חשבון בנק משותף, לא היה רישום משותף של נכסים, והצדדים לא הצהירו על עצמם כידועים בציבור. גם העברת כספי ירושה בסך כ-75 אלף יורו לחשבון האישה לא הוכיחה שיתוף רכושי, ולדברי השופטת הראיות הצביעו דווקא על שליטה חד צדדית שלו בנכסיה.
רצונה של האישה עצמה
השופטת ביקרה את האישה במוסד הסיעודי והתרשמה שהיא מעוניינת שלא יתקרב אליה הגבר, ולפי דיווחים רפואיים אפילו אזכור שמו גרם לה למצוקה. גם עניין זה נלקח בחשבון בהכרעה.
התוצאה
בית המשפט נתן צו פינוי קבוע שאוסר על הגבר לשוב לבית, חייב אותו להשיב את הרכב בתוך שלושים יום, לשלם 43,332 שקל בגין אחסון תכולת הבית, ועוד 80,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין, כך שבסך הכול חויב לשלם למעלה מ-120,000 שקל.
מה המשמעות עבורכם
אם קרוב משפחה מבוגר או מוגבל שלכם מתמודד עם בן זוג או בת זוג שמנסים לטעון לזכויות ברכושו בלי ביסוס אמיתי, כדאי לדעת שבית המשפט בוחן ראיות מוחשיות כמו חשבון בנק משותף ורישום נכסים, ולא רק שנים של מגורים משותפים. אפוטרופוס, פרטי או עמותה, יכול לפנות לבית המשפט למשפחה כדי להגן על הרכוש. לייעוץ ראשוני בנושא, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי.
שאלות נפוצות
מתי אפשר להיחשב "ידוע בציבור" של אדם אחר ולטעון לזכות ברכושו?
לא מספיק לגור יחד שנים רבות. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, בית המשפט בוחן אם היה ניהול משק בית משותף בפועל, חשבון בנק משותף, רישום נכסים במשותף, או הצהרה פומבית של הצדדים על עצמם כידועים בציבור. בלי ראיות כאלה, בית המשפט עשוי לקבוע שלא התקיימה "חזקת השיתוף" שמזכה במחצית הרכוש.
מבן משפחתי או מטופל שלי יש בן זוג או בת זוג שמתגוררים בביתו, ואני חושש שהם מנצלים את מצבו הבריאותי. מה אפשר לעשות?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, אפוטרופוס (אדם פרטי או עמותה שמונתה לכך) יכול לפנות לבית המשפט למשפחה כדי לדרוש פינוי של מי שמתגורר בבית בלי זכות קניינית מוכחת, ולדרוש השבת רכוש שנלקח. חשוב לתעד העברות כספים, רישומי נכסים, והתנהלות משק הבית, שכן אלה הראיות שבית המשפט בוחן.
האדם שגר עם קרובי המטופל שלי העביר אליו כספים או קיבל ממנו כספים בעבר. האם זה מוכיח שיתוף רכושי?
לא בהכרח. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, העברה חד פעמית של כספים, גם בסכום משמעותי, לא הספיקה להוכיח שיתוף רכושי, ובית המשפט ראה בה דווקא ראיה לשליטה חד צדדית של הטוען ברכוש ובהכנסות של האדם השני, ולא לשיתוף הדדי.
הקרוב שלי נמצא במוסד סיעודי ולא מעוניין בקשר עם מי שגר איתו קודם לכן. יש לזה משקל משפטי?
כן. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, בית המשפט ייחס משקל לרצונה המפורש של האישה, כפי שהתבטא בביקור של השופטת עצמה במוסד ובדיווחים רפואיים, להתרחק מהאדם שתבע את רכושה. רצון המטופל, גם כשהוא מוגבל קוגניטיבית, יכול להיות שיקול רלוונטי בהחלטה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888