שני תלמידים כבדי שמיעה נאבקו חמש שנים מול עיריית בית שאן על כיתות לא מונגשות: פשרה שקיבלה תוקף פסק דין חייבה את העירייה ב-35,000 שקל
פסיקה אמיתית הראתה ששני תלמידים כבדי שמיעה למדו שנים בכיתות שלא הונגשו עבורם מבחינה אקוסטית, חרף דרישות חוזרות. פשרה שקיבלה תוקף פסק דין מבית המשפט חייבה את העירייה בפיצוי משמעותי.
עובדות מהירות
- יובל קאפח, כיום בן 20 מנוף הגליל, וטוראי נוסף המכונה בפרסום רק כ-"ש'", בן 19, שניהם כבדי שמיעה, למדו במסגרת חינוך רגילה בבית שאן תוך שהם זכאים על פי חוק להתאמות נגישות אקוסטיות בכיתותיהם.
- הנגשה אקוסטית הולמת לתלמיד כבד שמיעה כוללת הנמכת תקרה ובניית תקרה אקוסטית, רצפת פי.ווי.סי למניעת רעשים, איטום חלונות ודלת, ומערכת שמע ייעודית. בלעדיה, תלמיד שמרכיב מכשירי שמיעה מתקשה לשמוע את המורה ואת מהלך השיעור.
- אמו של "ש'" מסרה שבכל רישום למוסד חינוכי, החל מכיתה א', סיפקה לעירייה אישורים רפואיים עדכניים על לקות השמיעה של בנה ועל זכאותו להנגשה, אך העבודות לא בוצעו, לא ביסודי ולא בתיכון, והיא נאלצה לממן שיעורים פרטיים וטיפולים מכיסה הפרטי.
- לאחר שפנייה למשרד החינוך הופנתה למשרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נכנסה לתמונה, ועורך דין פריד מחאג'נה מטעם הנציבות הגיש בשם שני התלמידים שתי תביעות על סך 125,000 שקל כל אחת נגד עיריית בית שאן.
- הצדדים הגיעו להסדר פשרה, לו העניק בית משפט השלום בנצרת תוקף של פסק דין: העירייה שילמה לשני התלמידים יחד פיצוי של 35,000 שקל בשל כשלוש שנים וחצי של עיכוב בהנגשת הכיתות, עיכוב שלפי הנציבות פגע בהישגיהם הלימודיים ובהשתלבותם החברתית בבית הספר.
שני תלמידים כבדי שמיעה למדו שנים בכיתות שלא הונגשו עבורם מבחינה אקוסטית בבית שאן, חרף דרישות חוזרות של המשפחות. פשרה שקיבלה תוקף פסק דין חייבה את העירייה בפיצוי.
מה קרה
יובל קאפח וטוראי נוסף שמכונה "ש'", שניהם כבדי שמיעה, למדו במוסדות חינוך רגילים בבית שאן בלי שהכיתות שלהם הונגשו אקוסטית, חרף זכאותם לכך על פי חוק ופניות חוזרות ונשנות של המשפחות.
איך הגיע הדבר לבית המשפט
לאחר שהעירייה לא פעלה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה בשם שני התלמידים שתי תביעות של 125,000 שקל כל אחת. הצדדים הגיעו להסדר פשרה, ובית משפט השלום בנצרת העניק לו תוקף פסק דין.
מה נפסק
העירייה שילמה לשני התלמידים יחד 35,000 שקל, בשל כשלוש שנים וחצי של עיכוב בהנגשת הכיתות שפגע, לפי הנציבות, בהישגיהם הלימודיים ובהשתלבותם החברתית.
מה המשמעות עבורכם
מאבק ממושך מול רשות מקומית יכול בהחלט להוביל לתוצאה ממשית. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה בדיוק קיבל תוקף פסק דין במקרה הזה, פסק דין רגיל או הסדר פשרה?
מדובר בהסדר פשרה בין הצדדים, לו העניק בית המשפט תוקף של פסק דין, ולא בפסק דין שניתן אחרי דיון הוכחות מלא. זהו הליך שונה מהרשעה או פסיקה אחרי משפט, אבל מדובר בתוצאה סופית ומחייבת לכל דבר ועניין.
מה עושים אם הרשות ממשיכה להתעכב בהנגשת כיתה גם אחרי שהתחייבה לתקן?
אפשר לתעד כל פנייה ואת לוחות הזמנים שהרשות התחייבה אליהם, ואם אין עמידה בהם, לפנות שוב לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שיכולה לנקוט בצעדים משפטיים נוספים כולל הגשת תביעה.
האם הוצאות על שיעורים פרטיים שההורים מימנו בעצמם יכולות להיכלל בתביעה?
במקרים מתאימים אפשר לכלול בתביעה גם נזק ממוני שנגרם בשל אי ההנגשה, כולל הוצאות שההורים נשאו בהן כדי לפצות על הפער שנוצר, אך זה תלוי בנסיבות ובראיות שניתן להציג.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888