תחזית מבקר המדינה: עד 2030 יעלה מספר הזכאים לסיעוד ל-34% מהקשישים, וההוצאה תגיע ל-40 מיליארד שקל
בהשוואה בין-לאומית שיעור מקבלי הסיעוד בישראל כפול מממוצע ה-OECD, ומבקר המדינה חוזה שהמגמה רק תואץ.
עובדות מהירות
- בעקבות הרפורמה בסיעוד משנת 2018 עלה מספר התביעות להכרה במצב סיעודי בכ-48% בין 2019 ל-2024, מ-91,000 ל-135,000 תביעות בשנה, לעומת עלייה של כ-10% בלבד בחמש השנים שקדמו לרפורמה; שיעור אישור התביעות עלה מכ-52% לפני הרפורמה לכ-71% מיד לאחריה, וירד בהדרגה לכ-58% (עמוד 10 בדוח).
- מספר בקשות ההחמרה במצב סיעודי עלה בכ-233% בין 2019 ל-2024, מ-49,000 ל-163,000 בשנה, לאחר שהותקנו תקנות הקובעות שרמת הסיעוד לא תרד גם אם מצב הקשיש השתפר; בסך הכול, מספר כלל הערכות התלות שביצע הביטוח הלאומי ב-2024 היה גבוה ביותר מפי שניים (כ-110.5%) לעומת 2018 (עמוד 10-11 בדוח).
- מספר הקשישים הזכאים לגמלת סיעוד עלה מכ-180,000 ערב הרפורמה בשנת 2018 לכ-392,000 בשנת 2025, גידול של כ-118%, בעוד שבאותה תקופה גדלה האוכלוסייה בגיל פרישה בכ-17% בלבד; שיעורם של מקבלי גמלת סיעוד מתוך מקבלי קצבת זקנה עמד על כ-16% קבוע לפני הרפורמה, ועד 2025 הוכפל כמעט לכ-30% (עמוד 11-12 בדוח).
- בהשוואה בין-לאומית, שיעור מקבלי הטיפול הסיעודי בקרב בני 65 ומעלה בישראל עומד על למעלה מ-30%, יותר מכפול מהממוצע במדינות ה-OECD שעומד על כ-12%, והוא השני בגובהו מבין מדינות ה-OECD אחרי ליטא בלבד, זאת אף שהרכב הגילים בישראל צעיר יחסית למדינות האחרות (עמוד 14 בדוח).
- לפי תחזית שערך משרד מבקר המדינה לשנת 2030, אם מדיניות הביטוח הלאומי לא תשתנה, יעלה שיעור הקשישים הסיעודיים לכ-34% מכלל אוכלוסיית הקשישים, וההוצאה על הסיעוד צפויה להגיע לכ-40 מיליארד שקל בשנה, לעומת כ-21.1 מיליארד שקל ב-2025, עלייה של כ-100% (עמוד 13 בדוח).
הרפורמה בסיעוד משנת 2018 נועדה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד לקשישים בישראל. משרד מבקר המדינה בדק מה הייתה ההשפעה בפועל של הרפורמה על היקף התביעות, מספר הזכאים וההוצאה הציבורית, וגם ערך תחזית משלו לשנים הקרובות.
זינוק בתביעות ההכרה וההחמרה
בשנים 2019 עד 2024, לאחר הרפורמה, עלה מספר התביעות להכרה במצב סיעודי בכ-48%, מ-91,000 ל-135,000 תביעות בשנה, לעומת עלייה של כ-10% בלבד בחמש השנים שקדמו לרפורמה. במקביל עלה שיעור אישור התביעות מכ-52% לפני הרפורמה לכ-71% מיד לאחריה, וירד בהדרגה לכ-58%, אך נותר גבוה בהרבה מהשיעור שלפני הרפורמה.
עוד יותר בולט הגידול בתביעות להחמרה: הן עלו בכ-233%, מ-49,000 ל-163,000 בשנה, בעיקר בעקבות תקנות שקבעו שרמת הסיעוד לא תרד גם אם התברר בבדיקה שמצב הקשיש השתפר. בסך הכול, מספר כלל הערכות התלות שביצע הביטוח הלאומי בשנת 2024 היה גבוה ביותר מפי שניים לעומת 2018.
יותר ממאתיים אלף זכאים חדשים
התוצאה: מספר הקשישים הזכאים לגמלת סיעוד עלה מכ-180,000 ערב הרפורמה בשנת 2018 לכ-392,000 בשנת 2025, גידול של כ-118%, בעוד שבאותה תקופה גדלה האוכלוסייה בגיל פרישה בכ-17% בלבד. במילים אחרות, מספר הזכאים גדל בקצב שהוא פי כמה מקצב גידול האוכלוסייה המבוגרת עצמה. שיעורם של מקבלי גמלת סיעוד מתוך מקבלי קצבת זקנה, שעמד על כ-16% קבוע לפני הרפורמה, כמעט הוכפל עד 2025 לכ-30%.
ישראל חריגה בהשוואה בין-לאומית
השוואה למדינות ה-OECD ממחישה עד כמה המצב בישראל חריג: שיעור בני 65 ומעלה שמקבלים טיפול סיעודי בישראל עולה על 30%, יותר מכפול מהממוצע במדינות ה-OECD, העומד על כ-12%. ישראל מדורגת שנייה בגובה השיעור מבין מדינות ה-OECD, אחרי ליטא בלבד, וזאת למרות שהרכב הגילים באוכלוסייתה צעיר יחסית למדינות המפותחות האחרות.
התחזית ל-2030: 34% מהקשישים ו-40 מיליארד שקל בשנה
משרד מבקר המדינה ערך תחזית עצמאית לשנת 2030, בהנחה שמדיניות הביטוח הלאומי לא תשתנה. לפי התחזית, שיעור הקשישים הסיעודיים צפוי לעלות לכ-34% מכלל אוכלוסיית הקשישים, וההוצאה השנתית על גמלת הסיעוד צפויה להגיע לכ-40 מיליארד שקל, לעומת כ-21.1 מיליארד שקל בשנת 2025, כלומר עלייה נוספת של כ-100% תוך חמש שנים בלבד.
למה זה חשוב
הנתונים האלה עומדים ברקע הממצאים האחרים בדוח, ובהם הפער בין ההערכות של הביטוח הלאומי לאלה של קופות החולים, והכשלים בליווי האקטוארי של החלטות מדיניות. מבקר המדינה מציין כי מגמת הגידול המתמשכת, אם לא תיבלם, עלולה להעמיד בסיכון את יכולתו של הביטוח הלאומי להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיו לקשישים הסיעודיים בטווח הארוך.
שאלות נפוצות
למה מספר הזכאים לגמלת סיעוד גדל כל כך הרבה מאז 2018?
הרפורמה בסיעוד משנת 2018 הרחיבה את מספר רמות הגמלה משלוש לשש, אפשרה בחירה נרחבת יותר בגמלה בכספית, וקבעה שרמת הסיעוד לא תרד גם אם מצב הקשיש בבדיקת החמרה השתפר. שינויים אלה, יחד עם המעבר להערכות תלות מרחוק, הביאו לזינוק בהיקף התביעות ובשיעור האישורים, מעבר לקצב גידול האוכלוסייה המבוגרת עצמה.
האם ישראל באמת חריגה בהיקף הזכאים לסיעוד בהשוואה לעולם?
כן. לפי הנתונים בדוח, שיעור בני 65 ומעלה שמקבלים טיפול סיעודי בישראל עולה על 30%, יותר מכפול מהממוצע במדינות ה-OECD (כ-12%), ומדורג שני רק אחרי ליטא, למרות שהאוכלוסייה בישראל צעירה יחסית למדינות המפותחות האחרות.
מה המשמעות של התחזית ל-2030 עבור מי שמקבל היום גמלת סיעוד?
התחזית עצמה לא משנה זכאות קיימת, אבל היא מצביעה על כך שבלי שינוי מדיניות, העומס הכספי על מערכת הביטוח הלאומי ילך ויגדל בקצב שאינו בר קיימה, מה שמגביר את הסיכון לצעדי התייעלות או שינויי מדיניות עתידיים בכללי הזכאות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888